"אל תמדדו אותי ואת ההשקעה שלי עכשיו, תשפטו אותי בעוד 5 שנים". רק לפני שבוע המשפט הזה של מיץ' גולדהאר נשמע שפוי, הגיוני ואחראי. בעל בית מדוד, שלא מתרגש מתוצאה כזו או אחרת ובעיקר בעל אורך נשימה. אתמול הוא לקח לגימה מהמרגריטה שלו, הרים טלפון קצר והחליט שעד כאן איוניר.
גולדהאר הפיל את התיק על המאמן, שברור כי יש לו חלק גדול ממה שקורה למכבי העונה, אבל לו היה נותן הצצה חטופה למראה, הוא היה רואה מול עיניו את הבעיה של מכבי ת"א. קוראים לה מיץ' גולדהאר. הוא הטרגדיה שבין ציפיות למציאות העצובה של המועדון הענק הזה. הבעלים הקנדי נמצא בצומת דרכים עם עצמו. במכבי מספרים כי הבוס מעורב בכל התעטשות של העובד הכי זוטר במועדון. אין חשבונית שלא עוברת דרכו, וזה לא נגמר שם.
הבעלים, שעד לפני שלוש שנים לא ידע מה זה כדורגל, החליט שבעסק שנקרא מכבי ת"א, כמו כל עסק שלו, הוא ילמד את החומר ומהר מאוד ייעץ ואף יחליט לאלה שצריכים לעשות את העבודה בשבילו. שחקני רכש שהמאמן רוצה – מיץ' יחליט. האם הם ראויים מקצועית, מערך, הרכב, מי פצוע, מי כשיר, מי בועט בשמאל ומי מגביה בימין - עד לשם הבעלים הגיע.
גם כאן לכאורה אולי יש הצדקה, וזה ויכוח שלא ייגמר לעולם, אבל ברגע שזה נעשה בשלט רחוק - שאת המשחקים אתה רואה מקנדה דרך האינטרנט ומשם אתה מסיק ומקבל החלטות - זה לא ניהול. כך אחד מעשירי קנדה לא היה עושה בשום עסק אחר שלו. יש לזה שם: חלטורה.
גולדהאר לא מינה מנכ"ל, אלא נתן לאיש שמנותק תרבותית, מקצועית, ועוד אדם שחושב שהוא יודע הכל להיות זה שיפקח על העניינים. מה זה לפקח על העניינים, אתם שואלים? להיות העיניים שמספרות לבוס בשיחות קונפרנס טרנס-אטלנטיות מה קורה כאן, ובעיקר להגיד בנוסח אחיד פחות או יותר לכל איש במועדון: "מיץ' יחליט, חייבים לדבר עם מיץ'", או לקינוח: "אי אפשר לעשות דבר מבלי שהבוס יאשר".
גולדהאר, לכשיסיים את המרגריטה, צריך לומר לעצמו: 'אני נכשלתי. שיטת הניהול שלי נכשלה'. להתייאש? לא. להתקפל ולחזור לקנדה? ממש לא. להסיק מסקנות? כן, ולהוסיף מיליון סימני קריאה.
קח לך אדם מכאן, אחד שחי את המאטריה, שיודע כל קומבינה, שמכיר מה המשמעות של לחיות ולהתנהל בכדורגל הישראלי ובתרבות הספורט שלנו (ליתר דיוק, תת-תרבות). זה יכול להיות צביקה שרף, אלי דריקס, או כל אדם שיכול להטיל את צלו על המועדון (מיץ' מכיר את איתמר צ'יזיק מחיפה, זה המודל). אתה תשב בבורד של וול מארט ותהיה רגוע ממה שקורה בקרית שלום. תאציל סמכויות, תן לו לנהל, תקבל דין וחשבון - אבל שבור את השלט רחוק.
זו הדרך היחידה בה תוכל לשקם את עצמך ואת השם שלך, שכאן בלה לה לנד מצבו לא משהו, ובעיקר להקים שוב על הרגליים אימפריה שהפכה לטרגדיה. ואז נשפוט אותך אחרי 5 שנים. בינתיים, אתה נשפט מיום ליום, משעה לשעה. ומצבך, איך נסכם, לא משהו.