$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מולדת האוטובוס: כשמוריניו יצר את המיתוס

המלחמה הפסיכולוגית של מוריניו, השליטה המוחלטת של הבלאוגרנה והעצבים שהתפרצו בסיום. בארסה ואינטר שוב נפגשות וזה החזיר אותנו לאחד מהמשחקים הבלתי נשכחים שהיו באלופות. הסיפורים שלא הכרתם מהערב שהציג לראשונה את ה'אוטובוס של מוריניו'

רוי מחפוד   24.10.18 - 15:15

תגיות: אינטרברצלונה

Getting your Trinity Audio player ready...

לראשונה מאז צמד המפגשים המרתקים בחצי גמר ליגת האליפות של עונת 2009/2010, הערב (רביעי) בקאמפ נואו ברצלונה ואינטר יתמודדו בשלב הבתים של ליגת האלופות למשחק, שמעלה זכרונות מן העבר מאותו מפגש שהוליד מונח, שהפך לשם דבר בכדורגל העולמי: האוטובוס של ז'וזה מוריניו.

למי ששכח, במשחק הגומלין בקאמפ נואו, הנראזורי העפילו לגמר אחרי מפגן הגנתי יוצא דופן, שגרר ביקורות מצד דעת הקהל. רגע לפני ההתמודדות, חזרנו לאותו משחק בלתי נשכח.

אחרי שאת המפגש הראשון סיימה אינטר עם 1:3 הירואי על הבלאוגרנה בסן סירו, הקבוצה של מוריניו המריאה לספרד במטרה לשמור על התוצאה ולהעפיל לגמר האלופות. מהרגע שנחת בספרד, "המיוחד" הפתח בלוחמה פסיכולוגית, כשאת מסיבת העיתונאים הוא ניצל כדי לעקוץ את ברצלונה.

"הדבר היחיד שאמרתי לשחקנים שלי הוא שיעזרו לשופט. אם שחקני ברצלונה ירצו לתמוך בו ולגבות אותו גם, אז יהיו לשופט חיים קלים יותר", מוריניו סיפר, "אנחנו רוצים ללכת בעקבות החלום, יש הבדל בין חלום לבין אובססיה. החלום שלנו הוא פשוט יותר. בשביל ברצלונה זו אובססיה, אובססיה בשם ריאל מדריד". גווארדיולה לעומת זאת הרגיע את הרוחות, שיבח את מוריניו וחניכיו ואף טען: "אנחנו נמשיך לשחק עם אותה פילוסופיית משחק, אנחנו נשאר אנחנו וזה יעזור לנו להעפיל לגמר".

פפ גווארדיולה (מאמן ברצלונה דאז) בחר לעלות באותו ערב לכר הדשא עם מערך 3-4-3 התקפי, כשיאיא טורה נמצא בחוליית ההגנה, בידיעה כי שחקניו הולכים להתמודד מול משחק הגנתי של הנראזורי. אך דקות לפני שריקת הפתיחה, התבצע שינוי בהרכב של אינטר. החלוץ המקדוני, גוראן פאנדב, שהיה כבר רשום ב-11 הפותחים של מוריניו הוחלף על ידי כריסטיאן קיבו, מגן שמאלי שהוסיף מימד הגנתי נוסף לבונקר אותו מוריניו ייחל ליישם באותו משחק.

מאמן אינטר ניסה לחבל בתבנית המשחק אליה התכונן גווארדיולה, תחבולה שהצליחה לו נגד צ'לסי בשמינית הגמר באותה עונה. שינויים בהרכבים סמוך למשחק ניתנים רק כאשר אחד מן השחקנים הרשומים בטופס נפצע, אך פאנדב לא נפצע באמת ולמרבה המזל מוריניו לא התבקש להציג הוכחה ל"פציעה" של פאנדב, כשהחילוף אושר על ידי אופ"א.

כבר משריקת הפתיחה ניתן היה להבחין כי אינטר התגוננה כמצופה ובעקבות כך ברצלונה השתלטה על המשחק עם ה"טיקי טקה" המפורסמת שלה. בדקה ה-28 טיאגו מוטה, קשר אינטר, הורחק מהמשחק כשספג צהוב שני, לאחר ששלח את ידו לפניו של סרחיו בוסקטס. הרחקה זו כמובן לא שיחקה לטובתו של מוריניו, שהורה לרכז מאמץ בהגנה עד לסיומה של המחצית הראשונה. למרות שליטה של בארסה מול עשרה שחקנים בכחול שחור, חניכיו של מוריניו נראו יציבים ועמדו  בלחץ המאסיבי של הקטאלונים בחצי המגרש שלהם, עד הירידה לחדר ההלבשה.

אל המחצית השניה שחקני אינטר עלו במטרה להתבנקר מול שערו של ז'וליו סזאר. סמואל אטו ודייגו מיליטו נראו כשני שחקני הגנה טבעיים  ואינטר לא הגיעה אף לא לבעיטה אחת בודדת במחצית זו (במחצית הראשונה אטו הגיע למצב מהרמה של ווסלי סניידר, אך הבעיטה נחסמה על ידי פדרו). שחקני הבלאוגרנה המשיכו ללחוץ, כשרוב המחצית השניה שיחקה בשליש הקרוב לשערו של סזאר.

אחוזי השליטה בכדור של ברצלונה נסקו ל-86.4% (אחד המשחקים החד צדדיים ביותר מבחינת אחזקת כדור בכדורגל האירופי המודרני) ולקטאלונים היו 93.6% אחוזי דיוק מסירה לעומת 54% בלבד של האיטלקים, שרק הרחיקו כדורים ללא הכרה, ולא חיפשו לעבור את מחצית המגרש שלהם. אחרי לחץ כבד, הסכר נפרץ בדקה ה-84, כשצ'אבי מסר לפיקה שהשכיב את קורדובה (שנכנס רק שלוש דקות קודם לכן), והפיח תקווה בקרב אוהדי ברצלונה.

בעיטה נוספת של בוז'אן קרקיץ' שנכנסה לרשת הקפיצה את יציעי הקאמפ נואו, אך השער לא אושר בטענה לנגיעת יד של יאיא טורה בתחילת המהלך. לבסוף ברצלונה לא הצליחה לכבוש את השער השני והודחה למרות ששלטה בצורה מוחלטת ואיימה 11 פעמים על המסגרת של ז'וליו סזאר, שרשם את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה.

עם סיום המשחק החלו שחקני אינטר לחגוג את העליה ההיסטורית לגמר ליגת האלופות, כשהנהלת האצטדיון, שלא אהבה לראות את החגיגה ההפגנתית, הפעילה את הממטרות כדי לפזר את שחקני אינטר בחזרה לחדר ההלבשה. אקט זה גרר ביקורת קשה על חוסר ספורטיביות מצד ברצלונה, בטענה כי המועדון לא יודע לקבל הפסדים. מנכ"ל ברצלונה דאז, חואן אוליבר הורה לחקור את הנושא: "פתחנו בחקירה בעניין על מנת למצוא ולהעניש את הגורמים האחראים על העניין".

העצבים של ברצלונה לא הסתכמו באנשי התחזוקה של האצטדיון, כשגם ויקטור ואלדס ניסה לעצור את החגיגה של מוריניו סביב המגרש, אקט לא ספורטיבי שיצר מתח בין השניים ותרם לא מעט לעזיבתו של הספרדי את מנצ'סטר יונייטד בינואר 2016 כשהשניים איחדות כוחות.

מוריניו הגדיר במסיבת העיתונאים את המשחק כהפסד היפה ביותר בחייו, ואף קטל את מבקרי שיטת הבונקר בעזרתה אינטר העפילה שלב: "אנחנו קבוצה של גיבורים, ירקנו דם על המגרש, כבר זכיתי בליגת האלופות, אך הפעם זה היה אפילו טוב יותר. שיחקנו כדי לנצח בבית ולתת את כל כולנו במשחק הגומלין. לא הוריתי לשחקנים להעיף כדורים, זו בארסה שלוקחת ממך את הכדור ולא מחזירה לך אותו. כשאתה משחק במשך שעה מול קבוצה באיכות כזו עם עשרה שחקנים, זה מאורע היסטורי, לא יאומן". לבסוף מוריניו שלח עקיצה לעברו של פפ גווארדיולה כשאמר: "אולי בפעם הבאה כשיתמודד מולי, הקבוצה שלו תכבוש 3,4 שערים".

המשחק ההוא זכור כאחד המשחקים החד הצדדיים בתולדות הכדורגל האירופי, ולא סתם אוהדי ברצלונה עדיין שומרים טינה בליבם לנראזורי. פפ ומוריניו כיום מתמודדים אחד מול השני באנגליה, דור הזהב של ברצלונה הספיק להיעלם, מסי פצוע ולא נשאר אפילו זכר למשחק ההגנתי של אינטר מאותם ימים, אך אין ספק שהמפגש הזה הולך להיות לא פחות פיקנטי מבעבר. איקארדי מול סוארס, ספאלטי נגד ואלוורדה ובית מוות כשטוטנהאם דולקת מאחור. אין ספק שיהיה מעניין, גם אם הפעם לא מחכה לנו אוטובוס.