רק לפני כשבוע אף אחד לא ראה את זה מגיע, אבל ביום רביעי הקרוב מכבי ת"א תתייצב למשחק שכותרתו תהיה - ניצחון או הביתה. בפעם השניה בתוך 4 ימים האלופה הפסידה להפועל אילת, הפעם 92:79 במשחק מספר 4 של חצי גמר הפלייאוף התוצאה 2:2 מדהים בסדרה. ביום רביעי הקרוב (21:05) הצהובים יארחו את המפגש החמישי והמכריע. רק בסיומו, כ-5 ימים לפני הגמר, הפועל ירושלים תדע מי תהיה יריבתה.
הרבו לקלוע לאילת: ניסים 18 נקודות, 5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, יוטר 16 ו-11 ריב', שמחון 15 (5 מ-6 מהשלוש), פאלמר 13 (4 מ-7 מהשלוש), כדיר 12 נק', 11 ריב' ו-6 אס'. למכבי ת"א: ג'ייק כהן 16 נק' (4 מ-7 מהשלוש), 5 ריב', 6 אס' ו-3 חסימות, סופו 15, לינהארט 14 נק' (4 מ-6 מהשלוש), 10 ריב' ו-6 אס', פארגו 11, אוחיון 7 נק', 5 ריב' ו-4 אס'.
התחושה היתה שההפסד במשחק מספר 3 עוד התקבל "ברוח טובה" אצל מכבי. אמרו שהגמר לא יוקדם ושדווין סמית' יוכל להחלים ולהשתתף בו, אך כרגע בכלל לא בטוח שהצהובים יהיו שם. נייט לינהארט שוב היה בסדר, גם סופו וג'ייק כהן היו סבירים, אך חוץ מזה? כלום. ללא סמית', לנדסברג ופניני הפצועים האלופה נראית לעיתים פשוט כמו עוד קבוצה סטנדרטית בליגת העל. תשאלו את אילת.
הם לא מאמינים שזה קורה להם (אלן שיבר)
השחקנים של שיבק נראו מלאי ביטחון מהרגע הראשון וגם ערב פנטסטי מחוץ לקשת (13 מ-25) לא ממש הפריע. התליין של הצהובים בהיבט הזה היה עמית שמחון שהפגיז 5 מ-6 לשלוש, כאשר יתרון השיא של האילתים עמד על 19 נקודות. ריצת 2:15 של מכבי ברבע האחרון עוד איימה לשנות את התמונה, אבל ביכולת הזו ובסגל הנוכחי גם זה היה גדול על האלופה.
אז עד כמה מדובר בסיפור גדול? הסטטיסטיקה תגלה זאת היטב. עונת 2009/10 היתה הפעם אחרונה בה מכבי ת"א הגיעה למשחק 5 ומכריע. אז היא עברה את בני השרון ברבע הגמר, אך הפסידה את האליפות לגלבוע/גליל. הפעם אחרונה בה הפסידה מכבי בסדרה היתה אי שם בעונת 92/93, עונת הדובדבנים המפורסמת של פיני גרשון וגליל עליון. בנוסף, זו הפעם הראשונה בתולדות הליגה בה מכבי ת"א מאבדת יתרון 0:2 בסדרה כלשהי. קבוצה פגיעה. ביום רביעי הקרוב גיא גודס ושחקניו יתפללו לא לרשום היסטוריה שלילית נוספת.
מהלך המשחק
כמו במשחק הקודם, גם הערב אילת פתחה עם הפגזה מבחוץ. 2 שלשות של שמחון ואחת נוספת של וואייט העלתה את המארחת ל-5:12 אחרי 4 דקות. גודס שלף מהספסל את סופו שהעיר את הצהובים ועם 7 נקודות מהירות צימק ל-15:14. שליטה של יוטר מתחת לסלים בצד השני הובילה את אילת ל-14:20, אך גם ג'ייק כהן איפס את הידית מבחוץ ועם שלשה הוריד ל-22:19. הצהובים המשיכו לייצר נקודות מחוץ לקשת ורגע לפני הבאזר גם לינהארט צלף. 22:25 לאילת בתום הרבע הראשון.
המקומיים המשיכו להרגיש טוב גם בדקות הבאות והלכו פנימה. אלישי כדיר התעורר ולייאפ שלו העלה את אילת ל-26:33. השחקנים של שיבק הרגישו משוחררים, 2 שלשות רצופות של פאלמר העלו אותם ל-31:44. למזלה של מכבי, היה לה שוב את נייט לינהארט ששוב הצטיין ויחד עם פארגו דאג לצמק עד למחצית. 41:47 לאילת בהפסקה.
מכינים סנסציה? שחקני אילת (אלן שיבר)
מכבי נראיתה מנומנמת גם פתיחת הרבע הבא, צליפה של שמחון מבחוץ העלתה את הדרומיים ל-41:52. מכבי ניסתה לחזור עם נקודות של טיוס, שכבר הוריד ל-54:48, אבל אילת לא נבהלה ושלשה נוספת של שמחון קבעה 48:59. הידיים של הצהובים רעדו ומנגד המופע של האורחת נמשך ומהלך קבוצתי נפלא הסתיים עם 2 של יוטר שקבעו 51:67. ג'ייק כהן ורנדל עוד הצליחו למזער מעט נזקים, אך עוד שלשה של פאלמר סיימה רבע חלומי עבור אילת. 60:74 למארחת לפני 10 הדקות האחרונות.
כמו בכל המשחק הזה, גם את הרבע האחרון אילת פתחה טוב. ביר כץ כבר העלה אותה ל-63:81, אבל בסופו של דבר מכבי סוף סוף התעוררה. הצהובים ניצלו רפיון של הדרומיים ובהובלת כהן ופארגו צימקה ל-81:75, 4 דקות לסוף. אלא שאפיק ניסים לא נתן למשחק הזה לברוח. הגארד הוותיק התעלה עם ג'אמפ יפה מחצי מרחק, הוסיף נוספת וסגר את המשחק הזה. 79:92 גדול לאילת. 2:2 בסדרת חצי הגמר.
כמה שהוא חסר למכבי. סמית' (אלן שיבר)