כבר יותר מעשרים שנה שהדיבור סביב ספורט הופך יותר ויותר חוצה ענפים, והקצב רק גובר. הצורה בה כתבים, עיתונאים וסופרים רבים בכל רחבי העולם משתמשים בספורט כדי לגעת בתופעות חברתיות, כלכליות והיסטוריות הולכת ומשתכללת כל הזמן, ובלא מעט מגזינים היא תופסת כבר את מרבית הנפח. לכן זה רק הגיוני שהדיבור סביב מסוט אוזיל ייסוב כל הזמן סביב הנושא העדתי, והמשמעויות שלו על אירופה החדשה. אוזיל הוא גרמני ממוצא טורקי מגלזנקירשן, אחד ממוקדי ההתיישבות המרכזיים של המיעוט הטורקי הגדול בגרמניה. הוא הוביל את נבחרת גרמניה הצעירה, זאת ששיחקו בה מספר דו-ספרתי של גרמנים שמוצאם אינו גרמני, לזכיה באליפות אירופה. אוזיל פתח לצד ח'דירה (הטוניסאי) וטרוכובסקי (הפולני), לפני בואטנג (הגנאי) ומאחורי פודולסקי, קלוזה (הפולנים), גומס (הספרדי) וקקאו (הברזילאי), כל הדרך אל חצי גמר גביע העולם, בו הבקיע שער אחד ובישל ארבעה, כולל את השערים האחרונים ב-1:4 על אנגליה וב-0:4 על ארגנטינה בשמינית וברבע הגמר. הוא הפנים של גרמניה החדשה, חברתית ועל המגרש. אז איך זה שלא שמענו על כל הדברים האלה כבר חצי שנה?
הערב 21:45, שידור ישיר באתר: ריאל מדריד - ליון
לכל התקצירים, החדשות והעידכונים בעמוד ליגת האלופות
מחלת הנפילה: כל ההדחות הקודמות של ריאל בשמינית
תשובה טובה אחת היא שטחנו את הנושא הזה לאורך המונדיאל ושכמעט כולם כבר יודעים כמעט את הכל. התשובה הטובה השניה, שהיא גם התשובה הטובה יותר, היא שבחודשים שעברו מאז הצטרף לריאל מדריד אוזיל פשוט הצליח להסיט את העניין מהמוצא אל מה שהתחיל את כל הסיפור: הכדורגל. הוא עשה עבודה כל כך טובה שהיום, ה-16.3.11, לאוזיל התפקיד הכי חשוב בניסיון של הלבנים לעבור סוף סוף את שמינית גמר ליגת האלופות.
לא מאמינים שהוא השחקן הכי חשוב? לא נורא, אתם לא לבד. אין מה לעשות, ככה זה כשיש בקבוצה שחקן אחר שכובש יותר משער למשחק. אבל מי שצפה במשחקיה של ריאל לאחרונה, ללא כריסטיאנו רונאלדו, יכול היה להבחין בקבוצה אחרת, לפרקים ארוכים טובה יותר מאשר זו שכן כוללת את רונאלדו על הדשא. ככה זה כשיש לך פליימייקר ברמה עולמית במרכז ההתקפה.
לביל סימונס מ-ESPN יש תיאוריה שהוא קורא לה "תיאוריית יואינג", שקרויה על שם פטריק יואינג, מי שהיה השחקן המרכזי של ניו יורק ניקס לאורך כל שנות התשעים. לפי התיאוריה, כאשר קבוצה מסוימת תלויה יותר מדי בשחקן אחד – אבל השחקן האחד הזה הוא לא באמת באמת מספיק טוב – אז אותה קבוצה משחקת הרבה יותר טוב כשאותו שחקן חסר (בגלל כל סיבה שהיא – פצוע, מורחק, עזב). התיאוריה הזו זכתה להוכחות מספר רב של פעמים, בכמה ענפי ספורט, ולא רק בכדורסל (למרות שעכשיו אפשר לראות את זה קורה שוב בדנבר שאחרי כרמלו).
אז נכון, קצת קשה לדבר על "תיאוריית יואינג" בהקשר של ריאל מדריד וכריסטיאנו רונאלדו, פשוט כי הפורטוגלי הוא באמת באמת מספיק טוב בשביל להוביל קבוצה גדולה להישגים. הוא הוכיח את זה במנצ'סטר יונייטד. אבל מה שרונאלדו עושה העונה, עם 199 בעיטות לשער ב-26 משחקי ליגה, זה להוכיח שגם אם הוא מספיק טוב, הוא לא סומך מספיק על הקבוצה שלו. וסגנון המשחק של כריסטיאנו, העונה במיוחד, מגדיל את התלות של ריאל ביכולת שלו. מה שמחזיר אותנו לפטריק ולניקס.
ולכן זה לא מפתיע כל כך שלראות משחקים של ריאל בלי רונאלדו העונה זו לרוב חוויה יותר נעימה לעין מאשר משחקים שלה כשהוא על המגרש. ויש לזה אחראי עיקרי אחד: מסוט אוזיל. "בהשוואה לשחקנים אחרים בריאל מדריד, אוזיל הוא שחקן מזן אחר. גם מחוץ וגם על המגרש. הוא לא ינסה ללכת אחד על חמישה, הוא צנוע והנכס העיקרי שלו הוא המוח. הוא פשוט כמעט לא טועה ומבזבז מעט מאוד אנרגיה", כתב עליו לאחרונה העיתונאי האנגלי קלארק וויטני, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מי השחקן האחר שמוזכר בין השורות.
אבל המחמאות של וויטני מחווירות לעומת דברים שנאמרו לאחרונה על אוזיל, על ידי התקשורת ועל ידי עמיתים בענף. חורחה ולדאנו, מנכ"ל ריאל מדריד, הסגיר כבר יותר מפעם אחת העונה מה הוא חושב על הגרמני, כשאמר במספר הזדמנויות ש"הוא שחקן שנרצה לבנות את הקבוצה סביבו בעשור הקרוב". ובעוד ולדאנו אולי לא יהיה שם לראות את זה קורה, עם שמועות על החלפה אפשרית באחד, זינדין זידאן, זה לא אמור להדאיג את הקשר. כי מבחינת הרבה אנשים, אוזיל, פליימייקר אמיתי שמתרכז קודם כל בכדורגל, יכול עוד להיות ההתגלות השניה של זיזו. "זידאן הוא אגדה, אבל אוזיל מספיק טוב כדי שריאל תיבנה סביבו. הוא מבין את המשחק ושולט בקצב, ואם ימשיך להתקדם יש לו את כל מה שצריך כדי להיות כוכב עולמי", אמר עליו לאחרונה אמיליו בוטראגניו, אגדת עבר בעצמו.
ומה שמשמח באוזיל זה שהוא, בניגוד לתקשורת, שעשתה כותרות מהחצי-השוואה לזידאן, העדיף להקשיב דווקא לחלק של ה"יכול וצריך להמשיך להתקדם". הוא גם אמר את זה, והוא גם עושה את זה. ככל שהעונה הלכה והתקדמה, אוזיל הפך חשוב יותר ויותר לריאל, והפגין כדורגל יותר ויותר טוב. "הוא הפך להיות בשביל ריאל מדריד מה שהיא קיוותה שקאקה יהיה בשבילה", אמר עליו העיתונאי פול מקדונלד. והוא עלה פחות מרבע מעלותו של הברזילאי.
והמחמאות לא נעצרות אפילו פה. רחוק מכך. "המוצארט של הכדורגל" (העיתון הגרמני דה ולט), "רוקד עם הכדור" (אל פאיס), "כשהוא טוב, ריאל זורחת. הכדורגל שלו הוא אומנות טהורה" (ABC), "מגדלור במרכז ההתקפה" (מארקה), "הולך על המים כמו נגן כינור" (אס) – זה רק חלק ממסע ההשתפכות על הכשרון הצעיר.
ובהקשר של אוזיל ככדורגלן, לעבודה שהוא צעיר (22.5) חשיבות עצומה. ראשית, יש לו רזומה מטמטם לגילו, והוא תמיד מסתגל מהר. כבר אחרי משחק הליגה השני העונה הוא סחט מז'וזה מוריניו מחמאות ענקיות ("זו אמנות לגרום לכדורגל להיראות קל ויש לו את היכולת הזו"), ועד היום הוא כבש בריאל שערים בכל המסגרות – ליגה, גביע ואלופות (9 בסה"כ) לצד 15 בישולים – רק 5 מהם לרונאלדו. כלומר, הוא מקפיד להפעיל את כל הקבוצה ויש לו חלק גדול בפריחה המחודשת של כרים בנזמה לאחרונה. שנית, גם בנבחרת וגם בריאל הוא מוקף בסגלים צעירים, וכבר עכשיו ברור מי אמור להנהיג אותם.
ריאל נפרדה השנה משבעה שחקנים בגיל ממוצע של 28.4 ורכשה, כולל אוזיל, שמונה שחקנים בגיל ממוצע של 23.6. אוזיל, מרסלו, ח'דירה, די מריה, היגוואין, בנזמה וראמוס הם שבעה שחקנים מובילים בני 22 עד 24. ככה שבריאל לא רק מדברים על עתיד שבנוי סביבו, הם גם עושים. הבעיה היא שאוזיל כל כך טוב כבר עכשיו, שמול ליון ריאל צריכה לקוות שהחזרה של רונאלדו לא תבוא על חשבון ההווה.
רוצים עוד? בטח שאתם רוצים. לבלוג של ניצן פלד