כל מאמן, מנהל מקצועי או יושב ראש בכדורסל הישראלי מכיר היטב את הסיטואציה. במהלך הקיץ או במסגרת העונה מועלה ונבחן שמו של מועמד לקבוצה, לרוב זר, שהיכולות המקצועיות (התאורטיות) שלו גורמות לריגושים מטורפים. זה השחקן, אומר לעצמו מקבל הפונקציונר, שיעשה את ההבדל. זה השחקן, מחייך לעצמו מקבל ההחלטות, שיוציא אותי גדול. זה השחקן, מסביר לעצמו המאמן, שיביא ניצחונות ואולי אפילו תואר, שיטריף את הקהל, שיספק לי קרדיט ציבורי ותקשורתי. שישדרג לי את הקריירה.
אה, אבל יש רק בעיה קלה. כי אותו הכוכב נזרק מ-X קבוצות, הסתבך ב-Y שערוריות ומצא עצמו משחק פתאום באיזו ליגה הזויה. נניח אל סלבדור. ואם הוא כל כך גדול, איך לעזאזל הגיע לאל סלבדור? לאל סלבדור!
ועכשיו מתחיל בדרך כלל שלב השכנוע העצמי, בגיבוי המריחות הרגילות והתירוצים הקבועים של הסוכן שמריץ את שמו של המועמד. למשל – הקבוצה הקודמת לא שילמה לכוכב כמה חודשים והתעללה בו. למשל – הקבוצה הקודמת פברקה סיפור כדי לחסוך כסף. למשל – נו, אל תעשו עניין, הילד סבל מבעיות משפחתיות/ היה צעיר מדי/ התקשה להסתגל לחיים מחוץ לארצות הברית/ הושפע מחברים בעייתיים מהם ניתק קשר. אבל עכשיו? הוא מצא את אלוהים/ התחתן/ הפך לאבא והשתנה לגמרי. ויש גם את הלהיט הקבוע – הכוכב סבל מקבלת החלטות בעייתית בקריירה, עד שהחליף סוכן. כלומר, עד שמינה את הסוכן הנוכחי, כדי שיחפש עבורו עוד פראייר תורן.
רייס. חולון ידעה מה תקבל ממנו
והמאמן, המנהל המקצועי או יושב הראש רוצים להאמין. הם כל כך, אבל כל כך רוצים להאמין. הם מתקשרים למאמן של הכוכב בקולג', מתוך ידיעה שהאמריקאים תמיד, אבל תמיד יגידו למתקשר את כל מה שהוא רוצה לשמוע. הם מנהלים שיחת טלפון "קשה" עם השחקן, בד"כ באנגלית רצוצה, תוך השמעת אמירות חלולות, תוקפניות וחסרות משמעות. והם הולכים על זה, כפי שהיה ברור כבר מהרגע שבו הופרח שמו לחלל האוויר, ומחתימים את הכוכב.
וברובם המכריע של המקרים, הם גם מתרסקים. כי מי שנזרק מקבוצה אחר קבוצה, ייזרק בד"כ גם מהקבוצה שלך. ומי שהסתבך בבלאגנים במספר יבשות שונות, יסתבך בבלאגנים גם ביבשת שלך. ולמרות ניסיונות השכנוע העצמי, אין לרוב המאמנים או לרוב ההנהלות כלים עדיפים להתמודד עם הכוכב הפרוע מאשר שהיו לקבוצותיו הקודמות, בהן הסתבך ומהן נזרק. ומה שהיה הוא לרוב מה שיהיה.
הפועל חולון ודן שמיר ידעו בדיוק איזו חבילה הם מחתימים, כאשר החליטו לשים את הצ'יפים על גלן רייס ג'וניור. הם בחנו ובדקו, יש להניח, כל אחד ואחד מהאירועים המפוקפקים בהם היה מעורב במהלך הקריירה הקצרה שלו. את עבירות המשמעות בג'אורג'יה טק, עד שלבסוף נזרק ממנה, את תקרי(ו)ת הירי, את האירוע האלים שלו בפיליפינים. והחליטו שהם הולכים על זה, למרות הכל.
חולון שמה את הצ'יפים על רייס, זה היה שווה גביע (אלן שיבר)
והאמת? הם שיחקו אותה בגדול. לכוכבים הפרועים הללו, אם בכלל, יש תאריך תפוגה ברור. ככל שחולף ונוקף לו הזמן, כך גדלה ההסתברות להסתבכות. ולכן, גם בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, רצוי להמר על כוכבים פרועים כאלו לתקופה קצרה ככל האפשר. משהו כמו חודשיים. גלן רייס ג'וניור חתם בהפועל חולון כבר בחודש אוקטובר, כשהיא דשדשה והסריחה את הפרקט. והוא הצליח להחזיק כאן מעמד קרוב לשישה חודשים. וזה הישג בפני עצמו.
גלן רייס ג'וניור הוביל את הפועל חולון למסע קסם מופלא שכלל גם גביע שלא ישכח. הבן של גלן רייס סניור הפך שוב את חולוניה לקבוצה הכי סקסית שדרכה כאן על הפרקט מזה זמן רב. ששיחקה כדורסל שלא ניתן היה לנתק ממנו את המבט. זה היה מדהים ונורא, מגעיל ומעולה, אבל תמיד מעניין. ברמה האישית, אני נאלץ להודות שתופעת רייס ג'וניור הפכה אותי לפרשן משחקים משוחד. קשה היה להתעסק במהלכים אחרים במסגרת משחקים של הפועל חולון, כאשר הדבר הזה מסתובב על הפרקט, מאבד כדורים בסיטונות, מקבל החלטות נוראיות, מיידה שלשות משונות מהחצי – ועדיין בלתי ניתן לעצירה. זה היה כל כך שגוי ולא נכון – ונהדר ומרתק.
הפועל חולון של גלן רייס ג'וניור הייתה הפייבוריטית לזכייה בשני התארים שיש לכדורסל הישראלי להציע. זהות הזוכה בגביע המדינה הייתה תלויה בעיקר במצב רוחו. וזהות האלופה, לו היה מצליח להחזיק מעמד עוד חודשיים, גם היא הייתה תלויה בעיקר בו. ועכשיו, באחת, הופכת הפועל חולון לקבוצה מן המניין.
שלא יובן אחרת: אין בטקסט כאן משום הגנה או הבנה למעשים של רייס ג'וניור. מי שתקף באלימות אדם אחר צריך לשלם את המחיר. לא רק להיזרק מהקבוצה, אלא במידת הצורך גם ברמה הפלילית. חלק מסיפורי הספורט הגדולים ביותר כוללים גם אגדות אורבניות ואחרות על כוכבים עצומים שהיו גם אנשים קטנים, רעים ואלימים. ועדיין, מדובר בסיפורי ספורט גדולים. כאלו שנזכור.
רייס הטריף את האוהדים הסגולים (אלן שיבר)
גלן רייס ג'וניור, לו היה מצליח להחזיק מעמד עוד חודשיים, היה מרים את שווי השוק שלו לאזור המיליון פלוס. בקבוצה ובמדינה הנכונה. במקום שבו הציפיות המשמעתיות והמקצועיות משחקנים יכולות לסבול טיפוסים כמוהו. סין למשל. ועכשיו יצטרך למצוא את הסוכן הנכון שיספר את הסיפור הנכון למקבל ההחלטות הנכון, כדי לעזור לו בשכנוע הפנימי הדרוש כדי לתת עוד הזדמנות לכוכב הפרוע. הסוכן יסביר שהבעיה הייתה בכלל בשחקן שהותקף, במאמן או בגעגועים הביתה. ויארגן לרייס ולקבוצה שתקלוט אותו עוד הרפתקה.
והכדורסל הישראלי, יותר מאי פעם, צפוי למצוא עצמו בנקודות החלטה כאלו בשנים הקרובות. שוק השחקנים המתדלדל נוכח התעצמות ליגת הפיתוח של ה-NBA והאיום שמגיע מכיוון אימפריות אסיאתיות הופך את משימת איתור השחקן המושלם, כלומר זה שהוא גם מתאים מקצועית וגם מתאים ברמה האנושית לקשה עד בלתי אפשרית. ומכאן צפויים להגיע יותר ויותר הימורים על טיפוסים בעייתיים. לעיתים נדירות, אם בכלל, תצליח הקבוצה המהמרת לפגוע ולשחק אותה עם ההימור שתיקח. ברובם המוחלט של המקרים היא תתרסק.
הכדורסל הישראלי יתגעגע (אלן שיבר)