נראה אותך גבר: הדרבי על הכבוד של סימאונה

בני אדם יכולים להיות כל כך מרגיזים לפעמים. לא חסרים להם הרגלים מגונים, אבל אם יש אחד מעצבן במיוחד, זה הורדת המתח כשהם יודעים שמשהו עומד להיגמר. בצה״ל, למשל, כינו את זה ״אס״ק״ (אווירת סוף קורס). לא עושים זאת מרוע, או בכוונה. תנסו לחשוב על הימים האחרונים שלכם במקום עבודה מסוים. אם הביצועים שלכם באותו הזמן לא סידרו לכם תמונה במסדרון עם כיתוב ״העובד המצטיין״, אל תרגישו רע עם עצמכם. אתם חלק מסטטיסטיקה מוכחת.

• 21:45: הדרבי של מדריד

ההתנהגות הזאת סותרת את כל מה שדייגו סימאונה מאמין בו, אבל אם צריך להפנות אצבע מאשימה על היכולת המאכזבת של אתלטיקו מדריד בחודש האחרון, היא קודם כל אליו. הקולצ׳ונרוס בעיצומה של פתיחת העונה הרעה ביותר בעידן ״אל צ׳ולו״, שלקח את המושכות ב-2011: הם הפסידו כבר 10 נקודות במשחקי חוץ. כן, היו גם הצגות בהן הכל עבד כמו שהוא אוהב, ה-0:1 על באיירן מינכן בליגת האלופות, לדוגמא. מצד שני, לדרבי מול ריאל מדריד, הוא מגיע בפיגור של 6 נקודות מהיריבה העירונית, שמוליכה את הליגה.

אף אחד עוד לא הכריז על עזיבתו רשמית, אך אם סימאונה ישאר באתלטיקו גם בעונה הבאה, זאת תהיה הפתעה. המאמן קיצר את חוזהו אצל סגנית אלופת אירופה והוא יסתיים ב-2018 במקום ב-2020. ״עשיתי את זה כי זה הדבר הכי טוב עבור המועדון. זה לא אומר שלא נחתום על הארכה בהמשך״, הוא טען. זוכרים שבסרטים המצוירים תמיד היו את הנוכלים ברחוב עם המעיל הגדול, שרוצים למכור שעון מ״זהב״? אז הם והסחורה שלהם יותר אמינים מההסברים של הארגנטיני. הסיבה היחידה שצ׳ולו נשאר בקלדרון גם העונה, היא הקושי שלו לחיות עם רגשי אשם.

בפעם הקודמת שסימאונה פגש את ריאל, הוא נשבר. זה היה כמו להכניס גוש קרח למיקרו (אל תעשו את זה). שוב גמר ליגת האלופות, שוב היריבה הכל כך שנואה ושוב הפסד שאין כואב ממנו. צ׳ולו ירה: ״נצטרך לראות מה הלאה ולאן ממשיכים מכאן״ בסיום הערב המתסכל בסן סירו. שיטת המשחק האלימה, אך גם מלאת הנשמה, הביאה לו תוצאות אדירות, אבל כששוב נשאר רק עם הדמעות והרחמים, הוא הבין שאינה מספיקה עדיין כדי להשיג הכרעה לטובתו ברגעי האמת. למרות שהשפיל פעם אחר פעם את הבלאנקוס, הם עדיין אלה שהשיגו את הזכייה ה-11 שלהם בצ׳מפיונס.

אם לא מספיק הכאב הגדול מכך שלא עשתה היסטוריה עם זכייה ראשונה באלופות, אתלטיקו נכנסה לעונש ההעברות שיהיה תקף בשני החלונות הקרובים. כשהכל מרוסק, בעיקר מנטאלית, איזה פרצוף היה לסימאונה לברוח? למרות זאת, זה לא מנע ממנו לסמן את התחנה הבאה עוד הרבה לפני גמר האלופות. צ׳ולו מעולם לא הכחיש את הרצון שלו לחזור לאינטר כמאמן. ״אי אפשר לדעת מה יהיה״, הודה לאחרונה בחיוך בראיון לטלוויזיה האיטלקית. עם הפעולות שלו, הארגנטיני פגע בשני המועדונים הכי יקרים לליבו.

זה ברור שאינטר תעשה הכל כדי להחתים שם ענק כמו סימאונה. תהיו בטוחים שגם סטפנו פיולי יודע שרוב הסיכויים שהוא הגיע בתור עציץ. אם צ׳ולו יעזוב כצפוי את אתלטיקו, ראשי הנראזורי יתאבדו עליו, בלי קשר למידת ההצלחה תחת המאמן הנוכחי. ואל תדאגו לחברת ההשקעות מסין ששולטת במועדון ממילאנו, יש לה חיסכון כדי לשלם את המשכורת של פיולי גם בעונה הבאה, אחרי שחתם על חוזה לשנתיים.

בזמן שאינטר מחכה שהמאהב שלה יסיים את הליך הגירושים, הפנטזיות על העונה הבאה ממשיכות לפגוע ושמות את פיולי במצב כמעט בלתי אפשרי להצליח באמת. אתלטיקו כמובן דאגה לעצמה ותקבל פיצוי הולם מהנראזורי, מכיוון שלסימאונה תישאר בקיץ עוד שנה אחת בחוזה. כשהקבוצה פחות מבריקה מבעבר, נראית חסרת אונים כמו בהפסד 1:0 לסביליה וב-2:0 לריאל סוסיאדד ונמצאת במרחק הפסד שככל הנראה יחסל כבר בפתיחת העונה את סיכויי האליפות, אולי היה כדאי לתת לצ׳ולו ללכת אחרי הנפילה בגמר האלופות ולהגיד לו תודה שהפכת אותנו לאימפריה. ההתעסקות היא בעיקר בסביבו, אחרי הכל הוא הכוכב של המועדון, אבל האם הוא לא הפך לגדול יותר ממנו?

אחרי ההפסד לסוסיאדד, סימאונה זכה בפרס מאמן השנה בספרד ל-2015/16. כשנשאל על היכולת המאכזבת של אתלטיקו, ענה: ״אני מודע לכך שיש אצלנו מקום לשיפור. התרופה הטובה ביותר להפסדים היא להתאמן חזק ולהיראות טוב יותר במשחק הבא״. לא מדובר כאן בטקטיקה, או עד כמה מוצלח שיתוף הפעולה בין גאמיירו, גרייזמן וקראסקו. זה עניין של להיות הוגן, מה שצ׳ולו לא היה עם הקולצ׳ונרוס. הוא הפך אותם מעוד קבוצה בליגה למפלצת שמאיימת על כל תואר, אך הוא, או יותר נכון החוזה שלו, נשארו העניין סביב המועדון.

זה הזמן שבו אתלטיקו צריכה את החבילה השלמה של סימאונה יותר מתמיד. הוא גרם לאוהדים לחלום שהכל אפשרי, עכשיו הוא צריך להראות שיש לו עדיין את הכוחות להצית אותם מחדש ולגרום להם להאמין שזאת העונה שלהם, לא משנה איך נפתחה ולכמה זמן הוא עוד חתום. גאבי, מי שהכי מזכיר את צ׳ולו השחקן, היה הקורבן של מאמץ הארגנטיני להוכיח ששום דבר לא השתנה מבחינתו. כשהקפטן אמר ״קוקה משחק טוב, אבל איתו הקישור שלנו רך יותר. כולנו צריכים לחזור ולעזור להגנה״, המאמן זעם.

כנראה שגאבי רק רצה להטריף את קוקה לקראת הדרבי, להזכיר לו שיש לאתלטיקו שיטה שעובדת מול ריאל: היא באה להרביץ וככה מוציאה את הבלאנקוס מאיזון, אבל סימאונה לא קיבל זאת בהבנה. במהלך אימון, הוא הושיב בצד את הקפטן ובמשך 20 דקות צרח עליו כשהוא מנופף בידיו. צ׳ולו עדיין כאן ומבחינתו זה לא משנה מה השם או המעמד של השחקן. כנראה מדובר בסיבוב פרידה שלו מהקולצ׳ונרוס והוא לא יתן שהשנים הקסומות שלו במועדון יסתיימו עם טעם של מאבק אליפות שהסתיים בנובמבר. עדיף כבר לחתוך אחרי הפסד בגמר הצ׳מפיונס.

דווקא האיש שהפך את אתלטיקו לקבוצה הכי מפחידה באירופה, יכול גם להיות מי שיחזיר אותה למימדים בהם הייתה לפני שהצטרף כמאמן. הוא יכול להמשיך לצעוק, להטריף ולרקוד על הקווים כאילו הוא בטומרולנד, אבל אם ההשפעה שלו לא תהיה דומה לזאת של מאמן שרק הגיע, האנשים ביציע שמגיבים לכל תנועה שלו, כבר יתחילו לספור גם הם את הזמן שלו לאחור. מול ריאל מדריד הגיע השבר הגדול של צ׳ולו, גם החלום הענק יכול לחזור לחיים מולה.