רחוק מאור הזרקורים, לארז ביטמן, מאמן נבחרת דנמרק, יש קריירת כדורסל מפוארת. עד כה, ביטמן נמנע מלשתף בשכול שמלווה אותו בכל יום. ביטמן מרצה בפורומים שונים, מעורב במכינות קדם צבאיות, מסייע ליתומי צה"ל ומעודד בני נוער להתגייס לצה"ל. דודו, רמי ביטמן ז"ל (בן 29 במותו) נהרג למרגלות הבניאס במלחמת ששת הימים, וקיבל צל"ש בעמק הדותן כששימש כמפקד בגדוד שריון.
ביטמן עדיין לא נולד, אך כשהיה בן חמש, אבל נוסף כבד נפל על משפחתו. אביו, סגן דוד ביטמן ז"ל (בן 29 במותו), נפל בקרב סרפאום (מלחמת יום הכיפורים) בו יחידת מילואים של הצנחנים נלחמה בכוחות המצרים, בקרב שגבה עשרות קורבנות. "שניהם היו גיבורים כל אחד בדרך שלו", ביטמן מספר, "הגעתי ממורשת של צבא, שהם העבירו לי ואני צריך להעביר הלאה. אני חי את זה כל יום".
ביטמן משמש כיום כמאמן נבחרת דנמרק ומנהל רשות הספורט במועצה האזורית עמק יזרעאל, כשבימים אלה הוא מרצה בנושא. "המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא חשוב", ביטמן מסביר, "לילדים להם אני מרוצה אני מסביר שבמותם הנופלים ציוו לנו את השלום, אנחנו צריכים לכבד ולזכור את הנופלים. צריך לזכור שבנפילה שלהם הם השאירו לנו צוואה ואת זה חשוב להעביר לבני הנוער".
במותם ציוו את החיים
ביטמן עבר בכל נבחרות ישראל כמאמן וכן במחלקת הנוער המוצלחת של עמק יזרעאל: "יש לי מזל שרב השנים אני מתחכך בנוער מאוד איכותי, רובם הגיעו לתפקידים משמעותיים בצבא: טייסים וחיילים בפלוגות מיוחדות. אני רוצה להפוך אותם לאנשים טובים יותר".
ביטמן שיתף פעולה עם דיוויד בלאט בגליל עליון, עם פיני גרשון במכבי תל אביב ועם ארז אדלשטיין בהפועל ירושלים. שנים רבות הוא אימן מעבר לים, בין היתר באפולון פטראס היוונית, קרלסרואה הגרמנית וגנט הבלגית, אך יש רגעים שהוא ייקח איתו לכל חייו.
"לפני שש שנים אימנתי בבלגיה ובטקס יום הזיכרון של השגרירות קראתי את ה'יזכור'", הוא מסביר, "זה היה משהו מיוחד עבורי. להקריא את זה שם בבריסל מול הקהילה הגדולה. זה היה רגע מאוד חזק. התרגשתי מאוד".
שנתיים לאחר מכן, ביטמן הוזמן להרצות בבית הספר "תחכמוני" שבאנטוורפן, שם למדו בנותיו בתקופה בה אימן בגנט. "מדובר בבית ספר שהרבה בני נוער שלמדו בו מגיעים לישראל כדי להתגייס לצה"ל", הוא מסביר, "ראיתי בזה סוג של שליחות, המוסד הזה מערב ילדים יהודים שורשיים, לבין ישראלים שנמצאים בבלגיה. זו שליחות שלי כלפיהם ואולי יזה יגרום להם לבוא להתגייס או לעשות התנדבות מסוימת. זה היה חשוב לי כבן למשפחה שכולה".
המאמן ניסה להסביר את התחושות בשוני בין יום הזיכרון בארץ ישראל לגולה: "בקהילות גדולות בחו"ל לפעמים התחושה היא גדולה ואמוציונאלית יותר מאשר בישראל, כי כשאתה רחוק מהמדינה זה תופס אותך".
ביטמן הוא בן לקיבוץ יפעת ועד היום משרת במילואים בחיל הים. הוא גאה לייצג את ישראל כמאמן נבחרת דנמרק והתגאה כשהיה חלק מנבחרת ישראל. יש לו שלוש נקודות ציון בקריירה שלו אותן הוא זוכר במיוחד, המסעות עם נבחרת ישראל ואדלשטיין היו בלתי נשכחים, כמו גם אליפות העולם לנוער שהתקיימה בגרמניה.
אך יש לו רגע זכור במיוחד, ביטמן אימן את נבחרת הנוער, שהתמודדה באליפות אירופה שהתקיימה ביוון בשנת 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השניה. "ללבוש את המדים הלאומיים זה סיפור אחר", הוא מסביר, "כבן למשפחה שכולה יש לי מסר חשוב אותו אני רוצה להעביר - 'יש חיים אחרי השכול'".
יש חיים אחרי השכול
"כשאתה רחוק מישראל, הדברים הרבה יותר אמוציונאליים"