גיא פניני לא שיחק כבר תקופה ארוכה בגלל פציעה, אבל בתור קפטן מכבי תל אביב לשעבר קיבל את הכבוד ממחליפו יוגב אוחיון ונקרא להנפה משותפת של גביע המדינה אחרי הניצחון הגדול אמש (ראשון) 76:94 על הפועל ירושלים בגמר בארנה. פניני מעודד מהספסל עד אשר יוכל לחזור לפעילות, וכשיושבים מהצד רואים כנראה דברים ברור יותר והפרספקטיבה משתפרת.
עם נקודת המבט שלו, פניני התייחס גם לאירוע שקרה בשולי הגמר - היעדרותו של סופו הפצוע, שלא יכול היה לשחק אבל איכזב את אנשי מכבי תל אביב כשכלל לא הגיעה לאולם בבירה ולכן גם לא חגג עם חבריו לקבוצה את התואר הראשון העונה. "לפני המשחק אמרתי לכולם שסופו יגיע, הופתעתי שהוא לא היה בסוף", אמר פניני בראיון ל"חמש באוויר", לכל שחקן יש את האופי שלו".
"לינהארט כן הגיע ל-206 וחגג כאילו היה שותף מלא למשחק. הוא מדהים וחיובי מאוד. האופי של סופו הוא יותר, איך אני אסביר, שקוע בעצמו. לא בקטע רע. אבל חד משמעית במשחק על תואר סופו היה חייב לבוא לארנה. רציתי שיהיה וישמח איתנו כי הוא חלק בלתי נפרד מזה, אבל הוא הרגיש שהוא לא יכול ושכואב לו וזה בסדר, אי אפשר לשפוט אותו. אני לא יודע כמה כואב לו. רציתי שהוא יהיה אבל לכל שחקן האופי שלו. סופו זה סופו".
סופו דווקא יודע לחגוג (אלן שיבר)
ותודה לשלג
ניסיון, כישרון ולחץ גדול אצל היריבה - אפשר למצוא לא מעט הסברים לניצחון המוחץ של מכבי בירושלים. פניני רואה במזג האוויר גורם מכריע בזכיה הזאת. "כשאנחנו מגיעים למשחקי ליגה בימי ראשון יש ליריבה שבוע להתכונן, והיא לומדים כל תרגיל שלנו וכל דבר אצלנו. הפעם אנחנו היינו כאלה", התייחס פניני לימי ההכנה שנוספו לצהובים תודות לדחיית המשחק בשל השלג בבירה, "מיום שלישי למדנו את ירושלים, הצוות עבר על כל אלמנט שלהם. למדנו כל דבר, איפה נקודות התורפה שלהם. תודה לשלג".
ומה היה חלקו של פניני עצמו? "היה שבוע לא פשוט ואני הכנסתי קצת ביטחון, אפילו תמיכה לשחקן צעיר בהודעת סמס קטנה", רמז הפורוורד הפצוע, "אתה נכנס לארנה ואתה רואה את הקהל שלנו ושל ירושליםף שנתנו הצגה מדהימה. אין מה לדרבן אלא לצאת ולשחק".
"אני בסדר עכשיו, בתקופה טובה. זו החלמה איטית אבל יש גרף התקדמות וגם הוא איטי", התייחס פניני לתהליך השיקום, "אני מתחיל לזוז ולהזיע, אפילו לזרוק לסל.מקווה לחזור יותר מוקדם מהצפוי. אני גאה ביוגב על כל הדרך שעשה. הוא קפטן שמחזיק את הקבוצה בשתי ידיים וגיליתי מנהיג אמיתי, חבר אמת".
אפשר לעודד גם מהספסל (אלן שיבר