נדיר מאוד שספורטאים ישראלים משתפים אודות החיים האישיים שלהם ובטח המיניים, אבל הכדורסל גילי מוסינזון הפתיע כשפירסם הלילה (בין חמישי לשישי) פוסט מרתק בחשבון הפייסבוק שלו בו הוא הודה: "אני נמשך לנשים ולגברים כאחד".
מוסינזון גדל במחלקת הנוער של הפועל ת"א וגם הכי מזוהה עם המועדון האדום, במדיו שיחק 7 שנים במשך שלוש קדנציות שונות. חוץ מזה הוא הספיק לשחק בלא פחות מ-10 קבוצות נוספות, כולל מכבי חדרה, עירוני רמת גן, הפועל רמת השרון, מכבי ראשון לציון, הפועל גליל עליון, אליצור יבנה, אליצור אשקלון, מכבי קרית גת ומכבי בת ים, בה הוא עדיין משחק. הוא נחשב לאחד מהשחקנים הצבעוניים והפרובוקטיביים שידע הכדורסל הישראלי.
"אמא שלי תמיד אומרת שבן אדם שאוהב כרובית חי יותר טוב מבן אדם שלא אוהב", הוא פתח את דבריו. "אז אני אוהב כרובית וכרוב ותתמודדו מאחר ואני מתמודד עם המשיכה לשני המינים מגיל צעיר. יודעים מה? יש מצב טוב מאוד שככה נולדתי, וגם אם לא זה הכי לא משנה. אנסה לעשות טיפה סדר בבלגאן ואתחיל מהבוקר הזה המיוחד והנפלא, בו חגיגות העצאות של המדינה הסתנכרנו באורח פלא עם תחושת העצמאות שלי. כשקמתי הישר לחגיגות העצמאות של המדינה האהובה שלי, לפתע זה היה נראה לי הדבר הכי הגיוני לשים את תמונת הפנים שלי גלוייה ומתנוססת בגאווה על הדף משתמש שלי באתר אטרף - אתר גייז. אתר שממש לא חדש לי, זה פשוט חדש לכם אבל תכלס זה לא הכי קשה להבין".
אחד הכדורסלנים הצבעוניים שיש לנו. מוסינזון
הפוסט המדובר של גילי מוסינזון בפייסבוק
"היום החלטתי לפרסם את תמונת הפנים שלי באטרף, שזה למעשה הטינדר של הגייז אבל רק ממש סוג של", הוא גילה. אבל היי, בכל זאת חבריקים, מדובר בתמונת פנים. וואי וואי, כמה תגובות על משכב זכר ותרגילי כדורסל וקללות ותמיכה ועקיצות והכל מהכל קיבלתי היום באטרף אחרי שחשפתי פנים ממש ללא בושה, בקלילות שיא". מוסינזון גם מתח ביקורת על חוסר הפתיחות והעזרה לקבלת האחר בספורט ואמר: "אולי אותם מנהלים, בעלי קבוצות ומועדוני ספורט צריכים לשאול את עצמם ושהקהילה תשאל אותם - מה עשה המועדון שלנו השנה בכדי לעזור בנושא ההסברה והמודעות לקהילת הלהטבי"ם? לא יותר מדי. מספר לא מועט של מאמנים מהאסכולה הישנה עדיין צועקים כיום על השחקנים שהם כוסיות ורצים כמו הומואים. הומופביה נוסח 2016. אם לא תהיה לראשי הספורט בארץ תוכנית סדורה ההומפוביה בספורט תישאר פה גם לנוסח 2046".
עוד כתב מוסינזון בפוסט המרגש: "המדינה בת 68, אני בן 37 ומאחורי 16 שנה של כדורסל מקצועני בו המסרים היום יומיים לא משתמעים לשתי פנים. גברי - משמעו חזק, נשי - חלש. בהינתן כי נולדתי עם עוד סוג של כישרון בדמות משיכה לגברים, זה ממש לא אומר שאני אמור להיות לשחק פחות טוב או יותר טוב או נשי או גברי. או שאתה טוב או שאתה לא. תמיד היו לי את המאמנים השוביניסטים ההומופבים, שבמו ידיהם מקבעים את מעמדו של הספורט המקצועני הגברי כמעוז הפטריאכלי האחרון הנלוז והחשוך. בספורט הגברי המקצועני אפשר לספור על כף יד אחת את השחקנים שיצאו מהארון בספורט המקצועני וחלק מהם גם התאבדו. למה? ככה. תשאלו את המאמנים, את היושבי ראשים ואת הקהל מדוע ספורטאים מקצוענים לא יוצאים מהארון. אגיד לכם למה - כי הם מפחדים".
בכל השנים בהן ניהלתי בארץ קריירת כדורסל ענפה, בה השתתפתי במאות רבות של משחקים מול מאות ואלפים של שחקנים לאורך השנים פלוס שעות רבות של מקלחות משותפות ומעולם לא פגשתי שחקן גיי, אף פעם", מוסינזון סיכם. "הגיע הזמן שתתחילו לבנות סביבה שהיא פחות אלימה, למלעלה למטה ולא הפוך".
"המועדונים לא עושים יותר מדי למען הקהילה" (צילום: אלן שיבר)