בשביל כולנו, צופי ה-NBA הממוצעים, ההופעה של לאנס סטיבנסון מהפייסרס אתמול הייתה סנסציונית. מדהימה, מעוררת השארה. 25 נקודות, 10 ריבאונדים, והכל ב-9 מ-13 יעילים מאוד מהשדה וב-7 מ-8 מהעונשין. רוב מומחי ה-NBA יגדירו את סטיבנסון כהפתעה. אבל אלה שמכירים אותו באמת ממש לא היו מופתעים מההופעה שלו לפנות בוקר. למען האמת, הם בטח ידעו שזה יגיע. איך הם ידעו? בואו נלך קצת אחורה.
השם של סטיבנסון הגיע לספרים של הסקאוטים כשזה היה בן 12 (!), אחרי שהתחרה ראש בראש עם שחקן התיכונים הטוב במדינה – או ג'י מאיו, שהיום משחק בדאלאס מאבריקס (מאיו, להזכירכם, גדול מסטיבנסון בשלוש שנים). סטיבנסון זכה עם תיכון אברהם לינקולן הצנום (התיכון, לא הבן-אדם) באליפות ה-PSAL בכל ארבע שנותיו שם, ונעצר רק בחצי גמר אליפות המדינה בעונת הסניור שלו. הוא נבחר לקבוצת השנה של כל ארצות הברית בעונת הג'וניור שלו (כיתה י"א) והפך לשחקן עם הכי הרבה נקודות בתיכון שלו. תיכון שיצאו ממנו שמות כמו סבסטיאן טלפייר וסטפן מארבורי. הוא סיים את קריירת התיכונים שלו כאול-אמריקן. אבל עזבו הישגים על המגרש, בגלל שלאנס סטיבנסון הפך לסלב. ועוד לפני שסיים תיכון, לבחור היה רזומה של מינימום אנג'לינה ג'ולי..
בגיל 17 שודרה תוכנית ריאלטי/דוקומנטרי אינטרנטית שנקראת "Born Ready", ובמרכזה עמדו סטיבנסון וחייו בקוני איילנד, השכונה הענייה בפרברי ניו יורק. סטיבנסון גם השתתף בסרט הדוקומנטרי "Gunnin’ for That No.1 Spot", שכלל בין היתר כוכבי NBA כמו טייריק אוואנס, קווין לאב, ג'ארד בייליס וברנדון ג'נינגס. סטיבנסון דפק פוזות למצלמה על דפי השער של מגזינים נחשבים ונתן ראיונות לעיתונאים על ימין ועל שמאל. הוא היה נחשב לאחד הפרוספקטים הטובים במדינה, שחקן שיכול ללכת ישירות ל-NBA. ובכל זאת, למרות ואולי בגלל כל ההייפ סביבו, סטיבנסון הלך ודעך.
מכללות גדולות פחדו לשים עליו את היד. לסטיבנסון היה אבא תומך, אבל אחד שלטענת רבים היה תומך מידי (מישהו אמר יעקב בוזגלו?). הייתה פרשייה של האשמה בתקיפה מינית, אחת שהטילה בספק את כשירותו לשחק כדורסל מכללות. היו את כל הסרטים הדוקומנטריים שיצאו עליו, עוד הילה לחקירה מצד ה-NCAA הנוקשים. היתה שם גם כל הזמן ההתנהגות הילדותית - התנהגות "פרימדונה" - כפי שכינו אותה מאמנים בסביבתו. התנהגות שגרמה לו להיות מחוץ לסגל נבחרת ארצות הברית מתחת לגיל 18, למרות שהיה ברור לכולם שהוא היה השחקן הטוב באותה נבחרת.
"עונת פרשמן חלשה"... "אתלט NBA מתחת לממוצע"... "חסר מהירות ויציאה מהמקום"... "קבלת החלטות רעה", אלו היו רק מהמילים בדו"ח הסקאוטינג שנכתב עליו ב draftexpress.com לקראת דראפט 2010. בכל זאת, סטיבנסון נתן עונה אחת בינונית מאוד במכללת סינסינטי החלשה. גם ההחלטה ללכת ל-NBA לא נראתה כנכונה. ואחרי ש-39 שחקנים נקראו לפניו, כוכב הכדורסל/סלבריטאי לאנס סטיבנסון סוף סוף שמע את שמו. אינדיאנה שמה עליו את היד.
"כשאינדיאנה לקחת את סטיבנסון בסיבוב השני, ועוד נתנה לו חוזה מובטח – הייתי בטוח שלארי בירד רוקן את ארון המשקאות האלכוהוליים שבביתו", מספר בוב קרביץ', כתב מקומי באינדיאנה. האמת, הרבה אנשים חשבו כך. הרבה אנשים חשבו שלאינדיאנה, קבוצה חדשה וצעירה שבונה את עצמה, אין מקום לאיזה ילד פושטק. אף אחד לא היה צריך איזה פרימדונה בקבוצה.
ההתחלה הייתה קשה. "הוא היה ילד בעייתי", סיפר עליו רוי היברט. "הוא עדיין לומד משמעת", אמר המאמן פרנק ווגל, והוסיף: "אנחנו מדברים איתו על איך לא לעשות שטויות". "במשחקים האחרונים, לאנס היה אחד השחקנים הכי טובים שלנו", הוסיף פול ג'ורג'. ומה היה לגיבור עצמו לומר? "אני צריך להוריד ריבאונדים, לדחוף את הכדור ולמצוא את האיש הפנוי", העיד על עצמו סטיבנסון."אם אני אעשה את זה, אנחנו בלתי עצירים".
לאינדיאנה יש את דיוויד ווסט ורוי היברט, צמד הגבוהים המצוין. יש לה סופרסטאר בהתהוות – פול ג'ורג'. יש לה רכז נפלא כג'ורג' היל. עכשיו, כל מה שחסר זה האקס פקטור. ואם לאנס סטיבנסון יצליח למלא את המשבצת הזו, יש מצב שהוא בדיוק נתן לפייסרס שלו את הגרוש ללירה שכל כך חסר להם. ואולי, רק אולי, זה יספיק מול השלישיה מסאות ביץ'.