מכבי ת"א מודל 2011/12 נאבקת. זו לא חזית אחת, אלא כמה חזיתות שונות. היא נאבקת בקשיים של השתתפות בשלוש ליגות שונות, נלחמת בכיסוי הבור שנפער עם עזיבת ג'ורדן פארמר, מתמודדת עם העייפות ובעיקר נאבקת בגעגועים עזים לקו האחורי המשובח מהעונה שעברה, שכלל את צ'אק אידסון, ג'רמי פארגו ודורון פרקינס.
הצהובים שיחקו עד כה 7 משחקים בליגה המקומית (6 ניצחונות והפסד בודד להפועל ירושלים), 10 באדריאטית (9 ניצחונות והפסד בודד לק.ק. זאגרב) ו-8 ביורוליג (5 ניצחונות ו-3 הפסדים, כולם בחוץ). "כלפי חוץ זה נראה שאם לפני שבועיים היינו אחת הקבוצות הטובות ביורוליג, עכשיו זה נראה בדיוק הפוך", אמרו במועדון. אז איפה עומדת מכבי ת"א כרגע?
הליגה האדריאטית
בקיץ האחרון, כשאופציית ההצטרפות לליגה האדריאטית הייתה על השולחן, דייויד בלאט התנגד נחרצות ולא הסס להביע את דעתו. כמי שהיה על הקווים גם בקדנציה הקודמת של מכבי באיזור הדמדומים הזה, המאמן ידע מה החסרונות שביוזמת ההנהלה. למרות זאת, המהלך נעשה, ובסיום העונה ישנה גם אפשרות להאריך את ההשתתפות.
אז איך האדריאטית באמת משפיעה? "יש עייפות. כל אדם רגיל שחוזר מטיסה עייף ורוצה לישון. אז תחשבו שאנחנו טסים, משחקים ביורוליג, לאחר מכן שוב טסים ומשחקים באדריאטית, ואז טסים חזרה הביתה ומשחקים למחרת בליגה, כשלא פעם מדובר בטיסות המשך", סיפרו בקבוצה.
כל הטענות של אנשי המקצוע על כך שמדובר בסגל רחב שנועד לעמוד בעומס הזה, אבל בפועל כנראה שקשה לשמור על מוכנות פיזית ומנטלית גבוהה ושווה לאורך כל כך הרבה משחקים, אולמות כדורסל וטרמינלים.
בלאט הוא הנפגע העיקרי מהעניין, בעיקר בגלל המחסור באימונים. מדובר במאמן יסודי, שעולה לכל משחק או אימון עם 'הכרטיסיות' המפורסמות של תכנית המשחק והתרגילים שהוא רוצה לשחק. האדריאטית הוסיפה לו 28 משחקים בעונה, מה שאומר שזה בדיוק מספר האימונים שאין לו. אם תרצו, גם 28 אימונים מסכמים שבהם הוא נדרש להתכונן נקודתית ליריבות לא מבריקות במיוחד במקום ללטש את הקבוצה שלו.
לאחר הפסד הבכורה במפעל בסוף השבוע, אמרו בהנהלה: "לא קרה שום דבר חריג. ידענו שיהיו הפסדים, זה לגיטימי". אתם תחליטו אם להאמין להצהרה הזו, אנחנו רק נזכיר שהיא נאמרה לאחר ההפסד הראשון באדריאטית, כשיש עדיין סבלנות.
האם תהיה עונה נוספת באדריאטית?
מוקדם לקבוע, אבל הרצון קיים. במכבי מתקשים לחיות עם המגבלות בליגת לוטו. הראשונה, והחשובה יותר, היא חוק 4 הזרים. הצהובים מחתימים כ-7 זרים כדי להתמודד ביורוליג (כרגע רשומים 6 זרים לאחר לכתו של פארמר, ולפני הבאתו של זר נוסף). על פי החוק הזה, בכל מחזור שלושה מהם לא מתלבשים. כלומר, הם משחקים באותו שבוע רק ביורוליג.
בכיר במערכת מסביר: "הליגה האדריאטית, לצד הפיכת המנוי לאטרקטיבי יותר, נועדה כדי לתת דקות משחק לשחקנים. הרי שחקן שלא מתלבש בליגה, ובאותו שבוע שיחק מעט ביורוליג, לא רואה פרקט. האדריאטית מאפשרת להריץ את הסגל, בניגוד להגבלה שקיימת בליגה המקומית". תוסיפו לזה את המלחמה של מכבי בשיטת הפיינל פור בארץ, וקיבלתם מתכון להארכת החוזה עם האדריאטית, אלא אם כן משהו דרמטי יקרה במהלך העונה. בשיחות סגורות אומרים במכבי כי אם אכן חוק 4 הזרים יישאר על כנו, הצהובים ימשיך בהרפתקה ב-3 המסגרות.
פאפאלוקאס ובלאט
תיאו פאפאלוקאס, מבחינה עובדתית, הוא הגארד הגדול והמעוטר ביותר ששיחק באירופה בעשור האחרון. אופציית הבאתו לת"א, על כל ההילה המשתמעת מכך, קסמה להנהלת מכבי שחלק מהחברים בה "גדלו" בענף במקביל ליווני הנהדר. יחד עם זאת, אי אפשר להתחמק מהעובדה שהוא הגיע כטלאי, משכך כאבים לתרגיל העוקץ של ג'רמי פארגו שחתך בזמן פציעות. דושאן איבקוביץ', שאימן בעונה שעברה את פאפאלוקאס, לא הרבה לתת לו דקות משחק וספר אותו כגארד 4-5 ברוטציה. המאמן הסרבי אולי קשוח, אבל טיפש הוא לא. שניהם, הוא ובלאט, הגיעו לאותה מסקנה, שתוצאותיה הן דקות משחק מעטות ליווני. אז יש לכך סיבה. וכן, היא אך ורק מקצועית.
ספק רב אם פאפאלוקאס, שביקש הבהרות למעמדו לפני כמה שבועות וביקש לעזוב אם אין בו צורך, ישרוד במכבי עד סוף העונה. היווני, שנמצא בקצה הספסל, מבין מה יקרה כשיוחתם רכז נוסף, שאמור לשחק כ-30 דקות בערב. יחד עם זאת, צריך למצוא מי שתקלוט אותו ותשלם את חוזהו. אז בינתיים הוא בהיכל.
מכבי ת"א באמת ניצחה בבוררות מול פארגו?
הקלישאה על פיה "היופי הוא בעיניי המתבונן" בהחלט עובדת כאן. על פי פסק בורר, ג'רמי פארגו הפר חוזה עם מכבי ת"א ונדרש לשלם לה פיצוי גבוה בסך 270 אלף דולרים בתוספת ריביות. במכבי הדגישו, ובצדק מבחינתם, את הניצחון והעובדה שצדקו לכל אורך הדרך. באותו הזמן בדיוק, בארה"ב, סוכניו של הגארד פתחו בקבוקי שמפניה. הם ידעו שהחוזה בממפיס שנמצא בידם יתמשש, על פי מתווה של 2 מיליון דולרים כשכר לשנתיים. פארגו, מבחינתו, פדה את חלום ה-NBA שלו בסכום נמוך יחסית. רק לשם השוואה, דאלאס שילמה 3 מיליון דולר כשפדתה את רודי פרננדס מריאל מדריד.
האם במכבי עשו עסק טוב? מה שבטוח, שהנקודה הזאת היא מקור לחלק רב מהצרות שיש לצהובים השנה. למען האמת, מכבי לא יכולה הייתה לעשות יותר מדי בנידון. מקרה קלאסי של BAD LUCK.
האם הרכז שיגיע יפתור את כל הבעיות?
רכז צפוי לחתום תוך שלושה שבועות. האופציות הידועות והמרכזיות הן דמונד מאלט משרלרואה וג'ייקוב פולן מביילה, אם כי השוק מאוד דינמי ואופציות נוספות עשויות להיות רלוונטיות ככל שעובר הזמן. השניים לעיל הם סוג של ברירת מחדל. מאלט מעט מבוגר (בן 34 בפברואר), אבל שחקן מוכח עם ניסיון ביורוליג. למרות גילו, הוא מאוד זריז, פיקח ויודע לייצר נקודות. בפולן גלום פוטנציאל נהדר והוא עושה חיל באיטליה, אבל לכו תתנו לילד בן 22 את המפתחות לקבוצה כמו מכבי - כשהוא מגיע באמצע העונה היישר לסיר הלחץ של הטופ 16, כששמעון יושב מאחוריו בנוקיה, כשהוורידים של בלאט מתנפחים מולו בפסקי הזמן, כשמבט שמאלה יגלה את דייויד פדרמן משלב ידיים. לא פשוט עד בלתי אפשרי, אם כי יש יוצאים מהכלל.
הצהובים, שכבר סופרים חריגה של מיליון דולרים וחצי מהתקציב, לא ישתגעו מבחינת כמות המזומנים שישקיעו ברכש הקרוב. הם גם מבינים שהרכז שיגיע לא יפתור את כל הבעיות והתחלואים, אבל האופטימיות טמונה בכך שהעסק העונה עדיין לא התחבר. כשזה יקרה, העננים האפורים יתפזרו.
לנגפורד מתאים למכבי?
השאלה שבאמת עדיין חסרה לה תשובה אמיתית ונכונה. אין עוררין על היכולות ההתקפיות של הגארד, השאלה היא מידת התאמתו למכבי ולשיטת המשחק של בלאט, שמגבה אותו לחלוטין. לנגפורד הגיע במהלך העונה, ללא הכנה ראויה ולוקח לו זמן להיכנס לקצב. דייויד בלאט הפגין יצירתיות כשניסה לשלב אותו גם כרכז, ולא רק בעמדה 2 בה הוא רגיל לשחק ולייצר נקודות.
הוא סיים כקלע המוביל במדריד עם 18 נקודות, אבל לצד נקודת האור האישית שלו הקבוצה ספגה את אחת התבוסות הקשות בשנים האחרונות ביורוליג. מול זאגרב בשבת סיים עם 12 נקודות כקלע המוביל, ושוב מכבי הפסידה. מול חולון לנגפורד נתן רבע שלישי עם אחוזים מצוינים, וסיים עם 21 נקודות וניצחון. אז האם לנגפורד שקולע הרבה הוא טוב למכבי? כשזה קורה, יתר הקלעים במכבי (פניני/בלו/אליהו) זורקים פחות. גם כאן, כדאי לחכות בסבלנות להגעתו של רכז נוסף. העובדה תחזיר את לנגפורד לעמדה מספר 2, והרכז שיכתיב את ההתקפות יווסת את כמות הזריקות שהוא לוקח, ויפעיל את היתר.
יוגב אוחיון ראוי?
בסיום צמד המשחקים בסוף השבוע, הצוות המקצועי ואנשי ההנהלה הביעו בשיחה סגורה שביעות רצון מיוגב אוחיון. "מי היה מאמין שהוא ייקח על עצמו כל כך הרבה?", תהו בסיפוק. אוחיון מפתיע לטובה. הוא בעל כושר מצוין, נייד, זריז ומוסר נהדר. נקודת החולשה שלו היא באיום על הסל, בעיקר מרחוק. חוסר הבטחון שלו בקליעה מפתה את שומריו לא לצאת אליו ומקל עליהם לסגור את הקלעים האחרים. ביורוליג הוא מתקשה וכנראה שמקומו כרגע הוא כרכז משני ליד אחד מנוסה יותר.
בתוך כל בליל הסוגיות האלה, מכבי יוצאת לשלושה משחקים ב-5 הימים הקרובים – הערב מול מכבי ראשל"צ בליגה, בחמישי מול אפס אנדולו ביורוליג ובשבת מול דומז'אלה באדריאטית. אלה משחקים שיכולים לתת תפנית שלילית או חיובית לעונה המוזרה שעוברת על הצהובים.