נעשה מסע קצר זמן לתחילת שנות ה-90 העליזות, כשרד הוט צ'ילי פפרז בדיוק הוציאו את "בלאד-שוגר-סקס-מג'יק" המעולה. האלבום מכר מיליונים עם להיטים כמו "Under the Bridge" ו-"Give it Away" והלהקה היתה חלק בלתי נפרד מהפסקול של תקופת הרוק ההיא. אלא שהגיטריסט הווירטואוז, ג'ון פרושיאנטה, התקשה להתמודד עם התהילה: הוא התמכר להרואין ועזב את הלהקה ב-92. הפפרז ניסו למצוא מחליף, ולבסוף זה היה דייב נבארו שהצטרף. אבל זה פשוט לא היה אותו דבר. הסאונד הייחודי של הגיטרה של פרושיאנטה היה חסר, הפופולאריות ירדה, נבארו התמכר גם הוא לסמים, לא הסתדר עם הסולן אנתוני קידיס ועם הבסיסט פלי ועזב את הלהקה ב-98. "אי אפשר היה להחליף את ג'ון באף אחד אחר", סיפר פלי בחלוף מספר שנים. "היינו על סף פירוק והדרך היחידה להמשיך היתה להחזיר אותו אלינו". אז פרושיאנטה חזר, רד הוט הוציאו את "Californiacation", אלבומם המצליח ביותר, והשאר היסטוריה.
גלן רייס ג'וניור היה סוג של ג'ון פרושיאנטה עבור הפועל חולון, אולי גם משמעותי יותר. ביום שעזב, גם גדולי האופטימיים לא האמינו שאפשר יהיה למצוא לו תחליף ראוי, עמוק בתוך חודש אפריל. מחזיקת הגביע נראיתה באותם ימים כמו להקה שעקרו ממנה את הגיטריסט שלה, והמוזיקה נשמעה בהתאם. הפסד רדף הפסד והקבוצה שהייתה הטובה בליגה הפכה לצל חיוור של עצמה. ואז הגיע ג'ורדן המילטון, בתפקיד דייב נבארו. אלא שההבדל הוא שבמקום ליפול יחד עם הלהקה, המילטון - אפשר לומר כנגד רוב הסיכויים והפרשנויות - הצליח להרים אותה.
הגיע מאוחר, הסתגל מהר
אי אפשר היה שלא להיות סקפטיים לגבי המילטון, עוד לפני שראינו אותו משחק פעם אחת. הרי זה קשה על גבול הבלתי אפשרי להיכנס לנעליים של אחד השחקנים הטובים והצבעוניים שהיו אי פעם בישראל. וכאילו כדי להמחיש את השוני העצום בינו לבין רייס, המילטון נחת בישראל בצורה כמעט חרישית, בערב יום הזכרון.
אף אוהד לא חיכה לו, אף לא מצלמה אחת - בדיוק ההיפך מהברדק הקבוע שהיו סביב הג'וניור. "אני מאוד מציאותי, לא חשבתי שאפשר להחליף את גלן ואת מה שהוא עשה", סיפר דן שמיר. "ידעתי שאנחנו מביאים שחקן טוב, אבל שנהיה קבוצה שונה. בהתחלה הפסדנו כמה משחקים, אבל אחר כך מצאנו את הדרך. זה הלך קשה".
ההתחלה, אם כן, לא היתה מבטיחה ודי תאמה את הציפיות מחולון ללא רייס. המילטון אמנם העמיד מספרים יפים, אבל יחד איתו חולוניה הפסידה שלושה משחקים רצופים, וחמישה מאז ששוחרר רייס. המילטון נראה לפרקים קצת מנותק, באופן טבעי, מהשטף ההתקפי שכל כך איפיין את חולון, אך במקביל, החל לאט לאט להשתלט על העניינים.
נכון, הוא לא דומיננטי כפי שהיה קודמו, אבל החל לקחת על עצמו יותר ויותר ממשחק למשחק, כשבחמשת הניצחונות הרצופים שהגיעו אחר כך הוא קולע למעלה מ-20 נקודות בממוצע. "הוא השתלב מהר והתחיל להבין את הליגה", מעיד חנן קולמן, שהיה חברו הקרוב ביותר של רייס. "אבל הדבר הכי חשוב לשחקן זר שמגיע בשלב כזה זו ההסתגלות לליגה, ואצלו זה קרה מאוד מהר".
חלון הזדמנויות מטורקיה
בראיה לאחור, בתנאים הקיימים, חולון עשתה את העסקה של העונה, כי מי יודע לאן היתה הולכת העונה הזו אלמלא היה מגיע שחקן פחות טוב מהמילטון. "בדברים האלה צריך לא מעט מזל", שמיר מודה. "גלן היה השחקן הכי טוב בליגה, וכשדבר כזה קורה לקבוצה אפשר להיכנס לסחרור, זה לא כמו להביא שחקן בתחילת העונה. אני מאוד שמח שהצלחנו להביא שחקן בקליבר הזה".
אפשר לקרוא לזה מזל, אפשר להגיד שזו בחירה מדויקת, אבל ההגעה של המילטון היא בעיקר צירוף של נסיבות. בתחילת העונה הוא חתם על חוזה באושאק ספורטיף הטורקית בשכר של כ-300 אלף דולר העונה, רחוק שנות אור ממה שחולון יכולה להציע, שכן הזר בעל השכר הגבוה ביותר במועדון מרוויח באיזור ה-120 אלף דולר. אבל אושאק נכנסה לבעיות כלכליות, עיכבה משכורות ובהתאם גם מצאה את עצמה בדרך לליגה השניה. היא חיפשה להקל על התקציב, המילטון מצידו רצה לעזוב והחלון שפתחה חולון התאים בול לכל הצדדים.
אהוב הקהל (אלן שיבר)
ההיפך הגמור: גלן רייס ג'וניור
כל אדם בחולון, שיתבקש להגדיר במילה את המילטון יבחר ככל הנראה במילה "מקצוען". הוא הגיע לישראל קצת כבד ובעודף משקל וטיפל בזה בצורה מיידית. איך? הוא שכר תזונאי צמוד, שמבשל לו אוכל ועוזר לו בניהול התפריט היומי. לפני משחקו הראשון בישראל, כאילו כדי להבליט את השוני בינו לבין רייס, הוא אכל בבית הקפה הצמוד להיכל בחולון דג עם ברוקולי, ארוחה קצת יותר מזינה מאשר סוכריות הריזס שרייס נהג לנשנש לפני משחקים.
אבל זו לא רק התזונה. המילטון הוא אחד השחקנים הראשונים שמגיעים לכל אימון. לפעמים הוא זורק, לפעמים עובד עם מאמן הכושר, עמית גולדיאן. מעבר לכך, הוא מסוג הזרים ש"נותנים שקט לקבוצה". לפעמים מבחוץ קצת קשה לראות את זה, אבל יש שחקנים זרים שמגיעים לישראל ופשוט לא מוצאים את עצמם. השפה, התרבות, אורח החיים והבדידות הופכים אותם לתלותיים מאוד באנשי המועדון ודורשים טיפול צמוד. בחולון, אתם בטח יודעים, כבר היה אחד כזה העונה.
המילטון הוא בדיוק הפוך. הוא לא צריך כמעט כלום והוא לא דורש טיפול מיוחד, כך מספרים בחולון. הוא כבר שיחק בלא מעט מקומות, ומהבחינה הזו, יודע להסתדר באופן עצמאי. בעצם, יש דבר אחד שבו המילטון צריך עזרה באופן תמידי: על הכביש. יש לו נהג צמוד, שמסיע אותו למשחקים ולאימונים, כי הוא פשוט לא אוהב לנהוג, בטח לא במדינות הזרות. ועם תרבות הנהיגה בישראל, למען האמת, אפשר להבין אותו.
לא דורש טיפול מיוחד. המילטון (מנהלת הליגה)
ואז באה היריקה
המילטון הוא טיפוס מאוד רגוע מחוץ למגרש. חייכן ושלו, לא יהיר ומדבר בגובה העיניים לכולם - שחקנים, אנשי צוות, עיתונאים ואוהדים. הוא לא אומר לא לתמונה או חתימה ובאופן כללי אדם בעל אופי מאו נוח. על רקע כל אלו, אפשר להבין את ההלם הגדול שהיה בחולון לאחר היריקה לעברו של עמית שמחון. "אנשים הופתעו כי ג'ורדן הוא בסך הכל בן אדם טוב", מסביר שמיר.
"מצד שני זה מעשה מאוד מכוער שלא ייעשה, זה התקף של עצבים, לא ידענו שהוא יכול להגיע לכזה דבר. לצערנו זה קרה ואני דווקא מאוד מעריך את אילת ועמית שמחון שידעו לקבל את ההתנצלות". קולמן מוסיף: "זה הפתיע את כולנו, אבל זה היה בלהט הרגע וזה ממש לא מייצג את מי שהוא. אני מאמין שזו היתה הפעם האחרונה שזה קורה".
היריקה הוא אקט שלא מתקבל על דעת, אבל היא מבליטה את העובדה שעל הפרקט, לבחור יש טמפרמנט קצר. אחרי ההפסד במחזור האחרון למכבי חיפה, הוא חבט בדלת חדר ההלבשה ושבר את צירה. במהלך אחד המשחקים מול אילת הוא היה עצבני מאוד על הספסל לאחר שהוחלף וגם עם השופטים הוא מנהל דין ודברים לא אחת, משום לטענתו הוא לא מקבל מספיק שריקות.
אבל אין ספק שהיריקה ההיא היתה חריגה והיא כתם שעלול ללוות אותו גם בעתיד. "בזכותה", הוא הגיע לכותרות גם באתרי אינטרנט בארצות הברית, וכשהבין את גודל המהומה התנצל בכל במה אפשרית. "אני מתבייש במה שעשיתי, זה לא אני", הוא אמר בראיון לערוץ הספורט לאחר המשחק ההוא. אבל מעל לכל, אחד הפחדים האמיתיים של המילטון היא שהתקרית הזו תפגע במטרה הגדולה שלו: לחזור לליגה הטובה בעולם. יביא אליפות?
הפורוורד האמריקאי בן ה-27 נהנה בישראל.
היריקה היא כתם שילווה אותו לעתיד (מנהלת הליגה)
יביא אליפות?
הפורוורד האמריקאי בן ה-27 נהנה בישראל. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה הוא עובר חוויה חיובית באירופה, אחרי קדנציות פחות נעימות בוולגוגרד הרוסית ובאושאק. אבל למרות זאת, הוא מרגיש שהוא עדיין לא מיצה באופן סופי את ה-NBA וינסה להגיע לשם שוב, כנראה כבר בעונה הבאה. "העובדה היא שהוא היה שם, אז כמובן שהוא יכול לעשות את זה שוב", מנתח שמיר את סיכויי של המילטון לשוב. מי שנבחר במקום ה-26 בדראפט 2011, עבר בארבע קבוצות, אבל לא הטביע חותם משמעותי באף אחת מהן, כשהתנדנד בין ה-NBA לליגת הפיתוח.
ואין ספק שאליפות תהיה אחלה חותמת עבור המילטון בקורות החיים, כשיגיש מועמדות לג'נרל מנג'רים של הקבוצות. ממוצעים של 19.1 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-3.1 זה טוב ויפה, אבל הרבה יותר יפה כשזה מגיע בקבוצה אלופה.
כדי שזה יקרה, כאילו כמו תסריט שנכתב על ידי תסריטאי מוכשר ובעל דמיון פורה - הוא ישתף פעולה, למשך משחק אחד בלבד, עם השחקן שלנעליו הגדולות הוא נכנס מלכתחילה. "הסיבה שאני לא יודע איך הם ישתלבו זה כי הם מעולם לא שיחקו ביחד", מספר שמיר. "אין לי ספק שהם יכולים לשחק ביחד, אפילו טוב, והלוואי שהיה לי את שניהם ביחד למשך זמן רב יותר. השילוב ביניהם יכול לעשות את שניהם יותר טובים".
כשפרושיאנטה הוחלף, רד הוט כמעט התפרקו, ורק כאשר חזרו להרכב המקורי, הביאו לעולם שירים נהדרים כמו "Scar Tissue" ו-"Road Trippin". במקרה של חולון, לא חובה להחליף – ובמשחק הגמר מול מכבי תל אביב נגלה האם יש מקום לשתי גיטרות מובילות. ואם הן באמת ייצרו את הרמוניה שמצופה מהם, הן ינגנו להיט שלא שמעו בחולון, כבר עשר שנים.
איך המילטון ישתלב עם רייס? (אלן שיבר)