שבוע הגאלה במונאקו של איגוד האתלטיקה העולמי (IAAF) מתקרב לרגע השיא שלו, ואפשר להבחין זאת בעיקר בשל נוכחות האתלטים הבכירים בעולם, שמתחילים לצוץ בכל פינה. מלון פרמונט במונטה קרלו הוא מרכז התרחשויות, וביום שלפני ההכרזה על אתלט ואתלטית השנה, הוא מארח מפגשים בין התקשורת העולמית לאתלטים עצמם - מפגש שבו על כל שאלה, יש תשובה, באווירה קצת פחות מעונבת ממסיבת עיתונאים שגרתית.
התחרות בין הגברים קשה במיוחד - אל קו הסיום הגיעו דניס קימטו, ששבר השנה את שיא העולם במרתון בברלין, רנו לאבילני, הגיבור המקומי שניפץ את שיאו הוותיק של סרגיי בובקה בקפיצה במוט (6.16 מטרים), ומוטאז בארשים, הקופץ לגובה מקטאר, ששמר על יציבות יוצאת דופן במהלך השנה, וקבע שיא אישי של 2.43 מטרים, רק שני סנטימטרים פחות משיאו הנפלא של חאבייר סוטומאיור הקובני.
ההפתעה הקנייתית: דניס קימטו
בעוד בארשים, נמצא כאן כבר מיום שלישי, כחלק מהמשלחת הקטארית שזכתה באירוח אליפות העולם ב-2019, קימטו ולאבילני הגיעו למונאקו רק היום (חמישי), אבל כבר נשלחו מטעם ה-IAAF אל מול המצלמות. בשביל קימטו הקנייתי זאת לא הסיטאוציה הנוחה ביותר - האנגלית שלו חלשה מאוד, הוא נזקק למתורגמן, ומדבר בביישנות ובקצרה. למרות שהוא כבר בן 30, קימטו נמצא ברמות הגבוהות שש שנים בלבד, ועצם ההגעה שלו לשלושת הפינאליסטים מהווה עבורו רגע בלתי נתפס.
"לא יהיו לי מילים לתאר את ההרגשה אם אזכה מחר בתואר אתלט השנה", אמר קימטו בראיון לשליחי אתר ערוץ הספורט למונאקו. הרץ הקנייתי שהפך לראשון בהיסטוריה שיורד משעתיים ושלוש דקות, מדגיש שוב ושוב את האימונים הקשים שלו כמנטרה להצלחה. "בריצת המרתון עצמה אני רק קוטף את הפירות, ולא מרגיש את הכאבים. כאבים יש רק באימונים". בניגוד לאופי שלו, ביכולות הריצה יש לו הרבה ביטחון. "אני יכול לרוץ בפחות משעתיים, זה רק עניין של עבודה קשה", הצהיר קימטו.
אחראי לשיא עולם אדיר. קימטו (gettyimages)
רנו לאבילני ילך בדרכו של אדוארדס?
כמה שעות מאוחר יותר, התיישב רנו לאבילני על הכורסא הנוחה, והשיב למבול השאלות מטעם העיתונאים מכל רחבי העולם. בתואר היוקרתי של אתלט השנה זכה רק קופץ אחד בהיסטוריה, קופץ המשולשת, ג'ונתן אדוארדס, שמחזיק עד היום בשיא העולם בקפיצה משולשת (18.29 מטרים מ-1995). למרות זאת, לאבילני מרגיש שהשנה זה הולך להשתנות.
"יש לי סיכויים טובים, אני אחזיק אצבעות ואדע עוד 24 שעות בדיוק", אמר האלוף האולימפי הצרפתי, שבקיץ הקרוב ינסה לשבור את הנאחס ולזכות לראשונה במדליית זהב באליפות העולם באיצטדיון. "לא עקבתי אחרי קימטו השנה, אבל ראיתי כמעט כל תחרות של בארשים והייתה לו עונה מצוינת. בכלל, זה טוב לספורט שיש מועמדים במקצועות אחרים חוץ מבספרינט. עבורי, הדבר החשוב ביותר אם אזכה, הוא להיות שוב מועמד ב-2015, זה המבחן האמיתי שלי".
מאז אותו יום בפברואר, בו ניתר ל-6.16 מטרים והדהים את העולם, לאבילני, נמצא במעמד אחר, סופרסטאר של ממש. אגב, אם תשאלו אותו, היחסים שלו עם סרגיי בובקה האגדי, שאת שיאו שבר, לא קיבלו תפנית לרעה, אלא ההיפך. "מאז שבירת השיא, בובקה נותן לי המון עצות, והקשר שלנו התחזק. הוא מאוד שמח להיות בדונייצק בזמן ששברתי שם את השיא", מעיד הצרפתי.
נאום הזכייה כבר מוכן. לאבילני (gettyimages)
אז מי יזכו מחר בתואר היוקרתי?
קשה למצוא תמימות דעים בין כל הסופרסטארים ואגדות העבר שמסתובבים במונאקו. לכל אחד יש תשובה אחרת. ליו שיאנג, אלוף אולימפי לשעבר ושיאן העולם לשעבר ב-110 מטרים משוכות ואחד האתלטים הפופולאריים בעולם, מהמר על בארשים. הסיבה פשוטה למדי. "גם אני בעברי הייתי לקופץ לגובה, ולכן אני איתו", אמר בחיוך. לעומתו, הישאם אל-גארוז׳, אגדה אולימפית נוספת, שעדיין מחזיק בשיא העולם ב-1500 מטרים (3:26.00 דקות) הולך עם קימטו. "מבחינתי, מרתון היא הריצה האולטימטיבית. אני רץ, שמעריך רצים וריצה ולכן לראות את השעון נעצר על 2:02 שעות, זה דבר מדהים".
אצל הנשים, התחרות נחשבת בעיני המומחים לקצת פחות צמודה. ואלרי אדאמס, הודפת כדור הברזל מניו זילנד, שזכתה השנה בתואר העולמי באולם, אמורה לחגוג בסוף הלילה על חשבונן של גנזבה דיבאבה, שיאנית העולם הטרייה ב-1500 ו-3000 מטרים באולם, ודפני שחיפרס ההולנדית, אלופת אירופה ב-100 ו-200 מטרים. אגב, אדאמס גם מחזיקה ברזומה מפואר של שתי מדליות זהב במשחקים האולימפיים (בייג'ין ולונדון) וארבע מדליות זהב רצופות באליפויות העולם באיצטדיון. ההודפת הניו זילנדית זכתה ב-2014 גם במדליית זהב במסגרת משחקי חבר העמים הבריטי בגלאזגו.
עוד פרס לארון? אדאמס (gettyimages)