אם בוחנים את המספרים היבשים, 2016 הייתה שנה טובה יותר עבור לאו מסי מאשר ליריבו הגדול, כריסטיאנו רונאלדו. הפרעוש הבקיע בשנה שעומדת להסתיים 59 שערים והוסיף עוד 32 בישולים ב-62 משחקים. המאזן של רונאלדו? 55 שערים ו-17 בישולים ב-57 משחקים.
ובכל זאת, הפורטוגלי זכה ב"כדור הזהב" בפער משמעותי ממסי, ולא היה בכלל ספק שיזכה בתואר, כי בסופו של דבר בכדורגל הדבר החשוב ביותר אלו הם התארים בהם שחקן זוכה בקבוצה ובנבחרת שלו. כאשר מסכמים קריירות של שחקנים גדולים מדברים קודם כל על האליפויות והגביעים בהם הם זכו ורק לאחר מכן על הסטטיסטיקות האישיות.
זה אולי מעט מוזר לומר זאת, אבל 2016 הייתה השנה הגדולה בקריירה של רונאלדו, למרות שהיו לו שנים הרבה יותר טובות מבחינת היכולת האישית והמספרים שעשה. קחו לדוגמא את הזכייה באליפות אירופה. מבחינת פורטוגל זה ההישג הגדול ביותר בתולדותיה. הנבחרת שכל כך הרבה שנים הייתה רק קרובה לצמרת, שהגיעה שוב ושוב לחצי גמר והפסידה, ואפילו פעם אחת לגמר (ועוד בבית), סוף סוף ניצחה.
לא הייתה תחרות אמיתית על כדור הזהב (getty)
רק שרונאלדו כמעט ולא שיחק בגמר. הוא היה בהרכב אבל אחרי 25 דקות נפצע והוחלף ולא היה על המגרש ב-95 הדקות הבאות. כמובן, אף אחד לא ייקח מהכוכב את חלקו בזכייה. הוא הקפטן של פורטוגל, השחקן הכי משמעותי שלה ובלעדיו הנבחרת לא הייתה עולה בכלל לטורניר בצרפת. ביורו עצמו שחקן הבלאנקוס לא היה בשיאו: הוא כבש צמד ב-3:3 עם הונגריה ואת השער הראשון בחצי הגמר מול וויילס.
כמה שבועות לפני כן ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות כשניצחה בגמר בסן סירו את אתלטיקו מדריד בדו קרב הפנדלים. רונאלדו היה חלש במשחק הגמר ולא נראה כשיר ב-100 אחוז. הוא היה נראה כמי שמשחק בכוח ומנסה להתגבר על כאבים שמגבילים אותו. למרות זאת, הוא נשאר על המגרש עד לסיום, ובדו קרב הפנדלים היה זה שבעט את הכדור החמישי והמנצח לרשת של יאן אובלאק.
גם בחצי הגמר רונאלדו לא היה משמעותי. את המשחק הראשון מול מנצ'סטר סיטי הוא החמיץ בשל פציעה ובגומלין בברנבאו היה זה גארת' בייל שהבקיע את שער הניצחון. ובכל זאת, רונאלדו סיים כמלך השערים של ליגת האלופות בעונה שעברה עם 16 שערים. איך אפשר לשכוח את השלושער המדהים בגומלין רבע הגמר מול וולפסבורג, כשריאל ניצחה 0:3 אחרי הפסד 2:0 בגרמניה ואת מבול השערים שהבקיע בשלבים המוקדמים?
סגר מעגל מאז ההפסד ב-2004 (getty)
CR7 כבר לא ילד. בעוד קצת יותר מחודש הוא יחגוג יום הולדת 32. נכון שהוא עדיין אתלט מדהים ובכל זאת הגיל עושה את שלו. זו גם הסיבה שרונאלדו שינה את מיקומו על המגרש בשנה האחרונה. הוא כבר לא קיצוני טבעי, כזה שמנצל את המהירות הפנטסטית שלו ואת כוח הפריצה כדי לשרוף את האגף. הכוכב עבר לשחק באמצע, כך שהוא לא צריך לרוץ כל כך הרבה ולהוציא כמויות מטורפות של אנרגיה.
השינוי הזה יסייע כמובן לרונאלדו להמשיך ולשחק עוד כמה שנים טובות. לא מכבר הוא האריך את החוזה שלו בריאל מדריד עד 2021, במה שהבהיר שבכוונתו לשחק בקבוצה עד שיהיה בן 36 וחצי. קשה להעריך מה יקרה בשנים הבאות, אבל סביר להניח שאת הפרישה של המלך הבלתי מעורער של הבלאנקוס עדיין לא רואים באופק. יש לו עוד כמה מטרות להגשים לפני שהוא תולה את הנעליים. כמו למשל לזכות באליפות נוספת במדי ריאל. זו העונה השמינית שלו במדי הבלאנקוס ובינתיים יש לו אליפות אחת בלבד.
זולל תארים. רונאלדו (getty)
שנה שסידרה לו חוזה להרבה שנים (getty)
ברמה האישית השאיפה הגדולה של רונאלדו היא להשתוות ואפילו לגבור על לאו מסי במספר הזכיות בכדור הזהב. נכון לעכשיו הארגנטינאי זכה בתואר הנחשק חמש פעמים ואילו CR7 רק ארבע. הוא כבר השחקן האירופאי עם הכי הרבה זכיות, אבל מסי עדיין מקדים אותו.
על מסי אומרים כבר כמה שנים טובות שהוא נמצא בשורה אחת עם שני הגדולים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל, פלה ודייגו מראדונה. על רונאלדו אומנם עדיין לא אומרים זאת, אולם מתקרב הרגע שעולם הכדורגל יצטרך להתייחס לסוגיה: היכן נמצא כריסטיאנו רונאלדו בהשוואה לאגדות העבר?
אין ספק ש-2016 קירבה אותו אל השורה הראשונה, אבל היכן בדיוק נדרג אותו? נראה לי שנצטרך להמתין עוד שנתיים-שלוש כדי לקבוע באופן סופי.
מי מספר 1? (getty)