כחצי מיליארד איש רותקו למסכי הטלוויזיה, עשרות אלפים מילאו את איצטדיון המטלייף היפהפה בניו ג'רזי ואפילו ברונו מארס נתן שואו קצר לצד רד הוט צ'ילי פפרס במופע המחצית הגרנדיוזי. כולם בערך היו שם הלילה (בין ראשון לשני), בסופרבול ה-48, אלא שרק אחד אדם שכח להגיע: פייטון מאנינג שמו. הקוורטרבק האגדי רצה לזכות באליפות השניה שלו ולקבע את מעמדו כאחד הגדולים בהיסטוריה, אבל פשוט נחנק במאני טיים. מה זה נחנק? נעלם, נמחק ולא הזכיר במאומה את ההוא שזכה ב-MVP של העונה בצדק מוחלט. ההגנה המדהימה של סיאטל חיסלה לחלוטין את דנבר וחגגה כל הדרך ל-8:43 מדהים, שסידר לה תואר היסטורי, לראשונה בתולדותיה.
אין מה לומר, זה לא היה הערב של פייטון. הכל היה מוכן לחגיגה האישית שלו, ליום בו הוא הופך לקוורטרבק הראשון שזוכה בסופרבול עם שתי קבוצות שונות; ליום שבו הוא יתקן את העוול ההיסטורי וישווה את מאזן האליפויות שלו לזה של אחיו הצעיר, איליי; ליום שבו הוא יוכיח לכולם שגם בגיל 38 (עוד חודשיים), אחרי פציעה ומספר ניתוחים בצוואר, אפשר להיות רלוונטי; אבל לרוע מזלו, ההיפך הגמור קרה - וייתכן כי ההיסטוריה תזכור לו דווקא את המשחק הזה, בו הוא הציג יכולת נוראית (מדד 73 בלבד לעומת 128 של ראסל וילסון, שני איבודים קריטיים) ועשה במכנסיים אולי במשחק שיגדיר לו את כל הקריירה.
-
הברכות לאלופים... (gettyimages)
-
מחייך, למרות הפציעה. שרמן (gettyimages)
-
לא היה כאן פייט גדול... (gettyimages)
-
בעיקר כי האיש הזה נעלם... (gettyimages)
-
והנה ה-MVP: מלקולם תומאס (gettyimages)
אבל לייחס הכל רק למאנינג זה יהיה עוול, כי ההגנה של הסיהוקס - שהיתה הטובה ביותר לכל אורך העונה - פשוט ריסקה וטרפה את מי שנחשבה להתקפה הטובה ביותר. במחצית הראשונה (0:22 מדהים לסיאטל) דנבר לא הצליחה לייצר שום מהלך התקפי ראוי וגם אחרי השואו של המחצית דבר לא השתנה. ברונו מארס ורד הוט צ'ילי פפרס נתנו ביצוע משותף ל-"give it away" האלמותי - ואולי סיפרו את כל הסיפור. מאנינג ודנבר פשוט ויתרו, נתנו להכל לעבור ופשוט חיכו שהסיוט הזה יגיע לסיומו.
בשל התצוגה החד צדדית על הדשא, הפרסומות ומופע המחצית (שגם כך מושכים תמיד תשומת לב מיוחדת) הפכו לאירוע המעניין יותר. וכן, היה שווה לחכות. המפרסמים שפכו מאות מיליונים בשביל כמה שניות של פריים טיים והתוצאה היתה מפתיעה בהתאם: בוב דילן הגיח משום מקום וייחצן את דטרויט, ג'רי סיינפלד וג'ייסון אלכנסדר שיתפו פעולה באיחוד קסום, ארנולד שוורצנגר פירסם בירה כשחקן פינג פונג, קווין לאטיפה ריגשה, לורנס פישבורן חזר להיות מורפיוס וגם פפסי שיחקה אותה עם פרסומת שלא רואים כל יום. את כולם, אם כן, ראינו. ורק פייטון מאנינג, כאמור, עדיין בחזקת נעדר בשטח הטריטוריאלי של התפוח הגדול.
ויכול להיות שמופע האימים של דנבר (יחד עם התצוגה המדהימה של סיאטל - מגיע לה כל הקרדיט, כאמור), מעט פגם באירוע כולו. גם בחלומותיהם השחורים ביותר, לא דימיינו אוהדי הברונקוס וראשי ה-NFL שהסופרבול יביא איתו תבוסה כל כך משפילה ומהדהדת. אפילו המפרסמים יכולים להרגיש מעט "מרומים", כי אין ספק שהיעדר התחרותיות גרם ללא מעט אנשים לכבות את המקלט ולהחמיץ את הפרסומות החד-פעמיות. אבל במחשבה שניה, יכול להיות שלא. רק תנו לאמריקאים איזה סיפור סינדרלה, עם גיבור טראגי אחד, והם יהיו מבסוטים. עד לשנה הבאה.
ערב איום שלו. פייטון מאנינג (gettyimages)
שלום גם לכם. רד הוט (gettyimages)
משחק מבריק של הקבוצה שלו. קרול (gettyimages)
גם היא הגיעה. קווין לאטיפה (gettyimages)
נתן שואו. ברונו מארס (gettyimages)
סיאטל חוגגת (gettyimages)
מהלך המשחק
רבע ראשון: כבר אחרי 12 שניות, פייטון מאנינג ומני רמירז הציגו חוסר תיאום, הכדור עף לאנדזון של דנבר וסיאטל עלתה ל-0:2 מהיר אחרי סייפטי. הסיהוקס המשיכו להחזיק בכדור וסטיב הואשקה השיג עוד 3 נקודות בבעיטה מ-25 יארד. 0:5 לסיאטל. עוד מהלך התקפי טוב של סיאטל (שכמעט הסתיים בטאצ'דאון) הסתיים בבעיטת שדה שקבעה 0:8, תוצאת הרבע.
ולפחות מישהו אחד יצא מבסוט, שימו לב כמה הרוויח הבוס של גל מקל (עכשיו תבחרו אם להאמין לו):
כך ייעשה לאיש: שחקני סיאטל והבירה על פיט קרול (gettyimages)
כבר אמרנו שהוא היה איום? מאנינג (gettyimages)
לא רואים אותו מרוב קונפטי. קלינט גרשאם חוגג (gettyimages)
איזה שחקן. וילסון (gettyimages)
רבע שני: שלוש דקות מפתיחת הרבע הושג הטאצ'דאון הראשון. מרשון לינץ' רץ יארד אחד בתוך האנדזון וחגג 0:15 מדהים להיסהוקס. סיאטל המשיכה להיות דומיננטית בהרבה: איבוד של מאנינג על קו ה-69 יארד, לאחר שהופקר על ידי ההגנה, הוביל לטאצ'דאון קל של מלקולם סמית'. 0:22 מוחץ, תוצאת המחצית. הברונקוס בכלל מסוגלים לחזור?
רבע שלישי: סיאטל פתחה גם את הרבע הבא בצורה מדהימה - פרסי הארווין הביך את ההגנה הכתומה וטס לטאצ'דאון אחרי שרץ ל-87 יארד. 0:29 לסיאטל. ההצגה החד-צדדית המשיכה: וילסון מצא את ג'רמי קרס, שהתגבר בקלות על כל ההגנה ועשה את זה 0:36. הרבע נגמר, סוף סוף, עם ניקוד של דנבר: דימריוס תומאס סוף סוף הגיע לאנדזוןן וקבע טאצ'דאון, אבל זה נראה מעט מדי ומאוחר מדי. 8:36, תוצאת הרבע השלישי.
רבע רביעי: זה ממשיך להיות מביך, וסיאטל רוצה שזה כבר ייגמר. דאג בולדווין תפס עוד מסירה של וילסון וטס לטאצ'דאון. 8:43, איזו פדיחה לברונקוס. התוצאה לא השתנתה עד לסיום וסיאטל הפכה לאלופת ה-NFL עם 8:43 מדהים על דנבר.