החתמתו של תיאו פאפאלוקאס במכבי תל אביב הייתה לא פחות מפצצה. אחד הרכזים הגדולים והמיוחדים שידעה אירופה, בטח בראש רשימת המגוונים שבהם, נוחת בהיכל כרכש הכי פחות צפוי לסגל של דייויד בלאט. אותו סגל שלפני חודשיים וחצי הדהים את היבשת כולה כשהגיע לגמר היורוליג, ועדיין חווה מהפך בדמותם של 5 שחקני רכש חדשים. יש להודות, פאפאלוקאס צעיר יותר - בימיו הגדולים בצסק"א ובאולימפיאקוס - לא היה מגיע להיכל נוקיה מאחר ששכרו בעבר נסק עד ל-2 מיליון יורו. בזמנו, הוא היה זה שהעמיד תחרות אדירה לשאראס בקרב ראש ראש על התואר הלא רשמי של הרכז זולל התארים הטוב ביבשת. אבל לא מחירו, כ-400 אלף דולרים, מראה מה בדיוק חיפש מאמן הצהובים. זה האופי וההכרה בצורך במבוגר אחראי שיודע איך עושים את הדברים נכון. אחד שישליט סדר בבלאגן.
מלבד ג'רמי פארגו וסופו, שעדיין נחשבים לשחקנים צעירים ועדיין נושאים בעיקר את הנטל ההתקפי, מרבית שחקני הרכש של מכבי חסרי ניסיון. הגעת פאפאלוקאס היא הרבה יותר מאשר תעודת ביטוח למקרה (הכמעט ודאי) בו יחזור ג'ורדן פארמר לשחק ב-NBA עם ההכרזה על סיום השביתה. זו מחשבה קדימה. מעבר למה שהוא מביא עימו שנים על המגרש, פאפאלוקאס הוא מנטור (היה כזה גם עבור שחורציאניטיס, באולימפיאקוס ובנבחרת יוון), שחקן קבוצתי נטול אגו ובעיקר מישהו שאוהב לבוא מהספסל, ודרש זאת גם כשהיה ללא עוררין השחקן הטוב בקבוצה. משנה מומנטום, משנה משחק שכזה.
במשך חודש חיפשה מכבי אחר רכז או קומבו גארד אמריקני בעלות של עד מיליון דולרים שישחק לצד פארגו בחמישיה על המשבצת שפינה דורון פרקינס. שמות עלו וירדו מהפרק, האחרון שבהם היה רשארד מקנטס, שנזרק מה-NBA למרות איכויותיו מאחר שהיה מקרה ראש לא קטן. פאפאלוקאס מייצג את ההיפך - טיפוס שקול ומפרגן, זה שמקבל את ההחלטות הנכונות, וחשוב מכל: שחקן שמשתלב היטב בסכמה ההגנתית שכה הצליחה במכבי עם יצירת משולש תמנוני ההגנה שיצרו פרקינס, פארגו וצ'אק אידסון. הווטראן שמגיע מאולימפיאקוס תמיד היה ריבאונדר מצוין וגובהו (2.00 מ') מסייע בכך. הוא תמיד ידע לחטוף ולהוביל מתפרצות בדרך מושלמת (רק תשאלו את נבחרת ארה"ב). התנהלותו היא חוויה לשוחרי האינטליגנציה. והוא תמיד היה שחקן של הרגעים הגדולים והמשחקים הכי חשובים שיש. גורם בסביבת המועדון הגדיר את שחקן הרכש הטרי במשפט מסכם: "יש כוכבים ויש כאלה שהשפעתם על הקבוצה ויכולתה גדולה מהמשחק עצמו".
"מג'יק ג'ונסון היווני" מעבר לשיאו, וזה בסדר. מאחר ששיחק בסביבות ה-20-25 דקות בלבד במשך כמעט עשור, הוא עדיין לא גמר את הסוס. הוא לא היה בראש סדר העדיפויות הצהוב והחתמתו מזכירה את זו של סופו, כשבלאט ומכבי הבינו שבמחיר סביר הם יכולים להחתים שחקן שיתרום יותר מהסכום אותו ישלמו (ובמקרה של הסנטר ההימור עבד). אסור לשכוח שעלותו גבוהה קצת יותר מזו של שון ג'יימס ויוגב אוחיון, כך שלא מדובר בסיכון ממשי. "ההגעה למכבי טובה מאוד לתיאו. צריך להבין שמכבי היא הקבוצה הגדולה היחידה באירופה שרצתה בו", מספר העיתונאי היווני דימיטריס חריסת'אנטיס. "הוא לא קיבל הצעה משמעותית, לא כלכלית ולא מבחינה קבוצתית, והסכום עבורו חתם הוא הנמוך ביותר שקיבל".
עד כמה שקל לאהוב את מעלותיו, יש לסייג ולהזכיר שרק לפני מספר חודשים אמר פאפאלוקאס לתחנת רדיו ביוון כי העונה הקרובה תהיה ככל הנראה האחרונה שלו על הפרקט. הפציעות הקטנות המטרידות אותו בשנים האחרונות והגיל שמשליך בעל כורחו (34), הביאו אותו לחשיבה מחדש. "בשנים האחרונות פאפאלוקאס הפחית מהעומס עליו. כבר לפני שנתיים הוא החליט, גם אם בצורה לא רשמית, לפרוש מהנבחרת הלאומית", מסביר הכתב היווני, "בשנה שעברה זימן אותו יונאס קזלאוסקאס לסגל לקראת אליפות העולם והוא ביקש מנוחה, ואותו הדבר קרה לאחרונה כשאיליאס זורוס רצה אותו בנבחרת והוא שוב טען כי גופו כואב ועייף והוא חייב לנוח. מהנבחרת הוא כבר פרש, גם אם עוד לא הודיע על כך".
"בשנתיים האחרונות פאפאלוקאס איכזב באולימפיאקוס כי הוא הגיע לפה כמשיח ולא הביא אליפות. הוא לא היה רע, אך לא עמד בציפיות. אני חושב שהאוהדים והבעלים ציפו ממנו ליותר כי מדובר במישהו שהוא 'יורוליג ווינר'. אלוף. אחד שתמיד זוכה בתואר האירופאי", מוסיף חריסת'אנטיס, אך בד בבד מציין: "הוא היה מנהיג כמו בכל מקום אחר בו שיחק, ובכל תפקיד. הוא עדיין שומר ברמה גבוהה מבחינת חוש החטיפות והריח לכדור. אני חושב שבלאט לא החתים אותו בגלל ההגנה, אלא בשל המנהיגות והשליטה במשחק, וכמובן שבגלל החוכמה שלו. אם אתה שחקן חכם, אתה נכנס היטב לכל שיטת הגנה כי אתה יודע כיצד להתאים את עצמך. הוא משחק עם הניסיון והחוכמה ולא עם הגוף. בשנים האחרונות הוא היה יותר מאמן על המגרש מאשר שחקן שקולע. הוא גם אדם מאוד חכם ומקצועני, שלעתים מתנהל בצורה אמוציונלית אבל עדיין שקולה. הוא יודע מה נכון ומה לא במישור הפרסונלי ומנתח היטב באיזה צד עליו להיות, בשבילו ובעיקר בשביל המועדון".
הגעת פאפאלוקאס, למרות שמדובר בחיזוק הספסל הצהוב, היא עוד חותמת יציאה בדרכון של פרקינס, שאמור במהלך העונה לשוב לפעילות, ורק מדגישה עד כמה פציעה אחת יכולה לשנות לא רק גורל של שחקן אלא עתיד מועדון. תיאו מאפשר לבלאט לבצע מחטף מפתיע, שמאחוריו חשיבה והכרה בעובדה שחניכיו החדשים ואלה הפחות מנוסים עלולים להיפגע מהעומס ששלוש ליגות שונות עלולות להביא עימן, מבלאגן בהיררכיה (או עד שתיווצר אחת ברורה לכל מפעל) וחוסר עמידה בציפיות.
הוא ייתן שקט לסופו, ייתן לשייר הזדמנות להתרכז בדבר אותו הוא עושה טוב מכל (קליעה מבחוץ) ויפטם את הגבוהים כמו שרק הוא יודע. "אנחנו יודעים שלא מגיע אלינו פאפאלוקאס אלוף אירופה עם צסק"א, אבל ברגע אחד שידרגנו את החמישיה השניה והקטנו משמעותית את הפערים בינה לבין החמישיה הראשונה. אתה יודע בוודאות מה תקבל ממנו", אמרו במכבי. ובעונה בה הלא נודע רב על הגלוי, זהו המצרך הכי מבוקש שיש. גם אם הוא מגיע רגע לפני שפג תוקפו.