מכבי תל אביב זכתה בגביע ווינר ארבע פעמים. למען האמת, היא הניפה אותו בשלוש השנים האחרונות. עכשיו מחכה לה מפגש מול הפועל ירושלים המתחדשת, זו ששוב טוענת להיות אלטרנטיבה. זו שהייתה האחרונה שניצחה אותה בטורניר ההכנה לעונה, אז בגמר בפתיחת עונת 2009/10. כדי לחזור למעמד, החבורה של דייויד בלאט רק הייתה צריכה לדרוס 65:85 את הפועל אילת של עודד קטש.
אם בשנה שעברה ניצחו התל אביבים 63:86 את האילתים, הפעם היו הרבה פנים חדשות על המגרש ותסריט מאוד דומה. לאחר שעשה כמעט כל מה שרצה מול מערך הפנים המדולל של הפועל ת"א, סופוקליס שחורציאניטיס קיבל מנוחה מדייויד בלאט. גם גיא פניני הפצוע נותר מחוץ לסגל, כמו דייויד בלו המתקאמבק. זה לא אומר שהם חסרו לסגנית האלופה, שקלעה ב-52% מהשלוש לעומת 38% בלבד מהעונשין.
יובל נעימי נכלל בסגל, רגע לפני שהוא אמור לעבור בהשאלה לגלבוע/גליל, וגם טייריס רייס, ג'ו אינגלס וג'ייק כהן המשיכו בהתאקלמות. אלא שמי שגרמו את עיקר הנזק היו אותם פרצופים מוכרים מהעונות הקודמות. שון ג'יימס תיסכל את היריבה עם 5 חסימות ונוכחות מרתיעה בצבע, יוגב אוחיון הכתיב קצב גבוה, הגנה והמון תעוזה וסילבן לנדסברג פשוט ריסק את האילתים במחצית הראשונה.
אחרי שקלעו 7 נקודות בלבד ברבע הראשון, הדרומיים נעו בין צמצום הפער ל-10 נקודות "בלבד" לבין קריסה טוטאלית. בסוף זה נגמר בעשרים הפרש, ודייויד בלאט בהחלט יכול לבוא בטענות לחניכיו מדוע התהום בין הצדדים לא נראית עמוקה יותר על לוח התוצאות. למזלו, או לזכותו, אפשר לומר שהוא שלף את אינגלס ואוחיון ברגע הנכון כדי להכריע את הסיפור בצורה מוחצת.
בעוד עודד קטש הגיע ליום הולדתו ה-39 עם טעם חמוץ-מתוק, בלאט צריך עכשיו לשלוח איתות לקבוצה שמסתמנת כיריבה העיקרית על הכתר בעונה שעומדת להיפתח. הפועל ירושלים, תחת הנהלה חדשה ושאפתנית, עשתה רכש מאסיבי, עברה בטורניר את נתניה וחולון וכעת תנסה להראות שיש לה אפשרות להטריד את הצהובים. זו אמנם רק הכנה, אבל יש מספיק סיבות להתרכז בגמר המרתק שצפוי ב"בית מכבי" בראשון לציון (חמישי, 20:45, שידור ישיר כאן באתר).
הרבו לקלוע למכבי ת"א: לנדסברג 17 נקודות, אינגלס 15 (5 מ-7 מהשלוש), אוחיון 11 נק', 7 אסיסטים, 4 ריבאונדים ו-3 חטיפות, ג'יימס 11 ו-5 חסימות. לאילת: קווין פאלמר 15 ו-11 ריב', גייטס (8 ריב', 3 חס' ו-4 איבודים) ורודריק 12 כל אחד.
ג'יימס וסמית', בלי רחמים (אלן שיבר)
מהלך המשחק
בלאט פתח עם יוגב אוחיון, ריקי היקמן, טייריס רייס, ג'ייק כהן ושון ג'יימס, בעוד שקטש הציב בחמישיה שלו את ניב ברקוביץ', טרנס רודריק, ניצן חנוכי, כריסטיאן ווטפורד ויינסי גייטס. התל אביבים הציגו הגנה חזקה כבר מכדור הביניים ועם נקודות קלות של כהן וג'יימס רצו ל-0:11 חלק לפני שמאמן היריבה נזכר לעצור את המפולת עם פסק זמן.
חמש דקות בתוך המשחק אילת השיגה נקודה ראשונה ואיימה לחזור עם שלשה של פלין קליימן, אבל היקמן ולנדסברג מיד הגיבו בריצת 0:7 וחיסלו את השאיפות של האופוזיציה בדרך ל-7:25 בסיום הרבע הראשון.
אם גורל הדרומיים לא היה מספיק בעייתי, אז אחרי יובל נעימי גם ג'ו אינגלס עלה מהספסל יחד עם דווין סמית' והבליץ נמשך. מנגד, אפיק ניסים נכנס כדי לנסות להקטין את ההשפלה, אבל הפער צמח ל-11:31. אילת ענתה בריצת 0:5, אך הגארדים של מכבי לא הניחו לה להתקרב באמת. אילת המשיכה להתגרות וצימקה את ההפרש ל-10 נקודות, בזמן שמספר אוהדי מכבי ת"א התקרבו לבלאט וקיללו אותו. אחד מהם הורחק, ובמגרש לנדסברג החזיר את המומנטום וסמית' סגר בריחה של 0:8 ובהפסקה 32:46.
-
אילת? נתקעה בדרך (אלן שיבר)
-
אוחיון, פירק את אילת (אלן שיבר)
-
ניסים, עוד לא חזר מהנבחרת (אלן שיבר)
אילת חזרה חדה יותר מחדר ההלבשה וצימקה ל-46:36. אלא שאז אוחיון לחץ על הדוושה ומכבי דהרה ל-42:62 שהוציא לדרומיים את כל הרוח מהמפרשים. ניסים נעץ שלשה וסיים את הרבע השלישי בפיגור 64:47.
יינסי גייטס, שכמעט לא קיבל מנוחה, ניסה להחזיר שוב את אילת לתמונה בזכות התרופפות הגנתית של הצהובים. אלא שאינגלס הפגיז שלוש שלשות רצופות (60:78) וקיבל מנוחה מבלאט. זה הספיק כדי לסגור סיפור, 65:85 מרשים בסיום.
-
קטש, יום הולדת חמצמץ (אלן שיבר)
-
אוחיון, איש המשחק של מכבי (אלן שיבר)
-
היקמן, עוד לא ממש הגיע (אלן שיבר)
-
בגמר כבר יהיה יותר קהל (אלן שיבר)