לזכרו של אורי שלף: צפו בטקס שערכה הפועל תל אביב

בצל הטרגדיה עם מותו הפתאומי של אורי שלף, בהפועל תל אביב מנסים להמשיך הלאה. לפני פתיחת משחק הליגה מול מכבי אשדוד, הראשון של האדומים ללא מנהל הקבוצה, ערך המועדון טקס מרגש ויפה לזכרו. באולם הדרייב אין, הוקרן וידאו להנצחתו של אורי, שסיפר על התהליכים שהביאו להקמת הקבוצה מחדש. האוהדים סיפקו מופע יפהפה, כשפרסו דגל עם דיוקנו, והמשיכו בדקה של מחיאות כפיים ובשירת התקווה.

גלעד שמחוני, שחקן הפועל תל אביב לשעבר, נשא דברים לזכרו של אורי: "אורי שלף, ישר וישיר, לעולם לא מתחנף. תמיד פתרת מצבים מורכבים במשפט אחד. תודה למתנדבים, שאירגנו את הטקס המכובד". שמחוני סיפר על השפעתו של שלף על הקבוצה: "רק כשהסתכלתי על כל האנשים שהגיעו, הבנתי שאורי בנה פאזל. חלקים-חלקים הוא חיבר בינינו, מבין מי מתאים למה ומתי. שכבה אחר שכבה, אורי ידע למשוך פנימה את מי שהיה חסר. יצר יש מאין, ממחאת אוהדים לקבוצה בבעלותינו, האוהדים".

"עונה רודפת עונה ומחלום בהקיץ, נבנה מועדון ספורט מכובד ומכבד, הפאזל של אורי הושלם", אמר שמחוני. "לשחקנים זה משחק ראשון מהקמת הקבוצה בלי אורי. קחו את כל העצב והתסכול הזה, והוציאו אותם על המגרש. הקהל המדהים, האולם החדש והיפה הזה, שום דבר לא מובן מאליו. רגע אחד בלי התראה, הכל יכול להשתנות וההזדמנות של כל אחד מאיתנו לעשות את מה שהכי אוהבת, נעלמת. שחקו כל משחק כאילו שהוא האחרון שלכם. הניחומים לא באמת יעזרו, והזמן רק יקהה את הכאב. לעולם לא היה לי ולא יהיה לי חבר כמו אורי".

עודד קטש סיפר: "מוזר לנהל משחק כשיש כיסא ריק מאחוריי. אורי אמנם היה אישיות שקטה, אבל דומיננטית. אלה ימים לא פשוטים". שמעון אמסלם נזכר: "אני מבוגרי אוסישקין הישן, אני זוכר את אורי משחק בילדים, כשאני התאמנתי אצל רלף קליין. מאז הם גדלו, הוא וגור (שלף), מה שנקרא על ברכינו. כולנו איבדנו אנשים בדרך. יש לי שכנה שנהרגה בפיגוע באוטובוס בתל אביב, אבל זה הכי קרוב. היו הרבה דיבורים אחרי הריסת אוסישקין מה עושים, הראשון שהרים את הכפפה ויזם את הצעד הראשון הוא אורי שלף".

"ברגעים כאלה אין אדום או צהוב. הכאב של אוהדי מכבי ת"א לא פחות גדול מזה של אוהדי הפועל. כולנו עם אחד, כולנו אנשים וקדימה הפועל", הוסיף אמסלם בהקשר של היריבות העירונית. קרטיס קלי, ששיחק בעבר בהפועל וכיום באשדוד, אמר: "אורי היה הראשון שקיבל את פנייי בשדה התעופה והיה האחרון שראיתי כשעזבתי, הייתי מאוד קרוב אליו. הוא מאוד חשוב להפועל מחוץ ועל המגרש. הוא גרם לשחקנים האמריקאיים להרגיש בבית, הוא המנהל הכי טוב שהכרתי. לפני שבאתי לשחק נגד הפועל, הוא שאל אותי כמה כרטיסים אני צריך ובירך אותי אחרי החתימה באשדוד".