מעטים הם הספורטאים שנמצאים בקונצנזוס מוחלט. כאלה שהאהדה וההערצה אליהם חוצה את כל הגבולות. ליאו מסי הוא אחד כזה? ממש לא. גם לא אלסנדרו דל פיירו, קובי בראיינט או כריסטיאנו רונאלדו. גם לאנס ארמסטרונג לא בטוח בחבורה. בגיל 25 בלבד, אוסיין בולט כבר הפך ללא ספק לאחד הספורטאים הגדולים, המצליחים והאהובים בספורט העולמי לדורותיו. יחד איתו נמצאים שמות כמו מייקל ג'ורדן, זינדין זידאן, שאקיל אוניל, מייקל פלפס, מג'יק ג'ונסון ועוד מתי מעט. כולם אחרי הקריירה או בישורת האחרונה, והוא עדיין מאיץ.
רבים עוסקים בשמו הפרטי (שהגייתו הנכונה נשמעת כמו ג'וסיין), אך דווקא שם משפחתו של הפנומן הג'מייקני בהחלט מעיד עליו. הוא פרץ לחיינו במהירות הברק וניפץ שיאים בעוצמות ובמידות לא אנושיות. התחושה היא שכל דבר בו גדול מהחיים, גם החיוך שמוריד אותו לקרקע ומשיב לו את האנושיות. לצד ההצלחות ברגע החשוב מכל ועל הבמה הגדולה והמלחיצה מכולן, הוא שיחק כדורגל וקבע מירוצי רחוב. הוא מדבר על זכיה בטרבל הריצות הקצרות (100, 200 ו-400 מ') ונוטע תקוות לגבי החייאת הקפיצה לרוחק. וכולם מאמינים, פשוט כי נראה שלבחור הזה אין גבולות. לא אנושיים, בכל אופן.
אוסיין בולט נולד ב-21 באוגוסט 1986 בטרלוני שבג'מייקה, מחוז הולדתו של בן ג'ונסון שהיגר מאוחר יותר לקנדה. בילדותו נדד בין המכולת של הוריו למשחקי הקריקט והכדורגל עם חבריו ובגיל 12 ניצח בתחרות הריצה ל-100 מ' בבית הספר. בתיכון שם לב מאמנו בקבוצת הקריקט שהוא מהיר בצורה בלתי רגילה ודחף אותו לאימוני אתלטיקה. כשהיה בן 15 קבע ב-200 מ' זמן טוב יותר משיא ישראל הנוכחי לבוגרים וכעבור שנה הפך לאצן הצעיר ביותר שקוטף את מדליית הזהב באליפות העולם לנוער. מאז הוא לא עוצר.
כיום, בולט נמצא בפתח אחת השנים החשובות בקריירה שלו. הצלחות הן באליפות העולם הקרובה באתלטיקה בקוריאה הדרומית והן במשחקים האולימפיים בעוד 11 חודשים בלונדון, עשויות להציב אותו בראש הרשימה המפוארת ההיא. בפסגת ליגת העל של הספורטאים. מנגד, כשלונות יכולים לערער מעט את מעמדו של האדם המהיר בתבל. לקראת האליפות בדאייגו העניק הג'מייקני ראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט, כזה שחרג גם מקווי המסלול.
אוסיין, מה היעדים שלך לשנה הקרובה? האם גם הפעם תרסק את טבלת שיאי העולם?
"המטרות שלי השנה באליפות העולם הן ברורות - להגן על כל התארים שהשגתי לפני שנתיים בברלין", מסביר בולט, אלוף העולם ב-100, 200 ו-4X100 מטרים, בפתח הראיון. "שיאי עולם? המאמן שלי תמיד אומר לי שיש לי את הפוטנציאל לרוץ מהר יותר, כך שאני מניח שאני מסוגל לשבור את שיאיי, אבל זה לא דבר שאני שואף אליו ורודף אחריו. אני אהיה מרוצה גם אם רק אצליח להשוות אותם".ומה לגבי לונדון 2012?
"אני מרגיש שאני חייב לנצח ולהגן על המדליות שזכיתי בבייג'ין כדי להפוך לאגדה בספורט העולמי".
אולי אגדה זו המילה המתאימה מכל להישגים שלו על המסלול. השיאים של אוסיין בולט הם מדהימים, ואנחנו משתדלים לא להשתמש במילה הזו בקלות ראש. הוא גמע 100 מטרים בתוך 9.58 שניות ו-200 מטרים ב-19.19 שניות. המספרים כל כך מטלטלים שיש הטוענים שההישגים האלה לא הושגו בדרכים חוקיות. ליתר דיוק, יש אחד כזה וקוראים לו קארל לואיס, שגם הוא עמוס בחשדות, מבוססים אף יותר.
"אם ב-2007 הוא רץ 10.03 שניות וכעבור שנה 9.69 שניות ולא שאלת את עצמך אף שאלה בנושא, אז אתה טיפש", אמר לואיס לכתב אחרי המשחקים האולימפיים בבייג'ין. אז החלטנו לעמת את הג'מייקני עם הטענות נגדו. "כל ההאשמות האלה לא מפריעות לי בכלל, בעיקר שאני יודע מה מצבי", מגיב בולט לדברים, ומסכם בצורה נחרצת: "אני טוען ואמשיך לטעון שאני נקי מחומרים אסורים". אגב, אם בכל זאת מחפשים תשובה למהירות הפנומנלית שלו, אז אפשר להסתפק בעובדה שהוא עושה פחות צעדים בריצה מכל אצן אחר מכיוון שכל צעד שלו הוא ארוך יותר. וכמובן שהוא עושה אותם פשוט הרבה יותר מהר. הרבה יותר.
"מקווה להמשיך לרוץ גם אחרי לונדון"
בעשורים האחרונים הפכה ג'מייקה למעצמת ספרינטים מדהימה. הכל בזכות ניצול הכישרון הטבעי שקיים במדינה. לבולט יש עצה אחת מרכזית לגבי מה יש לעשות בכדי להפוך לכוח משמעותי במלכת הספורט. לדעתו, הכל מסתכם בתחום אחד – חינוך. "ברגע שהספורט קיבל מקום מרכזי בתיכונים בג'מייקה, הכל השתנה", הוא מספר. "הפופולריות של העיסוק בספורט עלתה בצורה משמעותית. אני מאמין שזה יכול לתפוס בקלות בכל מקום בעולם".
האם תמשיך גם לריו דה ז'ניירו 2016 ובדרך תחזור לקן הציפור לאליפות העולם בבייג'ין ב-2015?
"אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה בעתיד, אבל אני מקווה להמשיך לרוץ גם אחרי לונדון", אומר בולט, שב-2016 יהיה בן 30. "אני מאמין שרק אחרי המשחקים בלונדון אקבל את ההחלטה הסופית בעניין".
"אנחנו יכולים להביא לשינוי במזרח התיכון"
הדעות של בולט לא מוגבלות רק לאתלטיקה. גם פוליטיקה החלה לתפוס אצלו מקום בקופסא, והוא בהחלט מבין את ההשפעה שמקנה לו ההכרה הציבורית. "ספורט הוא דרך מצוינת להביא לאיחוד בין אנשים ממעמד שונה וממוצא שונה", הוא משיב בבטחון בעקבות שאלה על הקשר בין ספורט לשלום בין עמים, ומזכיר את עמדותיו של מחדש המשחקים האולימפיים, הברון פייר דה קוברטן. "אנחנו כספורטאים מנסים לעשות הרבה בשביל המדינה שלנו, אבל בהחלט אפשר לעשות יותר".
האם הקשר הזה עליו דיברת יכול לסייע לשיפור המצב במזרח התיכון? האם אתה רואה את עצמך כאחד שיכול לתרום להורדת המתיחות בין ישראלים לפלסטינים?
"אין ספק שהמזרח התיכון שרוי כבר זמן רב בבעיה גדולה. אני מעריך שמעורבותם של גורמים חברתיים, שהספורט נכלל ביניהם, יכולים רק לעזור. אני חושב שאם ספורטאים גדולים מתחומים שונים יחברו יחד לשם מטרה ספציפית, אנחנו נוכל להביא לשינוי במזרח התיכון", מעריך בולט, אך מיד מסייג: "בחיים לא הייתי מציע את עצמי כאחד שינסה לפתור בעצמו את הבעיות".
מאחר שבולט אינו רק חובב אתלטיקה אלא גם אוהד כדורגל מושבע ואייקון ספורט עולמי, החלטנו לסיים בכמה שליפות מהמותן. וגם כאן הוא לא מאכזב. התשובות חדות, לא מתחכמות ונטולות כל שמץ של חנופה. בלי חשבונות לקולגות מהכדורגל, בלי חשש להעליב מישהו והכל בפשטות.
שליפות עם אוסיין בולט
מי הספורטאי שהכי הערצת כילד?
"גדלתי על דון קווארי. הוא רץ 200 מטרים אגדי מג'מייקה, אלוף אולימפי ממונטריאול. תמיד אהבתי לראות איך הוא רץ בקשת. לפעמים אני מנסה לחקות את סגנון הריצה שלו".
מה היית עושה אם לא היית אצן?
"בטח הייתי שחקן קריקט מקצועני. בכל מקרה, אני בטוח שהייתי יכול להיות גם בשואו-ביזנס, ביוגרפיה אחת כבר הוצאתי".
מיהי קבוצת הכדורגל האהובה עליך?
"מנצ'סטר יונייטד, ברור".
הכדורגלן הטוב ביותר בהיסטוריה?
"פלה".
וכיום?
"וויין רוני וכריסטיאנו רונאלדו".
ביקור בישראל?
"האמת שישראל לא נמצאת בתכניות הקרובות שלי, אבל לא יודע. נראה".