ביום שני האחרון ארז בן שהר את החפצים ונסע בפעם המי-יודע-כמה לשדה התעופה בן גוריון בדרכו לתחנה הבאה בקריירה. הפעם זו אוקזר הצרפתית. שהר יהיה רק בן 22 בחודש הבא, אבל כבר מחזיק בשיא ישראלי ובהישג בלתי נתפש: ביקור ב-7 קבוצות אירופיות שונות. מסיבות רבות ומשונות, מי שסומן כתקווה הגדולה של הכדורגל הישראלי כבר בגיל 16, כשהצטרף למחלקת הנוער של צ'לסי, עדיין נותר בגדר חידה לאחר שלא הצליח לתקוע יתד בקבוצה אחת ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו. בזמן שמרבית הלגיונרים הישראלים יעשו השנה את צעדיהם הראשונים ביבשת, נדמה שעל שהר תהיה מוטלת חובת ההוכחה יותר מכולם: הפעם לא יהיו תירוצים. אחרי שנים של השאלות ומעברים בלתי פוסקים, אוקזר יכולה וצריכה להיות הקבוצה הראשונה שירגיש בה כמו בבית.
צ'לסי, ק.פ.ר, שפילד וונסדיי, פורטסמות', דה חראפשאפ ואספניול. בכולן עבר שהר, לרוב על תקן שחקן ספסל. בעבר הסביר שאם הייתה לו סבלנות היה יכול לקבל צ'אנס בצ'לסי, אבל השהיה הממושכת והציפיות המוגזמות פגמו בהתקדמות שלו. צ'לסי של רומן אברמוביץ' היא כנראה המקום האחרון עלי האדמות שיעניק הזדמנות לשחקנים ממחלקות הנוער. לאחר מכן הגיעו ההשאלות התכופות לק.פ.ר (0 שערים ב-9 משחקים, תקופה בה היה פצוע לרוב) ולשפילד וונסדיי (3 שערים ב-12 משחקים) באמצע העונה (אף פעם לא זמן אידיאלי להגיע לקבוצה) ובהמשך לפורטסמות', שם לא רצה בו המאמן טוני אדאמס. התקופה הטובה ביותר של שהר באירופה הגיעה עם ההשאלה לדה חראפשחאפ ההולנדית, במדיה הבקיע 6 שערים ב-21 הופעות, כולל שער בפלייאוף הירידה מול מאסטריכט. זה לא הספיק לקבוצתו, שנשרה ליגה והחלוץ שב נדד.
ב-2009 הגיעה ההצעה מאספניול. תמורת כמיליון ליש"ט החליף הישראלי את הכחול של הלונדונים בכחול-לבן של ברצלונאים. על פניו, היה צריך שהר להמשיך את המומנטום בהולנד ולהצטרף לניימיכן מהליגה הבכירה, אבל העדיף אתגר גדול בהרבה: זה עתה השלימו הספרדים את בניית האיצטדיון החדש קורנייה-אל פראט והציפיות מהקבוצה היו להתברג כמה שיותר גבוה. הבעיה ששהר הגיע למועדון עם היררכיה ברורה: ראול טאמודו ולואיס גרסיה היו שני החלוצים הוותיקים וביניהם לא היה הרבה תמרון. גם הבאתו של פאבלו אוסבלדו המצוין מבולוניה (שלאחר מכן תפס מום בהרכב על חשבון הסמל טאמודו) ועלייתו של הקיצוני השמאלי המוכשר חוסה קאייחון (עבר לריאל) לא השאירו הרבה תקוות לישראלי. המשוכה הייתה גבוהה מדי. לשהר חוזה לעוד שנתיים באספניול, אך ברור שתחת המאמן הנוכחי מאוריסיו פוצ'טינו אין לו מה לחפש שם.
"המעברים האלה לא עשו לו טוב", טוען זאב זלצר, מי שאימן את שהר בנבחרות הנערים והנוער. "שחקן צריך למצוא לעצמו בית - חיבור בין השחקנים ובין המאמן. כשאתה מגיע למדינה אחרת, לאופי שונה, אתה צריך להתחבר למקום וזה לוקח זמן. לבן יש אופי של ספורטאי, אין לו בעיות התאקלמות. כבר בגיל צעיר תמיד שיחק בקבוצת גיל גבוהה יותר, אבל יכול להיות שהציפיות שלו מעצמו היו גבוהות מאוד ולא תמיד זה הסתדר, כמו במקרה של צ'לסי ואספניול. מהמעקב שלי אחריו אני לומד כי כשיש סבלנות משני הצדדים, בן יכול להוכיח את עצמו. בדיוק כפי שעשה העונה בהפועל תל אביב".התחנה הבאה של שהר יכולה להתאים לו כמו גרב לרגל. ראשית, אוקזר היא קבוצה קהילתית שמייצגת עיר בת 45 אלף תושבים בלבד. למרות מימדיה הזעירים, מצליחה הקבוצה מחבל בורגנדי לשמור על תוחלת חיים מרשימה בליגה הבכירה ומשחקת בה מאז 1980 ברציפות. איצטדיונה, אבה דשאן, מזכיר מאוד את בלומפילד ולופטוס רואד (ק.פ.ר) – מגרש קטן וביתי בן 16 אלף מושבים (שמאוכלס עד אפס מקום במשחקים הגדולים), כאשר היציעים קרובים מאוד למגרש.
בעבר התפרסמה אוקזר של איש אחד: גי רו האגדי, שנטל את שרביט האימון מ-1963 ואימן אותה ברצף עד 2005, למעט הפסקה בת שנה בראשית שנות ה-2000. רו הצליח עם השנים לא רק להקנות למועדון אופי משפחתי, אלא בעיקר להפוך אותה לחממה לשחקנים צעירים: באזיל בולי, אריק קאנטונה, לורן בלאן, פיליפ מקסס וג'יבריל סיסה הם רק חלק מרשימה של כוכבים גדולים שגדלו במועדון ושיחקו תחת רו. ומסורת כזו רק יכולה להועיל מבחינת החלוץ הישראלי.
אוקזר של היום הוא מועדון שנמצא בבניה מחודשת, דבר שיכול לסייע לשהר. בתום העונה עזב המאמן הוותיק ז'אן פרננדס, שהוביל את הקבוצה לליגת האלופות, אך החליט לשים את המפתחות אחרי עונה קשה שעברה אוקזר בליגה. היא אמנם סיימה במקום התשיעי, אבל המאמצים שהשקיעה בצ'מפיונס ליג דרדרו אותה בתחילת השנה למצולות הליגה. האיש החדש על הקווים, לורן פורנייה, נחשב בצרפת למאמן של שחקנים.
"המטרה שלי היא לבנות קבוצה חזקה ואמביציוזית שתשחק כדורגל התקפי ושתממש את החלומות של האוהדים", הסביר המאמן בן ה-46, שהדריך את שטרסבורג בעונה שעברה. הוא גם מבין בדיוק לאן הגיע. "הקהל צריך להזדהות עם הקבוצה והשחקנים ולכן על השחקנים לתת 200 אחוזים מעצמם", הצהיר. בקבוצה החדשה מסמנים את הכרטיס לליגה האירופית כמטרה, אבל יצטרכו לעבוד שם קשה מאוד. שלושה מהשחקנים המרכזיים שהובילו את אוקזר לאלופות, הקשרים ואלטר בירסה ובנואה פדרטי והחלוץ אירנאוש ילן, עזבו ובמקומם נחתו מספר שחקנים אלמוניים יחסית.
שהר ינסה לפלס לעצמו מקום של קבע בהרכב וליהלחם עם עיסאם ג'מעה הטוניסאי, הרכש היקר מלאנס, וג'ונג ג'ו-גוק הקוריאני. "ביחד עם ג'מעה ושהר התחזקנו בצורה רצינית בהתקפה", החמיא פורנייה לרכש החדש. "ראיתי את שהר משחק בליגת האלופות מול ליון (הבקיע שער ב-2:2) והתרשמתי לטובה. מדובר בחלוץ חזק מאוד שיודע לשחק לעומק". גם זלצר סבור שההשתלבות של שהר בכדורגל הצרפתי יכולה להיות מהירה וחלקה: "בן מוכשר מאוד. יש לו מהירות, כוח פריצה, נגיחה מצוינת ובעיטה טובה. הוא הצטיין מול קבוצות צרפתיות בעבר ולכן אני לא חושב שצריכה להיות לו בעיה מבחינה מקצועית. אני משוכנע שיצליח שם".
כעת שהוא מחושל ובוגר יותר, עם רקורד של עונה שלמה ראשונה בקריירה (במדי הפועל) ותנאים טובים בקבוצה צרפתית חמה, הגיע הזמן ששהר יחל להצדיק את ההייפ סביבו. זה לא בשמיים, וזה תלוי רק בו.