$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

האקס פקטור: ההפתעה שמחכה לריאל מדריד

אפשר להתעסק בהתקפה של ריאל ומותר לדבר על ההגנה של יובה, אבל לאבי מלר יש צד נוסף: ליכשטיינר ופריירה. אם השווייצרי והארגנטיני יבצעו את משימות ההגנה ובמקביל יצליחו להשפיע בחלק הקדמי, הגברת הזקנה תשאיר את הבלאנקוס מאחור בדרך לגמר

אבי מלר
אבי מלר   05.05.15 - 19:00
Getting your Trinity Audio player ready...

תוצאת המפגש הכפול בין יובנטוס לריאל מדריד עוד לפני שנבעטה בו בעיטה אחת היא 77:127 לטובת ריאל. זו כמות השערים שכבשה כל אחת מהיריבות בשני המפעלים העיקריים שלה – הליגה וליגת האלופות. הנתון הזה משקף את מדד הפוריות ולכאורה מעניק יתרון אדיר לריאל. אבל אפשר להתבונן על התמונה גם מהצד השני של המטבע, שם התוצאה היא 24:38 לריאל. רק שבפרמטר הזה – מספר הספיגות שלהן העונה במסגרות החשובות – המובילה היא דווקא זו בעלת הערכים הנמוכים, יובה, שהוציאה מרשתה 14 כדורים פחות.

אבל הדרך הנכונה להתבונן בדו קרב האיטלקי – ספרדי הנפתח בטורינו היא דווקא השלישית. דרך המשקפת הזו התוצאה כרגע היא 24:127 לריאל. ולמרות שזה עושה רושם של פער הרבה יותר גדול לזכות אלופת אירופה, זה ממש לא כך. מדובר למעשה בסטטיסטיקה המרכזית שתכריע את העימות היום ובשבוע הבא. מה יהיה הגורם המשמעותי יותר במפגש, הפיריון הפנטסטי של ריאל, או הסגירה המושלמת של יובה? מהיכן תבוא ההכרעה – ממכונת ההבקעה הספרדית המשומנת שכבשה כבר מאה עשרים ושבע פעמים, או מהעורף המוצק, מיומן ואמין כל כך של גברת זקנה שביום טוב מסוגלת לבלום בקלות גם הסתערות של לקוחות ישראלים על סניף חדש של איקאה?

אמנם לא מדובר בסגירה הרמטית, שהרי אולימפיאקוס כבר כבשה העונה שלישיה לרשת יובה ופיורנטינה הבקיעה פעמיים צמד בטורינו בחודש החולף, בגביע ובליגה, אבל מעצם העובדה שזהו חצי הגמר היחיד בו מגלם מישהו את תפקיד האנדרדוג, ובשל ההבדלים העצומים שביתרונות, מפתחות הכוח ונקודות התורפה של היריבות, אין כמעט ספק שיובה תשליך יהב גדול יותר על זהירות והתגוננות, וריאל תנסה לחדד את הקישור וההתקפה שלה לדרגה של סכין ומנסרת בסרט של טרנטינו.

ריאל הוכיחה בשבת בסביליה למה היא שואפת ולאן היא יכולה לטפס. יובנטוס הבטיחה אליפות בסמפדוריה בעוד תצוגה של יעילות וזיעה. ובכל זאת, האיטלקים נמצאים בתקופה בה הם מנצלים את האיכויות שלהם ומבצעים את מלאכתם, ברמת הצלחה גדולה מזו של יריבתם. תסתכלו למשל על ההעפלה של הביאנקונרי לחצי הגמר אחרי פעמיים 0:0 עם מונאקו. כן, היה גם שער אחד מפנדל מפוקפק בטורינו, אבל למעשה דווקא 180 הדקות הללו ציירו את האלופה האיטלקית בצבעים האמיתיים שלה: קודם כל רשת נקייה ואחר כך נחשוב.

אין כמובן שום מקום להשוות בין מונאקו לריאל מדריד. אבל מה שבכל זאת רלוונטי הוא שיובה מתאימה עצמה ליריבות האירופיות. גם מונאקו משתיתה את משחקה על הגנה? אין בעיה, יש לנו גם המון סבלנות וגם חוד טוב יותר. בורוסיה דורטמונד משחקת פתוח? יופי, העבודה הדפנסיבית שלנו אולי תהיה יותר תובענית ואינטנסיבית, אבל תהיה אפשרות לשים דגש על הקישור היצירתי (ארתורו וידאל, רוברטו פריירה, פול פוגבה כשהוא בריא) והסקוררים (קרלוס טבס, אלבארו מוראטה). התוצאה אמנם מרמה משהו (דורטמונד התפרקה אחרי הספיגה הראשונה בגרמניה), אבל זוכרים איך שמינית הגמר הזו נגמרה? 1:5 ליובה.

אם לשאלקה היתה הגנה טובה יותר, ריאל היתה מאבדת כבר בפברואר את הכתר היבשתי שלה. עוד תזכורת: שאלקה ניצחה בברנבאו 3:4  (4:5 לספרדים בסיכום). סרחיו ראמוס נעדר מהמשחק הזה, והסתבר בפעם המי יודע כמה שהנוכחות שלו חשובה לא פחות מזו של כריסטיאנו רונאלדו. מה שאומר שקריאת התגר של יובה על אלופת אירופה תהיה הרבה יותר ממוקדת אם פול פוגבה, איש השנה שלה יחד עם טבס, ישוב, לפחות לגומלין. אבל גם בלי הנכס הצרפתי בקישור, יש ברשותה של יובה העונה לפחות פתרון אחד, תחליף נאה ובעיקר בלתי צפוי, שלא לומר לא אופנתי, שלא לזעוק כמעט אלמוני.

רוברטו פריירה יכול לשחק לכל אורך מרכז השדה. הארגנטינאי בן ה-24 שיובה שאלה מאודינזה תמורת 1.5 מיליון יורו (סעיף הרכישה בסוף העונה ה זו עומד על 14 מיליון, והגברת עומדת לשלשל אותם בחדווה לכיס של משפחת פוצו), הפך מהסופר-סאב האולטימטיבי של מסימיליאנו אלגרי, לאחד הבטוחים ב-11 הראשונים. הפציעות של פוגבה, קוואדוו אסאמואה, קלאודיו מרקיזיו, והעייפות המצטברת של אנדראה פירלו – כל אלה היוו קרקע פוריה להתפתחותו של האנרג'ייזר שגדל בריבר פלייט ואשר כעת קשה מאוד יהיה לוותר על שירותיו מימין, באמצע ומשמאל – רק תגידו לו והוא כבר יתאים ויתרום.

אבל עם כל הכבוד לפריירה, הכדורגלן המתקדם ביותר באיטליה 2014/2015, אי אפשר לסיים את הרמת המסך על חצי הגמר של הזברות מטורינו מבלי לחזור אל קודש הקודשים שלהן, עמו התחלנו – ההגנה. ומה כבר לא נכתב על בופון, קייליני, בונוצ'י, ברצאלי ואפילו פטריס אברה, המוכיח  שהשמועות על מות הקריירה שלו באולד טראפורד היו מה-זה מוגזמות, מוקדמות וטפשיות להחריד. ובכן, מה שלא נכתב עדיין מספיק על העורף הכי פרגמטי בתבל הוא שטפן ליכשטיינר. אז בוא ניתן כבוד למגן הימני הטוב ביותר בחצי גמר האלופות (מצטער, דני אלבס, דני קרבאחאל, ראפיניה ואפילו פיליפ לאהם) ואולי בעולם.

בהתחשב בחשיבותו, בתרומתו, ברמתו, בהנהגתו, בניסיונו (בן 31, ארבע עונות ביובה), ביציבותו ובמגוון יכולותיו ההגנתיות, הקישוריות וההתקפיות גם יחד, ובמרומי הצלחתו והישגיו, ליכשטיינר השוייצרי הוא הכדורגלן הכי אנדרייטד, הכי נחבא אל כלי התקשורת, הכי נטול ההילה והתהילה בצ'מפיונס. למגן המעולה הזה יש כבר 14 שערים ו-23 בישולים ביובנטוס. ב-24 הופעות בליגת האלופות הוא בינתיים רק בישל. כך גם פריירה. אל תתפלאו אם שניהם יתרכזו בראש ובראשונה במלאכת הדיפנס. אבל אל תתפלאו גם אם בדרך לגמר - אולי אפילו תוך שיתוף פעולה - אחד מהם גם ישבור את הקרח.