גיא ניב החל את הקריירה שלו כרוכב אופני שטח. רק באפריל 2017 הוא הוזמן על ידי קבוצת הפיתוח של סייקלינג להשתתף במרוץ כביש בצרפת ומשם הכול השתנה. בתוך שנה בלבד הפך ניב לאחד משני המועמדים הישראלים ללבוש את החולצה של הקבוצה הבוגרת בג'ירו ד'איטליה שיוזנק בחודש הבא בירושלים.
"התחלתי כבר לפזול לכיוון עולם הכביש וראיתי שאני טוב בזה. עם אפס ניסיון תחרותי ברגליים עשיתי מרוץ לא רע בכלל. במיוחד בקטעי העליות. לא פחות חשוב, גילתי שאני נהנה מהמרוץ ומצאתי שהתשוקה שלי לענף ולספורט היא לא רק בשטח", מספר ניב לערוץ הספורט על השינוי המקצועי שעבר, רגע לפני שמנהלי סייקלינג אקדמי יכריזו על הרשימה הסופית לג'ירו.
בקבוצה מספרים שהרוכב בן ה-24 ביצע את ההתקדמות המשמעותית ביותר מבין הישראלים השנה ונחשב לאחת ההפתעות הנעימות של הסגל שמונה 24 רוכבים. ניב סיים השנה את כל המרוצים הקשים, כולל טור אנדלוסיה וטור אלפים, בו גם יצא להתקפה מקבוצת בריחה בפעם הראשונה בקריירה. התפקיד המוגדר שלו הוא "פועל הרים" והוא אמון על העזרה לרוכב המוביל של הקבוצה לצלוח את קטעי העליות, לחסום בפניו את הרוח ולסייע בחלוקת מזון ושתיה כשצריך.
מה היתרונות והחסרונות של רוכב שטח שנוחת פתאום בכביש?
"בהיבט הפיזיולוגי מדובר על שני ענפים שונים במהותם: מרוצי השטח הם מרוצים של שעה וחצי, חד יומי, סופר אינטנסיביים, ומשלבים המון מאמצים אנאירוביים קצרים. מצד שני במרוצי הכביש מדובר על מרוצים של 4-5 שעות לפחות, ומרוצים של כמה ימים ברצף. ה"מנוע" שהגוף צריך למאמץ של תחרות כביש הוא אחר משל שטח. זו הייתה הסבה שלקחה לי קצת זמן, אבל בסך הכול זה עבר די חלק ומהר"
עשה התקדמות מרשימה. ניב (נועה ארנון)
"החיסרון המרכזי הוא בניסיון תחרותי. אמנם יש לי ברגליים המון שנים של מרוצי שטח, אבל קרוב לאפס במרוצי כביש. וזה שונה ואחר לחלוטין. לדעת איך להתנהל בתוך פלטון של 180 רוכבים, איפה לשבת, מתי יש רגע קריטי שחובה להילחם בו על המיקום ולעלות קדימה, לרדת לרכב לקחת אוכל ומים, לחזור דרך הרכבים אחרי פנצ'ר, מתי הרגע נכון לצאת לבריחה, איך לצאת לבריחה ועוד ועוד. רכיבת כביש תחרותית היא תורה שלמה ואפשר ללמוד אותה רק דרך התנסות במרוצים האלה".
איך זה להתמודד מול הרוכבים הטובים בעולם?
"בחודשים האלה שמקדימים לג'ירו הקבוצה עוברת שינוי ומתחרה במרוצים שלא עברה קודם. זה אתגר גדול, בהתחלה זה גם היה מרגש. לא אשקר, לרכב במרוץ, להסתכל הצידה ופתאום לראות את פרום לידי. זה מרגש, אבל מהר מאד עושים את השינוי בראש ודורשים את המקום שלנו שם. אנחנו לא משמשים תפאורה באף מרוץ, אנחנו מגיעים תמיד כדי להתחרות כשווים ולעשות דברים יפים. נכון, לא תמיד זה מצליח, אבל אנחנו בדרך הנכונה.
אם בסופו של דבר יבחרו שני ישראלים לג'ירו ולא אחד, איך יקבלו זאת יתר הרוכבים?
"אם זה יקרה, זה יהיה אך ורק כי נהיה שווים את המקום הזה. אני חושב שגיא שגיב ואני מוכיחים מתחילת העונה שאנחנו ראויים לזה והלוואי שייקחו את שנינו בסוף. רוצים להיות שם וברור שמי שלא יהיה יתאכזב בהתחלה. אבל אנחנו מקצוענים והעונה של כולנו לא נגמרת בג'ירו. יש עוד הרבה מרוצים והרבה מה להשיג מעבר".
"בנוסף, זו קבוצה ישראלית. זה לא סוד שהקבוצה הוקמה כדי לקדם את הענף והרוכבים הישראליים. הזרים בקבוצה מודעים לזה והם מבינים את זה. מקבלי ההחלטות בקבוצה יקחו בחשבון את כל השיקולים האלה ויעשו בסופו של דבר את הכי טוב עבור הקבוצה".
"סייקלינג אקדמי היא מתנה" (נועה ארנון)
איך אתה מסביר את ההתקדמות שלך?
"ההתקדמות שלי באה לידי ביטוי ונראית לעין בשני מובנים מרכזיים: הראשון הוא באימונים. עשיתי קפיצה גדולה מאד ואני מחזיק הספקים שלא הצלחתי להחזיק בעבר. הכל מדיד היום בענף ועוקבים אחרי הנתונים שלנו מכל האימונים והמרוצים. התקדמתי גם במרוצים: אני קורא ומבין מרוצי כביש נכון יותר, יודע לחלק את הכוח שלי בצורה טובה, להיות חסכוני יותר איפה שצריך ולא לבזבז באנרגיה במקומות מיותרים. זה מתבטא בפועל במרוצים עצמם בעובדה שאני מסוגל להישאר מקדימה עד לרגעים המכריעים, ולהיות לעזר משמעותי לרוכבים המובילים שלנו. במיוחד זה בלט בעזרה שלי לבן הרמאנס במרוצי תחילת השנה בספרד ובאיטליה בשבוע האחרון באלפים".
מה יישאר פה אחרי הג'ירו?
"סייקלינג אקדמי היא מתנה עבור הרוכבים הישראלים והיא כאן בשביל להישאר. זו לא הבלחה. הקבוצה כאן כדי לייצר מציאות אחרת לגבי ענף האופניים. זה כמובן תהליך, וזה לא שביום שאחרי הג'ירו הכל ייראה אחרת. מדובר על שנים של יצירת מסורת אבל בסוף זה יקרה. עליי ועל הרוכבים הישראלים האחרים שבקבוצה מוטלת האחריות להיות חוד החנית ולהוות מודל לחיקוי, וכמובן גם להביא הישגים. כי ברגע שייראו שאנחנו מתחילים לייצר הישגים, גם נקבל חשיפה גדולה יותר שתשפיע על מצב הענף, וגם יותר ישראלים צעירים יחלמו על לעשות את זה בעצמם. המון ילדים יראו אותנו בטלוויזיה וייחשפו לענף. זה ידליק אצלם את הניצוץ לחלום על אופניים".
הג'ירו כבר באופק (נועה ארנון)