מצפון תיפתח: האתגר של בית"ר בדרך לזכייה

מפקד תחנת משטרה מכנס את השוטרים שלו ומודיע להם: "מחר בערב תגיעו בלבוש מהודר. אנחנו הולכים יחד לנישואי פיגרו". ואכן, למחרת הגיעו השוטרים לבושים במיטב בגדיהם עם נשותיהם, אבל גם עם צ'קים ומתנות. "מטומטמים", כעס המפקד, "זו אינה חתונה אמתית של מי ממכרינו. זו אופרה, קונצרט, הצגה. ולא סתם הצגה כי אם ההצגה הכי טובה בעיר! הבנתם?". "אל תכעס המפקד", ענה לו סגנו בשקט, "בחודש שעבר, כשהגעת לאגם הברבורים עם חכה, לא אמרנו מילה..."

יש משהו קסום במשחקי הגביע. יש משהו עוד יותר מופלא במעמד חצי הגמר. בטח כשמדובר בהצגה כפולה. זה כבר הופך את האירוע לחוויה בלתי נשכחת. ואיך לא? אצטדיון מפוצץ, מגוון צבעים, ארבעה קהלים, ארבע קבוצות וארבעה קפטנים שחולמים על מפגש עם נשיא המדינה רובי ריבלין.

האמת שהייתי מעדיף לראות שם את בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל תל אביב, ככה בשביל לשחזר ימינו כקדם ובשביל להפוך את המפגש הכפול גם לטעון, אבל מה לנו כי נלין. בעוד שלוש הקבוצות האחרונות שהזכרתי יהנו מחופש בחול המועד, אנחנו נהנה מאווירת חג תרתי משמע ומההצגה הכי טובה בעיר.

בית"ר ירושלים היא ללא ספק השם החם לזכייה בגביע המדינה. היריבות הצנועות, המומנטום האדיר בליגה והמסורת במפעל הגביע, הופכים את הקבוצה מהבירה לפייבוריטית ברורה. ובמילים אחרות, אם הייתי צריך להמר, הייתי שם את הירוקים שלי על הצהובים של אלי טביב. אבל, וכאן יש אבל גדול, העדיפות הזו היא גם המוקש הגדול של בני בן זקן.

המאמן הצעיר חייב להביא את שחקניו למשחק הערב בלי שום תחושת עליונות, שמא חלילה הם ידבקו באיזושהי שאננות. בכישרון, בעומק, בקהל ובכוח ההרתעה יש לבית"ר יתרון עצום, לכן בב"ז צריך לשקוד על הבאת שחקניו ברמת מיקוד מקסימלית ומבלי לחשוב כלל על הגביע. דיבורים וספקולציות? זה טוב לנו, הקהל, העיתונאים והפרשנים.

איך עושים את זה? פשוט מאוד: מסתכלים על משחקי הקבוצות העונה ומזכירים לכולם שבית"ר עוד לא ניצחה העונה את קרית שמונה. פעמיים תיקו בליגה והדחה אחת בגביע הטוטו הם מספיק תמרורי אזהרה עבור שחקני בית"ר, שהשנה כבר גילו אופי חזק והתגברו באורח פלא על אינספור רעשים והפרעות.

לא במקרה בית"ר לא הצליחה לנצח את החבר'ה מהצפון השנה. בן זקן יודע שלמרות המיקום בטבלה, קבוצת נעוריו טובה, חזקה וקשה לפיצוח. הוא גם יודע שלחיים סילבס אין מה להפסיד הערב. להפך, הוא יכול רק לנצח ויש לו את הכלים לכך. שכר, גוזלן ובעיקר האסלביינק מגיעים בכושר מצוין. הוא גם יודע שסגנון המשחק של הכחולים, שמתבסס על מתפרצות ויציאה מהירה להתקפות מעבר, מקשה על שחקניו.

לא בכדי כמעט מדי שבוע אוהדי בית"ר מאוכזבים מהיכולת, אך מרוצים מהתוצאה. בית"ר טובה יותר כשמניעים מולה את הכדור גבוה. כשהקבוצות היריבות מרגישות שאוטוטו הן כובשות ומאבדות מעט את הראש. אלה הרגעים שהיא מנצלת את המהירות שלה ואת הכישרון בחלק הקדמי כדי לעקוץ. עקיצה ב-60 שניות. הפעם, כאמור, היא תפגוש קבוצה שדי דומה לה בסגנון המשחק.

כדי לצלוח את המשוכה בית"ר חייבת היום את הקישור האחורי שלה מאוד צפוף ואגרסיבי. פריירה, קריאף, קלטינס ו/או כל מי שישחק בעמדה הזו חייב לנהוג באחריות, לחשוב קודם כל הגנה ולמנוע מהאסלביינק לנהל את המשחק ולהגיע חופשי עם הפנים לשער.

בצד השני של המגרש, האס של בית"ר היום בערב אמור להיות סילבסטר. חלוץ רחבה מצוין, עם מיקום נדיר ויכולת כיבוש אדירה. הזר שהגיע בחלון ההעברות נותן לטביב עומק ומגוון אפשרויות בהתקפה. בזמן כשכולם עסוקים באיתי שכטר, אנתוני וארן או חן עזרא, יאקוב אבינו אמור להיות זה שמנצל את השטח.

ואם כבר פתחנו עם המשטרה... יום חמישי, פגישת עבודה עם כמה גורמים, ביניהם שלומי כהן, קצין כחול מדים שאמון על אירועי היום הפתוח של המשטרה ביום העצמאות ה-70. אחרי עשר דקות של שיחה מקצועית על תוכן וברזלים, מתברר לכל הצדדים שהם ירושלמים. משם הדרך לשיחה על כדורגל הייתה קצרה.

כהן אמנם עבר לפני עשור לאזור נעורים, אבל ירושלמי תמיד נשאר ירושלמי. הוא גדל ברמת אשכול ולמד ברנה קסין מה שהביא אותי לחשוב שמא הוא נצר לאוהדי הפועל, אלא שאז הוא הרים את יד שמאל בגאון והראה לי את השעון השחור עם הרצועה הצהובה כאילו רוצה לומר "הלו, תתקדם, גם אני אוהד בית"ר". מפה לשם קבענו שאת פגישת העבודה הבאה נעשה הערב ביציעים של סמי עופר. שנינו תקווה שהצהובים יעמדו במשימה ואת מפגש סיכום ההפקה נקיים בטדי, במעמד גמר גביע המדינה. ולא, אין לי בעיה שיבוא עם צ'קים להצגה.