רעידת אדמה בכדורסל הישראלי - הפועל תל אביב אלופת המדינה לעונת 2015/2016. אחרי ההדחה הסנסציונית של האלופה הירושלמית בשלב רבע הגמר, הודות ל'-פייד אוואי' הבלתי נשכח של רוברט רות'בארט בשניות הסיום, התגברו נייט רובינסון וחבריו גם על הפועל אילת המוכשרת אחרי דו קרב אימתני בין כוכב ה-NBA הפרובלמטי למקבילו במועדון הדרומי - אפיק ניסים.
- ליגת ווינר סל חוזרת. שידורים ישירים בערוץ הספורט החל משבת
בגמר, מתן נאור, מסמלי המועדון בשנים האחרונות, רקד על הפרקט מול ראשון לציון חסרי האונים וצלף מכל פינה בארנה בדרך לצלחת החלומית. עם הבאזר, שאגות השמחה והצהלה הגיעו עד ליד אליהו, רובינסון בחר להשוות בין שרון אברהמי ללארי בראון, תמיר בלאט התקשר ללברון ג'יימס וסיפר לו שבמשפחה יודעים איך לקחת תארים ושמעון מזרחי הודיע בנחרצות: "אני מפסיק להסתובב עם הקמע".
התסריט המשוגע אותו תיארתי לא קרה במציאות, אך הוא לא היה רחוק מלהתממש (עם כוכבית קטנה לצד השתלשלות האירועים ההזויה). אחת הסדרות הגדולות ביותר בתולדות הכדור הכתום בביצה המקומית הפגישה בין קבוצת האוהדים הראשונה בישראל, הרי היא הפועל אוסישיקין תל אביב, לבין הפרויקט השאפתני של אורי אלון.
אחרי 2:2 ענק ביניהן, הכל התנקז לאותה החטאה של רות'בארט, 7.8 לסיום המותחן במשחק החמישי בבירה, שהייתה יכולה להסתיים אחרת. הסנטר היה קרוב לקנות את עולמו ולהעניק דחיפה אדירה לחבריו, שעשויה עוד הייתה להסתיים בהנפה של התואר הנכסף, עליו האוהדים המסורים מפנטזים כבר עשורים. סל אחד, זה מה שמבדיל בין טרגדיה לאופוריה, אבל התחושה היא שדווקא מאותו ערב הפועל יצאה איתנה וחכמה יותר.
לא היו רחוקים מאליפות בעונה שעברה (אלן שיבר)
מה היה קורה אם רוטבארט היה קולע? (אלן שיבר)
"נחזור בשנה הבאה מחוזקים יותר, אדומים יותר, הפועל יותר", כך הצהיר רביב לימונד רגע לאחר ההפסד הכואב, ועל פי ההחתמות של הקיץ האחרון העידן שאחרי רובינסון נראה ורוד, למרות מתיחת הפנים הנרחבת שכללה את החלפתם של כל הזרים. נכון, כוכב על מהליגה הטובה בעולם לא תראו העונה בקבוצה של אברהמי, אבל בכל הנוגע לכשרון, אמביציה ואנרגיות - תמצאו אותם בשפע בדרייב אין.
אמנם עוד מוקדם להצהיר שהתלכיד החדש יאיים על הגדולות של הליגה, וכפי שראינו עד כה משהו עדיין חסר, אך הבנייה השקטה והקפדנית, החזרה של אפי בירנבוים למועדון, והרעב של השחקנים, צעירים וותיקים כאחד, עשויים להוציא לפועל את התסריט למעלה, או לכל הפחות, להעניק מקום בפיינל פור. רגע לפני שהאדומים פותחים את העונה, קבלו את הפועל תל אביב מודל 2016/17.
קו אחורי קשוח ומפוצץ בכישרון
בואו ונתחיל דווקא עם הצעירים שבחבורה. בראש ובראשונה נתמקד בבן למשפחת בלאט. רכז נבחרת העתודה חווה קיץ נהדר, במהלכו זכה להכרה בכל רחבי אירופה, אבל יותר מהכל, נוכחנו לראות את קפיצת המדרגה שביצע הבחור הפעלתן.
כבר במהלך העונה שעברה הוכיח הרכז לא מעט חוצפה חיובית וגם ידית לא רעה בכלל (42% משלוש), כך שאם ימשיך במגמת השיפור בה נמצא, לאברהמי ייווצר כאב ראש חיובי במיוחד בנוגע לעמדה מספר 1. גם צוף בן משה צפויי לעשות צעד קדימה, וזאת אחרי שהוכיח בגרות במסגרת אליפות אירופה עד גיל 21. הצ'אנסים אותם יקבל יהיו מדודים, אך קיימת תחושה שהוא מסוגל לעשות את קפיצת המדרגה. גיבוי נוסף, לפחות בחודש הקרוב, יגיע מכיוונו של עודד ברנדווין המנוסה, שעד כה מאכזב ולא מצליח להותיר חותם. בעקבות כך עולה התהייה - מדוע שיחררו את אור לאומי?
אחת ההברקות הגדולות של הצוות הניהולי הייתה השבתו של אדריאן בנקס לארץ הקודש. אותו גארד צבעוני שלהטט ב-'קופסל' בנתניה, וסיים בעונת 2011/12 כמלך הסלים של הליגה, חוזר לקדנציה שלישית בארץ (הספיק לאכזב במדי גלבוע/גליל לפני שלוש שנים), במה שנראה כזמן האידיאלי עבורו להנהיג קבוצה.
השהות הארוכה בארץ המגף חידדה את האמריקני, שבעונתו האחרונה בברינדיזי רשם שורה סטטיסטית משובחת של 18.9 נקודות, ו-2.8 אסיסטים למשחק לצד הגנה משופרת. נכון, הווריד של בירנבוים עשוי להתנפח לא מעט בעקבות ההחלטות הפזיזות והמשוגעות שלוקח לפעמים בנקס, אולם ההערכות הן שהשנה הקרובה עומדת להיות עונת השיא של הגרסה האחראית של בוגר אוניברסיטת ארקנסו סטייט. ולא, אל תתנו ל-3 הנקודות ברבע גמר גביע ווינר להטעות אתכם.
לימונד ימשיך להוביל גם העונה (אלן שיבר)
בכל אירופה כבר מכירים את תמיר בלאט (עודד קרני)
מי שצפוי לעזור לבנקס במלאכת צבירת הנקודות הוא אלאנדו טאקר. אחרי שקיבל אסיסטים מסטיב נאש האגדי וחלק את חדר ההלבשה עם אמארה סטודמאייר (הבחור הציוני הזה שחתם בבירה), הסמול פורוורד האמריקני פותח עונה שנייה בליגת העל.
בגיל 32, עם ניסיון עצום וקריירה עשירה, בוגר אוניברסיטת וויסקונסין (אפילו הספיק לשבור שם את שיא הנקודות של מייקל פינלי) רוצה להוכיח שהוא מסוגל להשתלב במועדון מנצח. למרות ההצלחות בליגת הסלובקית והבולגרית, אקס קרית גת מעולם לא הצליח באמת לממש את הפוטנציאל ושוחרר ממספר רב של מועדונים באירופה. עם זאת, מאמניו יעידו על היותו מגוון, אתלט, בעל כושר חדירה מרשים וקליעה טובה מחצי מרחק. אם יביא את האספקטים האלה לידי ביטוי, ויקבל יד חופשית, כפי שקרה תחת נתי כהן, הפועל צפויה להרוויח ובגדול.
למרות הרפרטואר של הזרים והקשיחות של הצוות המסייע, האדומים יקומו ויפלו על אדם אחד - רביב לימונד. הרכז הוותיק, שאמון על רגעים מכוננים רבים שירשמו בספרי ההיסטוריה של המועדון, הפך במרוצת השנים לברומטר של הקבוצה. מעבר להיותו אחד מהישראלים המובילים בליגה, הוא יודע להטריף את הקהל כל פעם מחדש, וכדי לשחזר את ימי האליפות הצוהלים מ-1969, הקלע המחונן חייב להיות ממוקד, ויותר מזה - בריא.
אחרי עונה מלאת תהפוכות שכללה לא מעט פציעות, גארד הנבחרת חייב לשים את האגו בצד, כפי שעשה עם רובינסון בעונה שעברה, אך במקביל לדעת מתי לבקש את הכדור ולקחת על עצמו את תפקיד הרכז. כדי לקיים את דבריו של היו"ר רמי כהן ולעשות צעד קדימה מעונה שעברה, עליו להפוך למנהיג, על המגרש ומחוצה לו, ולהפנים שיש לו המון אחריות על הכתפיים, שכן אין לו תחליף. לעומת זאת, אם הפציעה ממנה סובל תיגרר גם לתוך העונה, הפועל תיהיה בצרה צרורה.
בנקס יגרום ללא מעט דפיקות לב
בעבר שיתף פעולה עם סטיב נאש. טאקר (עודד קרני)
הקבוצה תקום ותיפול על לימונד (אלן שיבר)
קו קדמי אתלטי שמשתוקק להטריף את הקהל
כבר בתחילת הקיץ היה ברור שריצ'רד האוול הולך להיות מלפפון לוהט במיוחד. בין כמתאזרח ובין כזר, מדובר בהחתמה מצוינת עבור האדומים (מדד יעילות של 18.4 בשנה שעברה), שעל הדרך הצליחו לעוט על המציאה האמריקנית, אותה איבדה היריבה העירונית בעקבות מחלוקות מיותרות.
אז מה אברהמי יקבל מהסנטר? דומיננטיות בצבע, חסימות חזקות, לחימה מתחת לסלים וסיומת איכותית. מאמן האדומים מודע לאיטיות ולהגנה הבינונית של הביג מן, אבל אם הכוכב לשעבר של עירוני נהריה יתעל את הכעס שמלווה אותו עקב הוויתור של מכבי וירושלים, למקומות הנכונים, האוהדים יתאהבו באופיו המיוחד במהרה.
חברו של האוול לצבע הוא דארל וויליאמס. מצד אחד האמריקני הרביעי בסגל הוא בחור נוח לבריות וחביב למדי ברשתות החברתיות. עם זאת, כאשר הפאוור פורוורד עולה על הפרקט משהו בו משתנה. למרות גובהו (2.03) ורוחב כתפיו, אקס פרטיזן בלגרד בעל יכולת אישית מצוינת עם קליעה יציבה מחצי מרחק (69% מהשדה בליגה הסרבית).
גם ההגנה שלו טובה מאוד, אבל מעבר להכל וויליאמס הוא שחקן נשמה, כזה שמשאיר את כל כולו על המגרש. אחרי שהטריף את יושבי היכל הפיוניר הוא מגיע כדי לעשות טראש טוק עם מי שרק יחפוץ ועל הדרך ינסה להרים את הקריירה שלו לגבהים חדשים.
הצוות המשלים יורכב בעיקר משניים - מתן נאור ותומר גינת. האחרון שיחק בשנתיים האחרונות בקרית אתא ונחשב לאחד הכישרונות הגדולים של הכדורסל הישראלי. הוא אף נבחר לישראלי המצטיין בליגת הלאומית בזכות היציבות עליה שמר (15.6 נקודות ו-9.2 ריבאונדים למשחק) וזומן לאחרונה לסגל המורחב של ארז אדלשטיין.
הוואל יוסיף דומיננטיות בצבע (אלן שיבר)
נאור יביא ניסיון (אלן שיבר)
בעקבות הנחיתות הפיזית של הקבוצה, אברהמי זקוק לתרומה כבר העונה מצידו של גינת, בעיקר בצד ההגנתי. נכון, הפורוורד הצנום חייב להעלות מסה אבל בואו נזכור שבעמדה מספר 4 הוא לא צפוי להיתקל ביריבים גדולים מידי. אם ייתן את המלחמה המצופה מבחור בגילו, לצד היד הרכה המאפיינת אותו, הוא יתפוס בקלות את משבצת האקס פקטור. אמנם דניאל איידן, שנשאר לסוף במועדון, צפוי לנגוס לו בדקות, אך מדובר בהחלטה נבונה של ההנהלה. במידה והחלים מהקרע ברצועה הצידית ויעניק את אותה הקשיחות מסוף העונה שעברה, הוא יקבל לא מעט קרדיט.
לסיום, זה הזמן להתמקד בקפטן. למרות המשא ומתן המתמשך, נאור ישלים עשור באדום וברור לכולם שהתפקיד שלו הוא מעבר לשחקן מהשורה. כבר שנים שהסמול פורוורד נמצא בירידה מבחינת כושר הקליעה (רק 4.5 נק' ב-21.3 דקות בעונה הסדירה), אך המנהיגות, הלחימה והאמונה הופכים אותו לנכס יקר. העונה, כשבהפועל קיימת נחיתות פיזית באזור הצבע, על אהוב הקהל תוטל המשימה לשמור על חזקים וגדולים ממנו (דבר שכבר עשה בהצלחה בעבר). אם ייעזר בניסיון ובחוכמת המשחק המאפיינים אותו, הוא יהווה בורג חשוב במארג של אברהמי, שזקוק לו יותר מתמיד.
על הנייר, מספר ימים לפני פתיחת הליגה, המצב של הפועל תל אביב נראה נהדר- הרכש מדויק, המאמן מחושל, הבסיס איתן, ומעל כולם בירנבוים אחד שיידע לנווט את הספינה גם בעיתות משבר. אבל אל תתנו לזה להשלות אתכם. כדי לנצל את העובדה שהם לא יישתתפו במסגרת אירופית ולהנות מהמאבק בין הירושלמים לצהובים, על הסגל האדום להתחבר ולהבין שאיכותי ככל שיהיה, ללא יציבות, תמיכה מהקהל וחיבור בין הנפשות הפועלות, דבר לא יקרה, והעונה העשירית מאז הריסתו של אוסישיקין המיתולוגי יכולה להפוך למסויטת.
אחרי ההפסדים המאכזבים במשחקי ההכנה, כולל זה מול האדומים מהבירה, נראה שחסרה אותה קשיחות שכל כך מאפיינת את הפועל תל אביב של השנים האחרונות. עם זאת, מדובר רק במפגשי טרום עונה ויש לזכור זאת. אם אברהמי יקבל במהרה את לימונד, ינחיל סגנון משחק מהיר, במטרה לפצות על החיסרון מתחת לסלים, ואולי יחשוב על הבאה של זר נוסף (לפחות בשלב מתקדם יותר) הוא יוכל להגיד בריש גלי: "פיינל פור? אנחנו לא מסתפקים בזה. זה הזמן שלנו להראות שהחולצה האדומה היא כן מציאה".
אברהמי יצליח לתמרן בין השחקנים הכישרוניים? (אלן שיבר)