בעונה שעברה, דווקא אחרי משחק הליגה מול הפועל אילת בו קיבל שלוש דקות בלבד (ולא קלע), טי. ג'יי קליין נשאר אחרון באולם. לכבות את האור, פשוטו כמשמעו. שעה ארוכה אחרי שכל השחקנים סיימו להתקלח והלכו הביתה, הוא חזר לפרקט וזרק שלשה אחרי שלשה אחרי שלשה. "הוא הבין שהדרך לדקות משחק עוברת רק דרך השקעה והתמדה, וזה עוד יגיע", אמרו עליו אז בחולון. ומה אתם יודעים, זה באמת הגיע. אבל האמת היא, שאף אחד לא ציפה שזה יגיע ככה, כל כך מהר.
מספרים תחילה: נכון שאנחנו בשלב מאוד-מאוד-מאוד מוקדם של העונה, אבל בכל זאת, שדרוג כזה הוא חריג. בעונה שעברה, קליין קיבל בליגה 9.9 דקות, בהן קלע 4.3 נקודות, הוריד 2.3 ריבאונדים ומסר 0.5 אסיסטים. העונה? הכל קפץ בערך פי שלושה: 12.3 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים ב-30 דקות. תוסיפו לזה קפיצה גדולה באחוזים מחוץ לקשת (55% מול 21% בלבד) ובאירופה (10.3 נקודות מול 5.4) ותקבלו שחקן חדש לגמרי.
האיש שכמעט ולא היה שם
אומרים שמשק כנפיים של פרפר בקצה אחד של העולם יכול לגרום לטורנדו בקצה השני שלו. אז במקרה של קליין, דווקא החלטה אחת, שלא קשורה בשום אופן אליו, סללה לו את הדרך לקדמת הבמה. אחד השחקנים שאותם מחזיקת הגביע הכי רצתה להשאיר מהעונה הקודמת המוצלחת היה ג'ו אלכסנדר. כדי שזה יקרה, שלמה אייזיק הסכים לפתוח את הכיס ולשלם לו שכר עתק בסטנדרטים של חולון – כ-200 אלף דולר לעונה – הגבוה ביותר בעידן הבעלים הנוכחי.
המו"מ נסחב ונסחב, אך דווקא כשלבסוף אלכסנדר כמעט והתרצה, הוא ביקש שכר עונתי של 220 אלף דולר והעסקה נפלה. אם היה מסכים אלכסנדר, הקו הקדמי של חולון היה עמוס, וקליין היה משלם את המחיר ונאלץ לעזוב. "אחרי שג'ו לא הגיע, החלטנו להאמין בטי.ג'יי ולתת לו את המושכות", מספר יו"ר הפועל חולון, איתן לנציאנו. "ידענו שהוא עבד קשה מאוד בקיץ באופן אישי, חיזק את הגוף והדברים החלשים במשחק שלו. אני שמח שעכשיו אנחנו רואים ממנו מה שראינו במכללות".
אז טי. ג'יי נשאר לעונה שניה במדים הצהובים-סגולים, אחרי שבקיץ עבר בין היתר במחנה הקיץ של מילווקי באקס, ובחולון, אם כן, בחרו לתת בו אמון מחודש. עוד בקיץ ויתרו במועדון מועמדים ישראלים פוטנציאליים, עידן זלמנסון לדוגמה, מתוך כוונה לתת לתת לו אשראי נרחב יותר. "בהתחלה היו כאלה שפחות האמינו בו, גם בתוך הקבוצה", ממשיך לנציאנו. "אבל החלטנו בכל זאת לדחוף אותו קדימה, ובינתיים זה משתלם לנו בגדול".
"החלטנו לדחוף אותו קדימה, וזה השתלם בגדול" (דני מרון)
שר הביטחון
השאלה המרכזית היא איפה היה קליין של 2018/19 בעונת 2017/18? איך ייתכן שגרף השיפור של שחק אחד הוא כל כך קיצוני, בזמן כל כך קצר? "היתה לו שנת התאקלמות לא קלה, זה משהו שאופייני לכל רוקי באירופה", אומר אלעד חסין, שעוקב אחרי קליין עוד מימיו במכללת רי'צמונד.
"לשחקנים שלא מכירים את אירופה זה מעבר חד מבחינת הסגנון, התרבות והשפה. בדרך כלל, זה לוקח שלושה חודשים עד חצי שנה, ואם אתה משחק מעט דקות, אז זה הרבה יותר קשה להתאקלם. רק בעונה השניה רואים את האיכויות, קחו לדוגמה את אלכס טיוס או ג׳ייק כהן. בריצ'מונד הכל עבר דרכו, ולחולון הוא הגיע כשחקן משלים, אז הוא היה חייב להסתגל למשהו אחר לחלוטין".
לכל הקשיים הטריוויאליים, תוסיפו את העובדה שקליין הגיע לחולון באמצע נובמבר במהלך העונה הקודמת, לקבוצה שרצה, עם סגל מלא באלפא דוגס – ותקבלו גם השתלבות חברתית לא פשוטה. אפילו יותר מזה. זה לא סוד שקליין לא ממש הסתדר עם גלן רייס ג'וניור, כאשר השיא הגיע כשבמהלך אחד המשחקים, רייס התקרב אליו בתנועת אגרוף מאיימת. מי שהיה ה-MVP האמיתי של הליגה התייחס אליו די בזלזול, כאשר היה מרבה לצעוק עליו באימונים, וזה, מעידים בחולון, פגע לו מאוד בבטחון העצמי. מהבחינה הזו, קליין היה המאושר מכולם לפתוח עונה ללא הנוכחות של רייס. "גלן אמר לו 'ברוך הבא למקצוענים', אבל גם מסביבו היו הרבה מאוד שחקנים עם מעמד וניסיון וזה לא פשוט", חסין מסביר.
באופן כללי, חדר ההלבשה בחולון שונה באופן מהותי בין שתי העונות ועל קליין זה אולי משפיע בצורה המשמעותית מכולם. העונה, מעידים בחולון, הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, חברתית ומקצועית. "היו פה שחקנים כמו גלן, טו הולוואי, אלכסנדר, גיא פניני וטיישון תומאס, אז היה ברור שהוא לא יוביל", מסביר לנציאנו, "לקחנו אותו מתוך כוונה שהוא יוביל אותנו בעתיד".
אבל אולי הדבר החשוב ביותר, שהוא נגזרת של הכל – היא שלקליין יש הרבה יותר ביטחון. אם בעונה שעברה הוא היה השחקן התשיעי או העשירי ברוטציה, הרי שהעונה הוא סוג של באנקר. שמיר מאמין בו ובחדר ההלבשה כבר אין אף דמות שתוריד לו את הדימוי העצמי.
"השנה הוא מרגיש שאומרים לו שהוא חלק מהעניין, שהוא משמעותי לקבוצה", אומר לנציאנו. חסין מוסיף: "הביטחון זו פונקציה של דקות משחק ומעמד מסוים שהשתנה. היום אין לחולון שחקן בסגנון שלו, הוא ה-4 טבעי היחידי שלהם, טי.ג'יי הוא החוליה שמחברת את כל הקבוצה".
וביטחון, תשאלו כל שחקן כדורסל, נצבר דרך דברים קטנים. אם זה על המגרש, כשאתה לא בסכנת ירידה לספסל אחרי כל טעות. ואם זה מחוץ למגרש, כשאתה מרגיש יותר בנוח עם הסובבים אותך. השנה, קליין גם הגדיל לעשות כשעזר לשון ג'ונס להשתלב. הם גרים באותו בניין, ובגלל שג'ונס לא נוהג, קליין מסיע אותו לכל אימון. בין השניים נרקם קשר חזק ובחולון מציינים שזו עוד דוגמה, קטנה אבל משמעותית, לכך שקליין מרגיש העונה הרבה יותר בנוח. חלק גדול מהבטחון, בנוסף מגיע מהיציע.
זלזל בקליין. רייס (מנהלת הליגה)
מחובר לחדר ההלבשה. קליין (מנהלת הליגה)
"חולוני בנשמתו"
לרוב שחקני הפועל חולון, למען האמת, אין שירי שחקן יותר מדי מזוהים. וגם אם יש, אז שומעים בעיקר שלושה: את של שלומי הרוש, לעיתים גם את של קאליף וואייט, ובעונה הנוכחית, אולי אפילו יותר מהשניים האחרים – את השיר של טי.ג'יי קליין. כי הקהל, כקולקטיב, פשוט מאוהב בו.
"זה בזכות החריצות שלו, העבודה הקשה על המגרש והאדרנלין שהוא מביא", אומר דין רוזנברג, אוהד הפועל חולון, וממשיך להסביר איך נוצר הקליק: "בקיץ האוהדים פיקפקו בו, וזה נראה כאילו בכל משחק הוא בא להוכיח לכולם – 'איך אמרתם שאני לא מתאים? אני מתאים ועוד איך'. הוא לא השחקן הכי מוכשר בעולם, אבל הוא נלחם ומשקיע ובגלל זה האוהדים כל כך אוהבים אותו. אם חולון חכמים, הם צריכים לתת לו חוזה לשלוש שנים וגם את הסרט קפטן".
וסיפור האהבה היחסית חדש הוא ממש לא חד צדדי. קליין מרבה, בעיקר במשחקי הבית, לשלהב את הקהל בתנועות ידיים והעיד העונה כי אפילו בקולג'ים, לא שיחק באולם עם אווירה כל כך חמה, במובן החיובי של המילה. "הוא חולוני בנשמה, שחקן שחי מאנרגיות", מסכם לנציאנו. " הוא כל הזמן חי מהקהל ומשחק בשבילם, והאוהדים יודעים את זה".
קליין, כאמור, חתם בעונה הקודמת על חוזה לשתי עונות, אחרי שדחה את ההתעניינות של הפועל ירושלים ופוטיס קציקאריס, איתו שוחח בזמנו מספר פעמים. בקיץ הוא צפוי להפוך לשחקן חופשי – ואם מגמת השיפור תימשך, הוא גם אמור לצוד את עיניהן של לא מעט קבוצות.
"אין לי ספק שהוא יכול להיות שחקן יורוליג לגיטימי ואני מעריך שתוך שנתיים-שלוש הוא גם יהיה שם", חסין מעריך. אבל בין אם יגיע ליורוליג ובין אם לא, עד שיגיע לשם – קליין עומד כרגע בפתחה של ה"עונה הראשונה" שלו כשחקן מקצוען. העונה הקודמת היתה סוג של ניסוי וטעיה עבורו, ועכשיו הוא מקבל את ההזדמנות להוביל קבוצה עם שאיפות לזכות בכל התארים. האם יישאר מעבר לעונה הזו, עוד מוקדם מאוד לנבא. מה שבטוח זה שבלבבות של האוהדים, הוא קנה מקום של קבע. בכל זאת, חולוני.
הפך לחולוני בנשמתו. קליין (מנהלת הליגה)