הפריצה להוליווד

אומנות לחימה משולבת (MMA) הינו הספורט הגדל בקצב הגדול ביותר בעולם. בפחות מ-20 שנה הוא עשה את המעבר מאירועים נידחים לחשיפה ברשתות הטלוויזיה ואתרי האינטרנט המובילים בעולם. השבוע עלה לאקרנים בארץ הסרט "בגידה כפולה" (HAYWIRE) בבימויו של הבמאי המוערך סטיבן סודרברג, ובכיכובה של לוחמת ה-MMA המפורסמת ג'ינה קאראנו. תהיה זאת הפעם הראשונה בה דמות מהענף סוחבת סרט הוליוודי כה גדול על כתפיה. וזאת גם הזדמנות טובה לבחון כיצד ההתפתחות הדרסטית של הענף מהשנים האחרונות באה לידי ביטוי גם בקולנוע.

ג'ינה קאראנו (Gina Carano) הייתה מהספורטאים הבודדים שנפל בזכותם להחזיק ענף שלם. במשך מספר שנים כישורי לחימה טובים לצד חיוך שובה לב גרמו לכך שג'ינה קאראנו הפכה לשם נרדף ל-MMA נשים, ספורט שלפניה כמעט לא זכה לחשיפה. הפרסום פתח עבורה את הדלת לתעסוקה שלא בהכרח הדגישה את כישורי הלחימה שלה. הקריירה מחוץ לאוקטגון התחילה בעבודות קטנות. ב-2008 היא הופיעה במשחק המחשב 3 RED ALERT ובתכנית הטלוויזיה גלדיאטורים אמריקניים. היא עוד הספיקה להצטלם למספר מגזינים ולשחק בתפקיד קטן לפני שקיבלה את האפשרות להופיע בסרטו של סודרברג. הבחירה בקראנו להופיע בדמות הראשית בסרט של במאי זוכה אוסקר לצד שמות גדולים כמו מייקל דגלאס, אנטוניו בנדראס, ויואן מקגרגור מוכיחה שקאראנו, שלא נלחמה מאז שהפסידה את האליפות לכריסטין סנטוס הברזילאית, השלימה את המעבר להוליווד.

גם למין הגברי ישנם נציגים שעשו את המעבר מהאוקטגון לבירת הבידור. רנדי קוטור, חבר היכל התהילה של ה-UFC, החל להופיע לקראת סוף הקריירה בסרטי פעולה. בין היתר הוא רשם הופעות בסדרת "מלך העקרבים" ובסרטו של סילבסטר סטאלון "הבלתי נשכחים". גם אלוף ה-UFC לשעבר קוינטון ג'קסון רשם גיחה להוליווד. הלוחם הכריזמטי והמשעשע נכנס לנעליו של מיסטר טי בשחזור ל"צוות לעניין" מ-2010. למרות שהסרט לא זכה לביקורות אוהדות, דווקא ג'קסון זכה לתשבוחות על הופעתו.

עם זאת, ניתן להניח שככל שהענף יגדל ויתפרסם תירשם גם עליה במשכורות הלוחמים, מה שאולי ימנע מרבים את המעבר לקולנוע. עם זאת, הקשר בין ה-MMA להוליווד עובד גם בכיוון ההפוך. כבר היום הספורט מספיק פופולרי על מנת לשמש כרקע לסרטים. בשנים הראשונות הענף שימש בעיקר כבסיס לסרטי פעולה זולים, אשר לרוב עסקו בקרבות רחוב מסוגים שונים. בשנה באחרונה המצב השתנה. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הסרט לוחם (WARRIOR) בכיכובם של ניק נולטה ותום הרדי, דרמה משפחתית שזכתה ללא מעט שבחים מהמבקרים. למרות שהספורט הינו חלק מרכזי מהעלילה, ולמעשה כל חלקו האחרון והדרמטי ביותר מתרחש באוקטגון, הוא משמש רק כזרז לפיתוח היחסים בין הדמויות ולכן גם היה ניתן להחליפו ללא בעיה בכל ענף אחר, לבטח בענפים בעלי מאפיינים דומים כמו אגרוף או היאבקות. לכן הבחירה לעסוק דווקא ב-MMA מוכיחה שהענף מספיק פופולרי על מנת שהסרט יצליח כלכלית אצל הקהל הרחב. דוגמא נוספת בה הוליווד משתמשת בספורט כחומר רקע היא הסרט "האמר" (HAMMER) שמבוסס על סיפור חייו המרתק של מאט האמיל, חירש מלידה שהחל להתאבק כילד והצליח להגיע לצמרת ה-UFC.  

למרות כל אלה, ההשפעה המעניינת ביותר לדעתי היא שינוי הדימוי הקולנועי של אומנות הלחימה. עד UFC 1, אומנויות לחימה במערב התבססה בעיקר על הדימוי שנוצר על ידי ברוס לי. היא שירשה תפישה שמקושרת ישירות עם מזרח אסיה. דהיינו, מסתוריות וכל שאר הקלישאות מקיל ביל. מבחינה טכנית, הקרב שילב בתוכו כמות נכבדה של קפיצות, בעיטות, אגרופים וצעקות והתרחש רק בעמידה. דימוי זה נפוץ בעשרות סרטים ויוצג גם על ידי כוכבי קולנוע כמו ג'קי צ'אן וז'אן קלוד ואן דאם. ההשפעה הראשונה של ה- MMA על עולם אומניות הלחימה היה הגילוי, שבניגוד לדימוי המקובל, ידע בלחימת קרקע הוא החלק החשוב ביותר. זאת משום שקרב בין שני מומחים יתרחש ברובו על המזרון ולכן חוסר בטכניקת קרקע יגרום ככל הנראה להפסד. כתוצאה מכך, גם הדימוי הקולנועי השתנה. הבמאים לא היו צריכים לחפש רחוק על מנת לדעת כיצד נראה קרב אמיתי והקרבות על המסך הגדול הפכו לריאליסטיים יותר כשלא פעם בקטעי האקשן משולבים סוגים של בריחים וחניקות. אומנות לחימה אינה נתפסת עוד כמשהו מרוחק ובלתי מובן, אלא כספורט.

עולם ה-MMA גדל בשנים האחרונות בקצב אדיר וקשה לנחש איפה (אם בכלל) התפשטותו תיעצר. האם ביכולתו לנגוס בחשיפה של הענפים הגדולים והמוכרים? יש הטוענים שבשל אופיו האלים הוא יתקשה בכך. אחרים, בהם גם ראשי ה-UFC, טוענים שבשל הגלובליות והפשטות שלו הוא בדרכו להיות הספורט הפופולרי בעולם. ימים יגידו, אבל כמו שראינו הוא כבר מספיק נפוץ על מנת לספק השראה מסוגים שונים לקולנוע ולתרבות הפופולרית. אולי זה רק עניין של זמן עד שנראה את רוקי נלחם באוקטגון.