עשינו את העבודה מול לטביה וגיאורגיה. מה עכשיו? קודם כל לנשום לרווחה, ואז להתחיל לחלום באמת על העפלה ליורו. זה אפשרי, אבל כמו שנגלה ממש עוד מעט - הסיכויים הרבה יותר קטנים ממה שאנחנו רוצים להאמין. 6 נקודות בשני המשחקים האחרונים היו תנאי הכרחי כדי שנבחרת ישראל תישאר בתמונה, אבל הקרבות הקשים עוד לפנינו ולצערנו אנחנו לא תלויים רק בעצמנו.
הנבחרת עלתה למקום השלישי בבית 6, כשלזכותה 10 נקודות, אחת יותר מגיאורגיה. יוון מוליכה את הבית עם 11, לקרואטיה יש 10 ולשתיהן יש עדיין משחק חסר. במחזור הבא, ב-4 ביוני, ישראל תיסע ללטביה. מדובר במשחק מפתח, כיוון שבאותו יום יוון תארח את מלטה וקרואטיה את גיאורגיה. שתיהן אמורות לנצח בקלות. ישראל מסוגלת לנצח בלטביה, בטח אחרי היכולת החלשה שהיריבה בשבת הציגה בבלומפילד.
אם הכל יילך כשורה בלטביה והפתעות ביוון וקרואטיה לא יהיו, גיאורגיה תהיה כמעט מחוץ לתמונה, מה שיהפוך את ה-2 בספטמבר לערב קריטי. קרואטיה תיסע למלטה ותנצח בקלות, יוון תגיע לאיצטדיון ר"ג כשהפסד יהיה מכת מוות. ניצחון של ישראל יציב אותה מעל יוון, עם 2 נקודות יותר. אלא מה, ב-6 בספטמבר ישראל תיסע לזאגרב בלי הרבה סיכוי לצאת עם משהו.
הקרואטים צפויים לנצח ולפתוח פער, היוונים ייסעו ללטביה, ישיגו 3 נקודות ויעברו שוב את ישראל בטבלה. חודש אחר כך יוון תארח את קרואטיה במשחק השלמה יחיד בבית. ניצחון ביתי שלה ואנחנו בצרות, הפסד יעזור אבל ישאיר עדיין את יוון עם נקודה אחת יותר מישראל. המציאות הלא פשוטה של אחרי ה-6 בספטמבר תהיה כנראה זו: ניצחון חוץ של הנבחרת על מלטה יושג כנראה, אבל נצטרך לקוות למעידה של יוון בגיאורגיה, שאמורה עד אז לאבד סיכוי לעלות.
ואם לסכם את התחזית הלא באמת אופטימית, גם ניצחון בלטביה ועל יוון בר"ג עלול שלא להספיק וכדי להיות בפלייאוף צריך כנראה לקרות בנוסף אחד משני הדברים: שישראל תוציא לפחות נקודה בקרואטיה, או שהיוונים ימעדו במחזור האחרון בגיאורגיה. לכו תדעו.