כשהוחתם ביוני האחרון, התכונן טיילור רוצ'סטי למעבר לארץ הקודש, בה יוכל לחלום על עתיד מקצועי לצד חווייה אישית. הרכז, שמוגדר בויקיפדיה כ"כדורסלן אמריקאי-מונטנגרי-ישראלי ממוצא יהודי", הגיע עם חבילת ציפיות גבוהות שרק גדלו עם ההחתמה של ג'ורדן פרמאר אצל הצהובים. האוהדים כבר פינטזו על הקו האחורי הכי קטלני באירופה, כזה שיעזור להם ללכת עד הסוף ביורוליג ולהניף עוד גביע.
- החל מ-17:00, ישיר ב-5SPORT: אולפן הפיינל פור
- 18:00, ישיר ב-5SPORT: מכבי ת"א נגד מכבי ראשל"צ
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. הגעתו של פרמאר למכבי ת"א התבררה כמקל בגלגלים של רוצ'סטי והשילוב בין השניים הוביל את הצהובים לעונה הגרועה ביותר שלהם באירופה. מאז, פרמאר הספיק לעזוב, אך רוצ'סטי, גם בגלל החוזה הגבוה שלו, קיבל את ההזדמנות להישאר. בימים האחרונים הוא גם סיפר לכלי התקשורת כי למרות העונה הזוועתית, הבחירה הראשונה שלו היא עדיין מכבי ת"א. בפיינל פור מול מכבי ראשל"צ, ינסה הרכז לכבוש שוב את אמון ההנהלה והאוהדים כדי שהרצון שלו יתממש בשנה הבאה.
כשנחת, הוא גרם לפנטזיה אצל הקהל
אך זה היה המראה השכיח של רוצ'סטי (צילום: אלן שיבר)
רוצ'סטי, המתנשא לגובה של 1.85 מטרים, הגיע בסכום שמוערך בכ-3 מיליון דולר ברוטו לשנתיים (עם אופציה לשנה נוספת), סכום גבוה לכל הדעות. הרכז הוחתם אחרי עונה גדולה בניז'ני נובגורוד, שם סיים כמלך הסלים של היורוליג, כשהעמיד ממוצעים נהדרים של 19 נקודות עם 50% (!) מהשלוש, 52% מהשתיים וכמעט 6 אסיסטים למשחק. עם הגיל (30) והניסיון שרכש בקבוצות יורוליג, הוא היה אמור להיות המנהיג של הצהובים.
אז מה קרה בעצם שגרם לרוצ'סטי לרדת בכל הממוצעים שלו העונה? אין הסבר אחד מדויק שאפשר לשים עליו את האצבע. אפשר להגיד שהשילוב עם פרמאר היה זה שהחל את הירידה. השילוב של שניהם פשוט לא עבד מההתחלה. לאחר עזיבת פרמאר, במסיבת העיתונאים הזכורה של דיוויד פדרמן הוא אמר כי כבר מההתחלה התריע הצוות המקצועי על בעייתיות מקצועית בין השניים, אבל ההנהלה לא הקשיבה ודחפה למהלך ולקחה את הסיכון, שכולנו ראינו איך הוא הסתיים.
עם כל הכבוד לפרמאר, השילוב בין השניים לא היווה את הסיבה היחידה לכישלון. השינויים בעמדת המאמן ובסגל השחקנים סביבו, העונה הגרועה באופן כללי של מכבי ת"א באירופה, הרצון לתת לו את המושכות בתוך כל הכאוס והבאתו של גל מקל שלקח את תפקיד המנהיג, כל אלה יחד הורידו את הערך של רוצ'סטי, שקיבל הזדמנות להוביל את אחת מהקבוצות הגדולות באירופה וכשל לכל הדעות.
הידית לא עמדה בציפיות (צילום: אלן שיבר)
שיתוף הפעולה עם פרמאר כשל (צילום: אלן שיבר)
גם מקל הועדף (צילום: דני מרון)
בשיחות סגורות אמרו מקורביו שהוא היה צריך לקבל את המפתחות להוביל את מכבי ת"א וזה לא קרה, גם אחרי עזיבת פרמאר. רוצ'סטי, שבניז'ני היה המנהיג הבלעדי, פתאום מובל על ידי אותו גל מקל, שצפה בו מהספסל בעונה שעברה. עוד טענו כי העובדה שביקשו מרוצ'סטי לעשות דברים שלא עשה כל הקריירה, כמו לשחק כקלעי ולא להוביל את הכדור, הם אלה שהכשילו אותו אצל הצהובים ושבכלליות הוא שחקן יותר טוב מגל מקל, אך לא קיבל מהמאמנים את האמון לקחת את הקבוצה על הכתפיים ולא הצליח לבוא לידי ביטוי.
הצניחה של הרכז מגובה בכמעט כל נתון סטטיסטי אפשרי. שימו לב לירידה החדה בסטטיסטיקה של הרכז במהלך העונה הנוכחית: ביורוליג סיפק רוצ'סטי 14 נק', עם 40% מהשלוש ו-42% מהשדה לצד 5.5 אסיסטים בכמעט 30 דקות למשחק. ביורוקאפ הנתונים צנחו ל-10.7 נק' (ב-32% מהשלוש) ו-3 אסיסטים בלבד. בליגת העל, היחידה שנשארה לו לשחק בה, קולע הרכז 9.5 נקודות ומוסר 3.7 אס' בלבד. בסדרה מול הרצליה הוא כבר ירד ל-5.7 נק' ו-3.1 אס' בקצת יותר מ-20 דקות לערב. בהחלט לא נתונים סטטיסטיים ששווים מיליון דולר לעונה.
לרוצ'סטי נותר משחק או שניים לשחק במכבי ת"א וככל הנראה גם אם יעשה בהם משהו יוצא דופן, בשנה הבאה המועדון ינסה להיפטר מהחוזה שלו ולמצוא לו קבוצה אחרת. אין ספק שלרכז עם יכולות הכדרור והקליעה הנהדרות אין עוד הרבה הזדמנויות בגיל 30 והוא מבחינתו עדיין לא וויתר על הרצון להישאר צהוב (ביניינו, מי יוותר על החוזה שקיבל?). למרות שהוא יודע על הכוונות של ההנהלה לחתוך אותו, אולי צמד משחקים טובים שבסופן תניף מכבי ת"א את הצלחת, יצליחו להשכיח מעט המעידות העונה וליצור סיום מתוק בשבילו ובשביל המועדון, ומי יודע, אולי גם יחליטו להשאירו בסופו של דבר.
בכל הזדמנות שיש לו דואג טיילור רוצ'סטי להבהיר כמה הוא אוהב את ישראל ומחובר לאוהדים ולת"א (ע"ע תמונות האינסטגרם המצורפות). ואפילו לאחר שהוחתם בצהוב-כחול, זה היה הציטוט הראשון שסיפק רוצ'סטי: "אני מאוד נרגש וגאה להצטרף למכבי ת"א - גם כדי לשחק כדורסל ברמה הכי גבוהה באירופה, וגם כדי לחוות את מדינת ישראל ולשחק עבור אוהדים מהטובים בעולם". אין ספק שרוצ'סטי יכול לסמן "וי" על הדברים שהוא ייחל לעצמו השנה. הוא חווה כדורסל ברמה גבוהה באירופה (יש שיגידו גבוהה מדי בשבילו), חווה את מדינת ישראל (יחד עם כל גל הפיגועים ששטף אותה השנה) וחווה מחיאות כפיים וגם לא מעט שריקות בוז צורמות מהאוהדים הצהובים בהיכל ומחוץ לו. בציטוט ההחתמה שלו הוא רק שכח לציין שהוא בא לעשות עוד משהו אחד: להחזיר את הצלחת לת"א.