שנים של אכזבות, תסכולים, מבוכות וחילופי בעלים נחתמו בסוויפ שני ברציפות. לראשונה מאז 2007, הפועל ירושלים חזרה למעמד השיא של הכדורסל הישראלי ותתמודד במפגש הכפול של גמר הפלייאוף מול המנצחת בין מכבי תל אביב להפועל אילת (1:2).
אחרי שהתקשו במשחק החוץ, הירושלמים פתחו את המפגש השלישי בחצי עם עוצמה ואנרגיות ודהרו בדרך ל-74:90 וניצחון 0:3 חלק בסדרה מול מכבי ראשון לציון. יחד עם הסוויפ על חשבון הפועל תל אביב ולצד היכולת המגומגמת לפרקים של מכבי ת"א, קשה שלא לראות הפעם באדומים מהבירה מועמדים לזכיה באליפות היסטורית.
קלעו לירושלים: דיון תומפסון 15 נקודות, דונטה סמית' ובר טימור (6 אסיסטים) 14 נק' כל אחד, יותם הלפרין 13, ליאור אליהו (0 מ-6 מהעונשין) וברייסי רייט (0 מ-4 מהשלוש) 8 כ"א, טייוויין מקי (4 חטיפות) וטוני גפני (9 ריבאונדים) 7 כ"א, אדם אריאל ודניאל גור אריה 2 כ"א. קלעו לראשל"צ: שון דאוסן 24 (10 מ-12 לשתיים), 5 חסימות ו-5 איבודים, דומיניק ג'ונסון 16, טוני יאנגר 12, ג'קי קארמייקל 8 ו-8 ריב', ג'רמיס סמית' 7, אייזיאה סוואן 5, גיא פרבר 2.
זו תהיה עבור דני פרנקו הופעה שניה ברציפות בגמר פלייאוף עם שתי קבוצות שונות - הישג שרשמו בעבר רק צביקה שרף (1983/84 עם הפועל רמת גן ו-1984/85 עם מכבי ת"א) ופיני גרשון (1994/5 עם גלבוע/גליל ו-1995/6 עם הפועל ירושלים). בכל אותן חמש הופעות קודמות של שלושת המאמנים במצטבר, נרשמה אליפות אחת בלבד.
לאחר שישה הפסדים לאדומים העונה ובפיגור 2:0, שחקני ראשל"צ הגיעו בידיעה שרק קבוצה אחת בתולדות הפלייאוף העליון חזרה ממצב כזה לניצחון 2:3 בסדרה. אצל הכתומים ידעו היטב גם שזו הייתה אותה מכבי ראשון לציון שעשתה זאת מול אשקלון. הפעם לא היה להם שום סיכוי כבר מהפתיחה.
הפועל ירושלים שוב לא רשמה למשחק את דרווין קיצ'ן וג'וזף ג'ונס, אבל הלכה חזק מאוד לצבע ופתחה פער דו-ספרתי מרשים עוד לפני סיום הרבע הפותח. משם והלאה זה היה מרדף כמעט חסר סיכוי, כאשר רק שון דאוסן ודומיניק ג'ונסון נוגסים מדי פעם בהפרש. אם דונטה סמית' וטייוויין מקי הובילו לבריחה, בר טימור היה האיש ששמר על הקצב והמומנטום בדרך לגמר. ביום ראשון עשויה ירושלים לקבל גם יריבה, אם מכבי ת"א תנצח באילת.
פתחו בסערה (אלן שיבר)
דרוקר, ממשיך עוד עונה בראשל"צ (אלן שיבר)
דאוסן, לא יכול לבד (אלן שיבר)
מהלך המשחק
בעוד אוהדי הפועל ירושלים הניפו שלט עם הכיתוב "מכבי אלקטרה בית שאן, שמעון יודע מתי הגמר", רמיזה מפלילה לכאורה להפסד של האלופה לאילת, על המגרש התרכזו בכדורסל. דני פרנקו פתח עם טייוויין מקי, יותם הלפרין, דונטה סמית', ליאור אליהו ודיון תומפסון, בעוד ששרון דרוקר הציב בחמישיה שלו אייזיאה סוואן, ניצן חנוכי, שון דאוסן, ג'קי קארמייקל וג'רמיס סמית'.
אחרי סדרה של החטאות, ירושלים החלה לברוח בעזרת הקהל. תומפסון השתלט על הצבע ומהספסל עלו גם ברייסי רייט ובר טימור כדי לשמור על הקצב הגבוה. חסימה גדולה של דונטה סמית' הובילה לדאנק של אליהו בסיום מתפרצת ונראה היה שראשל"צ נשברת כבר ברבע הראשון, שהסתיים ב-15:29.
הירושלמים כבר דהרו לפער של 16 נקודות, אבל האנרגיות של שון דאוסן ויד חמה של דומיניק ג'ונסון איימו להחזיר את האורחת למשחק. אחרי פיגור 19, הכתומים רצו 0:5 ופרנקו לקח פסק זמן כדי להחזיר לעצמו את המומנטום. זה הוביל ל-1:9 בדרך ל-33:55 מוחץ בהפסקה - כל זאת אפילו בלי שלשה אחת של המקומיים (0 מ-5).
אחרי צמצום מסוים של האורחים, ירושלים חזרה לעניינים ומקי קלע שלשה ראשונה כשש דקות לסיום הרבע השלישי (42:64). ראשל"צ קלעה 9 נקודות רצופות ודאוסן סיפק עוד חסימה, הפער צומק ל-13. ואז ירושלים הגיבה ב-0:10 ושברה את הכתומים - 57:76 בכניסה לרבע האחרון. משם והלאה זה היה רק גארבג' טיים נמרח. 74:90 בסיום, 0:3 בסדרה.
דאוסן. סדרת חסימות ועוד הפסד (אלן שיבר)
דונטה, משקיע גם בשיחות ולא רק במשחק (אלן שיבר)
גדולים על ראשל"צ (אלן שיבר)
סוואן, לא הפעם (אלן שיבר)
טימור, דהר לגמר (אלן שיבר)