דצמבר 2010. ממש לא מזמן. ווסלי סניידר נשמע ממורמר מהחיים לגבי מצבה של אינטר ובסיומו של שבוע נוראי, שכלל הפסדים צורמים בליגה ללאציו (3:1) ובאלופות לוורדר ברמן (3:0), גם הוא הרים ידיים. "כמו שאנחנו נראים, זה מאוד לא מציאותי לדבר על תארים העונה", קבע ההולנדי. "משהו לא דופק כמו שצריך והפתרון לא נראה באופק". פתאום המועדון שקרע את היבשת בשנה שעברה מציג יכולת שמזכירה את ליברפול מודל 2009/10 - לא נוצץ, לא יעיל, שיטת משחק לא מובנת ואם עוד לא הבנתם לאן אני חותר, הרי שמדובר בטעות שעשה מאסימו מוראטי בקיץ כשמינה את רפא בניטס למחליפו של ז'וזה מוריניו. העניין הוא שדווקא המהלך הזה הוביל את הנראזורי להתפכחות הכי משמעותית שקרתה להם מאז אותו יום ב-2006, כשקיבלו את האליפות בבית המשפט בנאפולי.
על השאלה האם זו אינטר הטובה ביותר שהייתה בחמש השנים האחרונות אפשר להתווכח, אבל על דבר אחד אין מחלוקת: היא רעבה יותר מזו של מוריניו ומאנצ'יני. מוראטי השתחרר מבניטס ברגע האחרון בו היה עוד ניתן להציל משהו מהשפיפות ששטפה את הסגל. לראשונה, גם בעל הבית של המועדון החזק באיטליה הבין שהשנה יש לשים דגש על המוראל, ואחרי הספרדי האפור צריך למנות מישהו עם יחסי אנוש, אחד שמבין לליבם של השחקנים. טלפון ללאונרדו, מאמן חסר ניסיון שמזוהה עם היריבה המושבעת מילאן, עשה את שלו. התוצאות: עליה מהמקום השמיני לשלישי, ופתאום גם זלאטן איברהימוביץ' ורוביניו מתחילים לחשוש מעבר לכביש.
לאונרדו הוא דוקטור למוטיבציה. שיטת משחק ברורה אין לו ממש וגם לא מובן מה כוללת דרך האימון שלו, אבל הוא מרגיש את השחקנים, עורך איתם שיחות אישיות ומכוון אותם. את כל זה הוא עושה עם מרכיב אחד שאין להרבה מאמנים בליגה האיטלקית: חיוך. הקשר, שראשו גולח בלילה אחד ב-1998 על ידי הצוות המקצועי של נבחרת ברזיל, לא שכח את הטראומה ומאז פיתח אג'נדה של "המאמן החברתי". וכמו שאתם יודעים, בימינו כל מהפכה חברתית מוכתרת כהצלחה. תשאלו את מארק צוקרברג.
כבר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו הוא התיישב מול הכתבים כשמוראטי לצידו. בלי פחד ועם פרצוף שמח, הוא אמר בקול רגוע: "אפשר לזכות באליפות. אנחנו רק בחצי הדרך ויש לי את הסגל הטוב בעולם". זה בטח הצחיק את בניטס, אבל השורה התחתונה היא שהמאזן של השניים העונה על הקווים של אלופת אירופה מדבר בעד עצמו. 21 משחקים העביר הספרדי עם הנראזורי בכל המסגרות, ניצח 10, הפסיד ב-6 וסיים 5 פעמים בתיקו. ולאונרדו? 9 ניצחונות מתוך 10. כן, בניטס מנוסה יותר, מבין יותר ומעוטר הרבה יותר ממחליפו. אבל גם יוסי בניון יודע שרמת התקשורת עם שחקניו שואפת לאפס. וכאן המפתח להצלחה של הצד הכחול במילאנו.
ההתחלה של לאונרדו באינטר הייתה הזויה. הרומן שלו עם מילאן החל ב-1997. יש לו שם אליפות וזכיה בצ'מפיונס. הוא נמצא בהיכל התהילה של הרוסונרי ופתאום לראות אותו קופץ מגולים של סמואל אטו זה משהו שקשה לתפוש כמציאותי. במשחק הבכורה שלו מול נאפולי גם הבמאי האיטלקי לא הצליח להתמקד במה שקורה על הדשא ובכל שער תפס את הברזילאי חוגג בפריים. זה הסתיים ב-1:3 על הלהיט של הסרייה A.
8 בפברואר 2011. ווסלי סניידר בעננים. אחרי 3:5 פסיכי על רומא גם הוא מביט לעבר הדרבי של איטליה מול יובנטוס ולא מתבייש להצהיר: "ניצחון בטורינו יוכיח לנו שהאליפות נמצאת בהישג יד. יש פה חבורה שרעבה להצלחות ומאמן שיודע להוציא ממנה את המיטב. אני לא זוכר אווירה כל כך טובה כמו בתקופה הזו".
המדהים הוא שהברזילאי לא עשה משהו יוצא דופן. הוא בסך הכל ניצל את מה שבנו מוריניו ומאנצ'יני ומינף זאת לתפוקה מלאה מהסגל שלו. בנוסף, הוא הבין שהשם "אינטר" באיטליה ובאירופה כולה הוא מותג, משהו שרוצים להיות חלק ממנו. למרות המיקום בטבלה, הוא עשה בית ספר לכל המועדונים בסרייה A במהלך חלון ההעברות של ינואר. ג'יאמפאולו פאציני היה מבוקש על ידי יובנטוס עוד בקיץ ונשיא סמפדוריה דרש עבורו 40 מיליון יורו. המאמן דיבר עם מוראטי, שלמד את הלקח מבזבוז הכספים שלו בשנות ה-90'. התוצאה? "אל פאצו" נחת בסן סירו תמורת 13 מיליון דולר פלוס ג'ונתן ביאביאני, ואמר: "חיכיתי שאינטר תפנה אליי. ידעתי שאם אעבור למילאן או יובה אדע תמיד שיש קבוצה אחת שטובה מהן באיטליה". אלסנדרו ראנוקיה הצעיר היה מחוזר על ידי חצי מהליגה האיטלקית ואפילו מרוסיה החלו להגיע הצעות מחמיאות, אבל גם הוא העדיף את המותג הכחול-שחור. "צריך להיות טיפש בכדי לסרב להצעה של מוראטי לבוא לפה", אמר כשהוצג. ולקינוח, גם הלהיט של אסיה וצ'זנה, יוטו נגאטומו, החליט שבגיל 24 הגיע הזמן לכבוש גם את האגף של אלופת אירופה.
שינוי משמעותי נוסף נעשה גם מבחינת התקשורת האיטלקית, ששינתה את יחסה לאינטר מאז בואו של לאונרדו. עיתונאים שמזוהים עם יובנטוס ומילאן ניסו ברגעי המשבר להזכיר למדינה שלמה שגזר הדין הקרוב בפרשת הקאלצ'יופולי יינתן ביוני. הקולות שלהם נעלמו עם מינוי הברזילאי. כעת מה שנמצא על סדר היום באיטליה זה סיפור אהבה. האיש שנזרק מהרוסונרי על ידי סילביו ברלוסקוני מוביל את היריבה העירונית להצלחה. מי ששם לב לשינוי המגמה במדיה הוא בלם מילאן טיאגו סילבה, שלא אהב את המצב שנוצר. "רואים שהעיתונות מנסה לעשות מהעונה הזאת סיפור שונה מבעבר. כל יום צולבים אותנו בגלל שלאונרדו לא מאמן פה. לפעמים זה נראה כאילו מישהו מנסה לשבור את האווירה אצלנו", אמר. "פתאום מילאן רעה כי היא זרקה סמל ואינטר טובה בגלל שמצאה לו מקום אצלה. זה משהו שקרה בכל כך הרבה מקומות, אבל משום מה זוכה במילאנו להתייחסות גדולה מדי".
הפואנטה היא שמינויו של הברזילאי הצליח לגייס אפילו את המדיה לטובתו, וזה אומר שמשהו טוב עובר על אינטר. למי שלא זוכר, אחת הטענות בתקופת ז'וזה מוריניו הייתה שהעיתונות צולבת את הנראזורי. פחות משנה חלפה והטרבליסטית האיטלקית הראשונה היא סמל לתרבות בזכות התקשורת.
אין לדעת אם המוטיבציה החדשה תניב פירות עוד העונה, אבל בשורה התחתונה ולאורך זמן אסור למוראטי לוותר על לאונרדו. לראשונה מאז הקאלצ'יופולי, אינטר עושה רושם חיובי. האופי הרובוטי התחלף ברכות השמחה של הברזילאי, היא אהובת התקשורת, מבינה את כוחה במשיכת שחקנים והסיכוי לשמור על התארים שזכתה בהם אשתקד עדיין קיים, למרות שבתקופת בניטס אף אחד לא חשב שהיא עדיין במירוץ. רומא מחכה לה בגביע האיטלקי, המפגש עם יובנטוס והדרבי של מילאנו באופק בסרייה A וגם באיירן מינכן רוצה לסגור את החשבון מהגמר בברנבאו. במצב אחר הייתם שומעים את הקולות של טוטי, דל פיירו, זלאטן ורובן, כיום המגמה שונה. השמות שהוזכרו נשמעים מאוד ממורמרים ולא אטרקטיביים ב-2011, בעוד שהצד השני מציג את החיוך של מאמן חסר ניסיון בן 41.