התגעגעתם אליי? אני סתם צוחק. בערך... מאיפה אני מתחיל? המממ... ובכן, השבוע שעבר היה מרגש וקשה באותו הזמן. מצד אחד, עלינו לחצי גמר הגביע אחרי ניצחון על אילת. התחושה הייתה מדהימה. אבל במשחק הבא התחושה כבר הייתה אחרת לגמרי, הפסדנו לחיפה בהפרש גדול ואני חייב לומר שלקחתי את ההפסד הזה מאוד קשה. אבל ידענו שאנחנו חייבים להמשיך הלאה, ועשינו בדיוק את זה. התרכזנו בעצמנו ובמשחק הבא, מול בני הרצליה. פתחנו טוב, הם חזרו למשחק, ובסופו של דבר מאיר טפירו קלע שלשה גדולה שסגרה את הסיפור. למאיר היה משחק מצוין, ואנחנו כקבוצה השגנו עצירה מאוד חשובה בסוף. ועכשיו אנחנו במקום השלישי בטבלה, אחרי שבוע שהיה לגמרי רכבת הרים. ואם במחזור הבא אנחנו מנצחים ואילת מפסידים, אנחנו במקום השני. באמת שבוע משוגע.
עכשיו נעבור מהר למפגש של השבוע, והפעם הוא מוקדש לחברים שלי בפיצה פושקה. אחרי המשחק ג'ייקוב פולן, ג'ו פולן (אחיו) ואני יצאנו מהאולם והרחנו ריח מצוין של פיצה. שאלתי את החבר'ה אם הם מריחים את זה, הם אמרו שכן, ואז ראינו שהמשלוח הגיע לכמה מהחבר'ה של הרצליה. שאלנו את השליח איפה הפיצריה שלו והוא הסביר לנו שהיא ממש במעלה הגבעה מהאולם. הוא ביקש להצטלם איתנו והציע לנו פיצה בתמורה. אז עקבנו אחריו וכשהגענו התענגנו על פיצה עם תוספת גבינה והצטלמנו עם החבר'ה שם. אני בהחלט אחזור לשם בקרוב!
אנחנו עמוק בחודש פברואר, וזה חודש מאוד מיוחד עבורי. זה החודש בו חל יום הולדתה של סבתיס האהובה, שהלכה לעולמה כשהייתי בן 14. אני זוכר אותה מצוין, אישה אוהבת ואכפתית במיוחד. ביליתי הרבה זמן בחברתה והיא הקנתה לי הרבה ערכים חשובים, אני שומר לה מקום מיוחד בלבי. העובדה שסיימתי את לימודי באוניברסיטה הייתה גם עמידה בהבטחה שלי אליה. חבל רק שהיא לא הייתה לראות אות מקבל את התואר. אוהב אותך "אמא" (ככה כולנו במשפחה קראנו לה).
ועוד בחודש פברואר חל כמובן גם יום הולדתו של מייקל ג'ורדן, הכדורסלן הכי גדול בהיסטוריה ובחור שתמיד היו לו את הנעליים הכי מגניבות! הנעליים שלו תמיד היו הכי שוות באזור, שלא לדבר על התארים שהשיג: 6 אליפויות, 6 תארי MVP של הגמר, 5 MVP של העונה הסדירה, 14 פעמים נבחר לאול סטאר, שחקן ההגנה של השנה... באמת צריך להגיד יותר מזה? מתחרה אמיתי והמורשת שלו תחיה לנצח. ואגב, אתם בטח יודעים את זה, אבל זה מדהים בעיני שהשחקן הכי גדול בהיסטוריה והשחקן הכי גדול בהיסטוריה של ישראל – מיקי ברקוביץ' – חוגגים יום הולדת באותו היום בדיוק. זה כנראה יום של גדולה!
הדבר האחרון שאני רוצה לדבר אתכם עליו מתרחש לאחרונה כאן בירושלים, וזה כמובן מה שקורה בבית"ר. אני מבין עד כמה האוהדים של הקבוצה אוהדים אותה, אבל גם עד כמה חשוב לחלק מהם שהיא תלך "בדרך מסויימת", שהיא הלכה בה כבר הרבה מאוד שנים. אבל הבעלים, ארקדי גאידמק, רוצה לשנות את "הדרך המסויימת" הזו, ואולי גם לעצבן כמה מהאוהדים על הדרך. אז הוא עשה את העסקה הזו עם הקבוצה הצ'צ'נית אחרי משחקי האימון בין הקבוצות.
הבנתי שהיו"ר איציק קורנפיין לא היה בעד העסקה בהתחלה כי הוא ידע שזה יגרום למתח ולהסחת דעת בקבוצה, שנהנתה מתקופה טובה, ובסך הכל מעונה די טובה עד לאותה נקודה. ועכשיו יש בקבוצה שני שחקנים שזקוקים לאבטחה פחות או יותר כל הזמן, והיו איומים על קורנפיין ואחרים והיו גם פגיעות ברכוש. שמעתי שפגעו במכונית וששרפו את המשרדים. אני מקווה שהעסק יירגע כמה שיותר מהר ויימצא פתרון. בסופו של דבר, מה שחשוב כאן זו הקבוצה, ואם השחקנים האלה יכולים לעזור לה, אז הם צריכים לקבל הזדמנות להוכיח את זה, וזה מה שצריך לשנות. זה מצער שדת יכולה לחולל כל כך הרבה סערות.
עד הפעם הבאה!