הפועל ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל אילת ומכבי ראשון לציון, אלו הארבע שינסו להניף את הצלחת ואולי לנגב ממנה חומוס כפי שכבר עשו בעבר. הדרך של כל אחת מהן הייתה עמוסת תלאות, הצלחות, משברים ופציעות, אך התחושה היא שכל אחת מהן הגיעה לשלב הזה כי הייתה ראויה לו למשך פרקי זמן ארוכים במהלך השנה.
משחק הפתיחה יפגיש בין הצהובים המשתפרים לבין חניכיו האתלטיים של אריק שיבק. בהמשך תעלה על הפרקט האלופה שתתמודד מול הדרומיים המוכשרים של עודד קטש. לקראת צמד המשחקים ניסינו למצוא את ארבעת המפתחות שכל קבוצה תרצה לתת עליהם את הדגש בכדי להתקרב צעד נוסף לעבר התואר הנכסף.
מצטיין בפלייאוף . שגב (אלן שיבר)
טבק צריך אותו. רוצ'סטי (אלן שיבר)
מכבי ת"א
1. מכבי תל אביב ואנדרדוג אלו שני דברים שלא הולכים יד ביד במסגרת המקומית, אך אולי בפעם הראשונה בתולדות המועדון, היא תצטרך לקבל את העובדה שזהו המצב המצוי לקראת הישורת האחרונה. כנראה שהיא לא נחותה מהיריבה בחצי הגמר ואף עולה עליה במספר פרמטרים. ז'אן טבק יכול לנצל זאת כדי להחדיר בחניכיו רוח לחימה, זו שאפיינה אותם במרוצת השנים מחוץ למחוזותינו. האש בעיינים שהלכה ודעכה במהלך העונה הקטסטרופלית יכולה להידלק מחדש, ואין זמן מתאים מכך. יתרה מזו, ייתכן שהשובע שידעו בהיכל יתחלף שוב בתחושת הרעב לזלילת תארים ונקבל הצהרת כוונות כבר מול הכתומים בדרך לזכייה בשלושה תארים, אחרי גביע המדינה וגביע ווינר..
2. 11.5 נקודות ו-10.5 ריבאונדים - אלו לא ממוצעי הפלייאוף של סילבן לנדסברג, טרבור אמבקווה או ריצ'רד הנדריקס, אלא דווקא של איתי שגב. בעונה מסוייטת זו מדובר בנקודת אור חזקה במיוחד, שהתעצמה לה רגע לפני ההגעה למאני טיים של העונה. נכון, הוא שיחק רק בשני משחקים מול בני הרצליה המאכזבים, אבל מעבר לפולו דאנקים וללחימה חסרת פשרות, הוא הציג לראווה גם מהלכים אישיים מגוונים. עתה, כדי לעבור את המשוכה הבאה, השומר הטוב ביותר של הצהובים חייב להיות בשיאו כבר מול הקבוצה מעיר היין. לאחר שהוכיח לא פעם את יכולותיו ההגנתיות על נמוכים ממנו, יעשה נכון טבק אם ייבחר להציב אותו, לפחות בתחילת המשחק, על לא אחר מאשר מארק ליונס, המנוע של ראשון.
3. הקו האחורי של מכבי הוא מהמוכשרים ביותר בליגה שלנו. גל מקל, יוגב אוחיון ולנדסברג הם רק חלק מהשמות שמפארים את הסגל. עם זאת, קיים סימן שאלה גדול אם זה יספיק מול ההגנה של שיבק ובחוריו, שהוכיחו שהם יודעים לעשות את קפיצת המדרגה ברגעי האמת. כאן נכנס לתמונה טיילור רוצ'סטי. מלך הסלים של היורוליג בעונה שעברה נראה השנה כמו הצל של עצמו, והרבה "קרדיט" לכך נזקף לזכות טבק, אבל גם הקרואטי יודע שבלי היכולת האישית הפנומנלית של האמריקאי הוא יכול למצוא את ההתקפה של קבוצתו תקועה וחסרת אונים.
4. לרוץ מהר, לרוץ מהר, לרוץ מהר (לפני שייגמר), זהו אחד מכללי הברזל שהצהובים חייבים לדבוק בו. משחק הריצה הוא כלי יעיל מול קבוצות עם חוסם מצוין בדמותו של כריס רייט. תוסיפו לכך את ההצלחה של שיטה זו במשחק האחרון מול ראשל"צ במהלך העונה הסדירה (נגמר ב-69:82 קליל לצהובים) ואת העובדה שהתרגילים של מכבי במשחק העומד לוקים בחסר העונה - כל אלה מהווים סיבות הולמות לחשיבותו של כלל זה.
פאלמר. חייב להתעלות (יוסי שקל)
מונרו. לא נופתע אם ייקח את תואר ה-MVP (יוסי שקל)
מכבי ראשל"צ
1. הקבוצה המלהיבה של הליגה הציגה עונה מלאת תהפוכות. שמונה ניצחונות בעשרת המשחקים הראשונים יצרו את התחושה שגם כדורסל עתיר בשואו טיים יכול לנפק הצלחות. הקבוצה של שרון דרוקר אף הגיעה להישג השיא שלה אי פעם באירופה, אך במקביל חלה הידרדרות מתמשכת ביכולת הקבוצה, שהובילה לפיטוריו של שרון דרוקר ולביקורת רבה על היו"ר יצחק פרי. המדד להצלחה הוא מבחן התוצאה, וגם אם המהלך היה תמוה, ראשל"צ הגיעה ליעד אליו שאפה. שיבק הגיע והבין שכדורסל יפה לא תמיד מספיק והוסיף מימד חדש למועדון מעיר היין - המימד ההגנתי. אם האתלטיות של חניכיו תקבל ביטוי הולם גם באיזור הצבע שלה היא יכולה להוביל את מאמנם לגמר שני ברציפות עבורו, אחרי שכבר הספיק לגבור על היריבה בשנה שעברה עם אילת.
2. מדד יעילות של 24.2 בעונה הסדירה עשויים להקנות לדריל מונרו את תואר ה-MVP של הליגה הישראלית. בעונתו הראשונה בארץ, הסנטר, שגובהו 1.98 מטרים, התעלה על הציפיות והיה שם עבור המועדון לאורך עונה שלמה. חשבתם שייגמר לו הכוח? אז טעות בידכם. האמריקאי הורסטילי סיפק דאבל דאבל מפלצתי שכלל 27 נקודות ו-13 ריבאונדים במשחק החמישי של הפלייאוף מול מכבי חיפה והוא ללא ספק מגיע בכושר שיא למפגש מול התל אביביים.
3. בראשון לציון יודעים שהם יקבלו את התפוקה ההתקפית הקבועה מארבעת כוכביה. מארק ליונס, שחימם את הידית לקראת הפלייאוף, שון דוסון, רייט וכמובן מונרו, אבל מה עם כל השאר? גם שיבק יודע שמישהו יהיה חייב לתפוס את משבצת האקס פקטור, ואין מתאים מקווין פאלמר בכדי לאייש את התפקיד. בעוד שניצן חנוכי טרוד במשימות הגנתיות ואבי בן שימול עסוק בהובלת הכדור, הפורוורד מוכרח להתעלות ולכל הפחות להכפיל את מספר הנקודות שקלע בממוצע ברבע הגמר (3.6 למשחק). האקס האילתי יכול להיות ההפתעה של חצי הגמר.
4. שלושה הפסדים למכבי תל אביב במהלך העונה הסדירה לא מבשרים טובות עבור הכתומים, אבל גם טבק יודע שלנצח קבוצה בפעם הרביעית באותה השנה זאת משימה לא פשוטה בכלל. למרות הסוויפ של הצהובים, המאצ' אפ בין הקבוצות לא נוטה לצידם באופן מוחלט. אמנם הרוטציה של הכתומים קצרה, וצבירת עבירות מוקדמת עשויה לסבך, אבל אם שיבק ידרוש מהקו האחורי, בהובלתו של ליונס, לתקוף את הטבעת הוא ירוויח מכך. גם הורדת מונרו לפוסט אפ יכולה לייצר הזדמנויות עבורם.
הלפרין. לזרוק, לזרוק ולהמשיך לזרוק (אלן שיבר)
סמית' בלתי ניתן לעצירה (אלן שיבר)
הפועל י-ם
1. יותם הלפרין, יותם הלפרין, ושוב, יותם הלפרין. לא מעט פעמים מכנים אותו אדיש, לעיתים גם "צ'וקר" שלא מגיע למשחקים הגדולים, אבל מה שבטוח, אף אחד לא יכול להפחית מהחשיבות שלו בשורות האלופה. כאשר בן ה-32 טוב, ירושלים מנצחת. זו נוסחא שמוכיחה את עצמה כמעט בכל פעם. דני פרנקו חייב לדאוג לכך שהקפטן שלו יזרוק, וגם אם יחטיא שימשיך בשלו. 57% מעבר לקשת בעונה הסדירה זה נתון שמדבר בפני עצמו. אם שחקן נבחרת ישראל ייחנק במגרשו הביתי זה יפחית מהסיכויים של הירושלמים לשחזר את הזכייה ההיסטורית.
2. הקבוצה ההתקפית ביותר של הליגה בעלת אינספור כלים הן בחמישייה והן על הספסל. לראייה, שחקנים איכותיים כדוגמתם של ג'וש דאנקן וטוני גפני מוצאים את עצמם מחממים את הכסאות למשך דקות ארוכות. לפרנקו אסור לשכוח את הצוות המסייע, והוא חייב להרבות בחילופים, שעשויים להפיל מהרגליים את הסגל הקצר של האילתים. הפקדתו של בר טימור הרענן על אפיק ניסים או קאליף וויאט, בשילוב "דאבל טים" על הקלעים המחוננים ברבע האחרון, עתידים להיות גורם מכריע.
3. דונטה סמית' הוא מזן מיוחד של שחקנים שבשבילו באים אל אולמות הכדורסל. עם זאת, נראה שהעונה משהו בו קצת כבה כאשר הוא נראה פחות דומיננטי, למרות שממוצעיו בעונה הקודמת דומים לאלו של השנה. הסגל המבוגר שנבנה בירושלים לצד ההשתלטות של אי ג'יי רולנד על עמדת המנהיג, יצרו ריחוק מצידו של הכוכב. עם זאת, אסור לזלזל לרגע בסמול פורוורד האיכותי בליגה. הסדרה הקשה מול הפועל תל אביב, הוציאה מהאמריקאי את הניצוץ לו האוהדים הירושלמים התגעגעו. אם הזר היחיד שזכה בשתי אליפויות מחוץ למכבי תל אביב יגיע עם ברגים מסודרים, יהיה קשה לעצור את האלופה בדרך אל הגמר.
4. "מי שיודע לשפר במהלך הדרך גם בסוף ייקח את התואר הכי חשוב של העונה. השיפור מתחיל היום", כך כתב אורי אלון, הבעלים הצבעוני של האדומים מירושלים לפני כשלושה חודשים, עם צירפו של איליי הולמן. מהר מאוד גילו בבירה איזה בינגו עשו עם החתמתו של האמריקאי. הסנטר מוסיף לקבוצה מימד נוסף בצבע, ואם יקבל מספיק כדורים ליד הטבעת הוא יחגוג על האקסית. אלאדה אמינו שומר בחסד, אבל כשמדובר בקרבות מול ביגמנים חסונים כמו הולמן, הוא נמצא בעמדת נחיתות. עם תרומה יעילה של ליאור אליהו והגויאבות, הקו הקדמי של הירושלמים יכול להיות זה שיעשה את ההבדל.
אמינו. מצפה לו עבודה קשה מול הולמן (מנהלת הליגה)
וויאט. תואם סמית' (מנהלת הליגה)
הפועל אילת
1. כבר תקופה שהקבוצה הדרומית היא חלק אינטגרלי ממועדון הגדולות של הכדורסל הישראלי. בשנה שעברה היא עלתה לגמר לאחר אותה סדרה מפורסמת מול הצהובים, ואם נסתכל על כמות השחקנים המנוסים הרי שהמאבק עם הפועל ירושלים נראה צמוד מאי פעם. אז לא, ההיפך הוא הנכון. לרגע אסור להוריד מהכבוד שיש לתת לסגל של עודד קטש, אבל הסוויפ מול עירוני נהריה משקר. סגנית האלופה חייבת להפנים שהיא אנדרדוג מובהק ושאם שחקניה יהיו שאננים למשך מחציות שלמות, כפי שעשו מול הצפוניים, הם ישלמו על כך ביוקר. גם על נושא איבודי הכדור בדקות הפחות טובות יהיו חייבים לתת את הדעת אצל התכולים.
2. קשיחות זה שם המשחק. הפועל תל אביב הוכיחה בסדרה האדירה מול הפועל ירושלים שהאלופה לא מסתדרת כל כך עם משחק לוחמני שמתובל בקורטוב של ליכלוכים וטראש טוקים. קטש נהג עד כה בפלייאוף לשחק עם רוטציה של שמונה שחקנים, כאשר ארבעה מהם משחקים מעל ל-30 דקות בממוצע. זה לא שעומדות לרשותו אפשרויות מוצלחות שרק מחכות להתפוצץ על המגרש, אבל חלוקת דקות מושכלת יותר עם החדרת אמונה ורוח לחימה יכולה לפעול לטובתו.
3. התחרות על תואר השחקן הפרובלמטי של חצי הגמר השני הוא מהצמודים שידענו בשנים האחרונות. מול סמית' יעמוד בצד השני של הזירה קאליף וויאט, ולשניהם קווי אופי דומים, אך הבטחון המופרז והאגו לא עומדים לבדם. קליעה מכל טווח, ראיית משחק, כוח מתפרץ, יכולת הנהגה - לשניהם יש טונות מהאספקטים הללו. כאן נכנסת החשיבות במרקם הקבוצתי. בעוד שבצד הירושלמי יש מי שיחפה על סמית', לוויאט אין תחליף. הסקורר חייב להיות שם עבור קטש, כבר מהג'אמפ בול הראשון, ואם ייכנס ל"זון" שכה מוכר לו, הוא ייספק סיבות לדאגה עבור האדומים.
4. אפיק ניסים, אלישי כדיר ועמית שמחון משלימים צוות ישראלי שקלע בצוותא במהלך העונה הסדירה יותר מ-27 נקודות בממוצע בכל משחק. האחרון עשה קפיצת מדרגה השנה, בעוד השניים הנוספים מעט ירדו ביכולת. עם זאת, באילת יודעים שלרוגע והניסיון שהם מקנים למועדון אין תחליף. נושא העבירות של כדיר ושמחון הוא בעיה בפני עצמה, והם יהיו חייבים לשמור על עצמם. רק אם הטריו יבוא דרוך, הניצחון הוא בר השגה.
מי יחגוג בסיום? (מנהלת הליגה)