באו: עוז בלייזר, איגור קולשוב, איתי שגב, אדם אריאל, נמרוד טישמן, עמית עבו, קמרון לונג, דשון סטיבנס, דייויד וויבר, מרקיז רייז.
עזבו: קית' לנגפורד, ג'ייסון סיגרס, מרפי הולוואי, מארק טולפסן, דרו קרופורד, אבי בן שימול, ניתן חנוכי, עידן זלמנסון, אייל שולמן, יניב סולומון
חמישייה מסתמנת: איתי שגב, עוז בלייזר, דשון סטיבנס, קמרון לונג, מרקיז רייט
סיפור הקיץ: ישחקו הישראלים לפנינו
מבין כל קבוצות הליגה, מכבי ראשון לציון היא כנראה הקבוצה שעשתה את המהפך הגדול ביותר בקיץ. מלבד הצוות המקצועי, לקבוצה של 2018/19 לא נותר זכר - אבל השינוי לא הגיע רק ברמה הפרסונאלית, אלא במישור הקונספטואלי: אם בעונה שעברה, הסגל הורכב מזרים יקרים שאמורים היו להוביל ונכשלו, הקיץ הלכו בראשון על כמה מהישראלים הבכירים בשוק, שגם מגיעים סופר-רעבים להוכיח, והם גם יקבלו את הצ'אנסים.
אפשר לומר שצביקה שרף ודרור כהן הרכיבו קבוצה ב"סגנון של פעם": ישראלים שהם הלב והבסיס של הקבוצה, ואליהם מצורפים זרים שישלימו את התמונה (ולא ההיפך, כפי שקורה במרבית הקבוצות, באופן טבעי, עם ההיתר לרשום לליגה לא פחות משמונה זרים).
עוז בלייזר מגיע אחרי עונה שבה המניה שלו ירדה במכבי חיפה. איתי שגב, שהיה נפלא בחלון הנבחרות, ירצה להוכיח שמכבי ת"א - זו שבחרה בו רק לפני עונה להיות הקפטן - טעתה בגדול לגביו. אדם אריאל במגמת עלייה מעונה לעונה, איגור קולשוב יכול להיות הלהיט של הליגה ונמרוד טישמן ועמית עבו משלימים קאדר מקומי עמוק ואיכותי, ללא אף מתאזרח - אולי האיכותי ביותר מחוץ למכבי ת"א וירושלים.
אבל גם שרף יודע שבלי זרים טובים קשה להצליח. קמרון לונג שחקן מוכח, גם דשון סטיבנס מסתמן כפגיעה ודייויד וויבר מגיע אחרי עונה מעולה בליגה השניה בטורקיה. מרקיס רייס התקשה מעט במשחקי קדם העונה, אבל נראה טוב בהרבה מול מכבי ת"א בגביע ווינר, ובראשון מאמינים שהבטחון שלו יילך ויגדל ככל שתתקדם העונה.
בזכוכית מגדלת: עוז בלייזר
על פי כל ההערכות, את עונת 2018/19, בלייזר אמור היה לפתוח במכבי תל אביב, הפועל ירושלים או אפילו הפועל חולון. הדיבורים מתחת לפני השטח היו על "מריבות" עליו, לאחר סיום חוזהו במכבי חיפה. אבל כפי שכתבנו קודם, העונה הקודמת בכרמל לא עשתה לו שירות טוב. כישראלי הבכיר של הקבוצה, הוא לא הצליח להוציא אותה מהבור אלינו נקלעה וכתם הירידה דבק בו. גם ברמה האישית הוא לא שידרג את עצמו שקלע פחות, הוריד פחות ריבאונדים ומסר פחות בהשוואה ללפני שתי עונות. הוא גם מצא את עצמו מחוץ ללופ בנבחרת, אחרי שהיה חלק מהסגל ביורובאסקט.
אחרי כל אלה, העונה הזו חשובה במיוחד עבור בלייזר, שחתום לשנתיים בראשון. במשך שנים הוא נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל, והיום, כשהוא בן 25, הוא צריך להתחיל לממש אותה. הוא צריך לשדרג הקליעה מחוץ לקשת (33% זה לא מספיק טוב) ואפילו להיות קצת יותר "רע", להיות מנהיג של החבורה הצעירה והמסקרנת בעיר היין. הכשרון שם, בזה לאף אחד אין ספק, הגיע הזמן שהוא יתפוצץ.
ירים את ההיכל: איגור קולשוב
כל שחקן שמגיע כסוג של כוכב מהמכללות הוא חידה. האם יחזור לארץ ויממש את הציפיות הגבוהות (נדב הנפלד לדוגמא), או יתברר כפלופ בסגנון של תמיר גודמן? על פי כל הסימנים, הישראלי בן ה-23 בדרך להשתייך לקבוצה הראשונה.
אחרי קיץ של חיזורים מצד מכבי ת"א והפועל ירושלים, בראשון לציון הצליחו להשאיר את קולשוב בזכות חוזה עליו הוא חתם לפני שיצא למכללות. כרגע כולם מרוצים מאוד מכך - במשחקי ההכנה הוא היה הטוב ביותר בקבוצה, כשבין היתר קלע 31 נקודות בניצחון על נס ציונה, וגם מול מכבי ת"א הוא סיפק כמה מהלכי קלאץ' גדולים.
העובדה שנשאר בסופו של יום בראשון לציון טובה לכל הצדדים. בקבוצות עם סגלים ארוכים יותר, ייתכן שלא היה מקבל מספיק דקות ו"מבזבז" עונה. ראשון מצידה תרוויח את אחד הישראלים המרתקים בשוק, וגם תתן לו את הבמה. הוא מספר על עצמו שעדיין לא זנח את החלום לחזור ל-NBA, והעונה הזו, הראשונה שבה הוא מתמודד מול שחקנים מקצוענים, אמורה להיות חלון הראווה שלו. אה, וגם הטוויטר שלו הוא אחד המשובחים, בטח בטח עבור ספורטאי ישראלי. שווה מעקב, בכל הגזרות.
באנקר: קמרון לונג
"לפני הכל, זרים זה מזל", אמר אחד המאמנים הבכירים בישראל לכותב שורות אלו. "כשזה מצליח אתה נראה גאון, וכשלא... אז אתה מחליף ומקווה לפגוע עם השחקן הבא". לונג בן ה-29 הוא בדיוק ההיפך מהאימרה הזו - כי ראשל"צ יודעת בדיוק מה היא מקבלת וכאן אי אפשר ליפול. הגארד הרב גוני חוזר לקדנציה שניה במועדון, אבל מצטרף אחרי פנטסטית במכבי אשדוד/באר טוביה, שם היה אחד המצטיינים בעונה הקודמת.
אם תרצו, לונג הוא ההגדרה לבאנקר: לא כוכב גדול שיפלרטט עם 25 נקודות בכל משחק, אבל יהיה טוב מאוד בכל האסקפטים האחרים - קליעה, מסירה ריבאונד, אבל גם באלו שלא רואים בסטטיסטיקה, כמו הובלת כדור, הגנה, ניסיון וחכמת משחק. עסקה מצוינת של ראשון לציון, שכאמור נמצאת בסוג של בעיה עם הזרים, אבל לפחות בגזרה שלו, שרף יכול להיות שקט.
תסריט ריאלי: על פניו מדובר בקבוצה שאמורה לרוץ חזק ולא לשחזר את העונה הקודמת (מלאת הפציעות יש לומר), בה היתה קרובה יותר לירידה מאשר לפלייאוף. בין הישראלים יש כימיה טובה מאוד ובמידה שיגיע זר איכותי נוסף, פיינל פור זו לא מילה גסה.
תחזית: מקומות 3-5.