איינבינדר: חולם להעפיל לבתים ולפגוש שם את סוזה

לא הרבה יודעים אבל דן איינבינדר בכלל לא אמור היה להיות כדורגלן. ההורים התנגדו, אבל האח הגדול,ללא רשותם ומבלי לעדכן אף אחד, לקח אותו בשני אוטבוסים בגיל 8 לבית וגן. כבר אחרי אימון אחד גם להורים נאמר שלילד שלהם יש פוטנציאל בלתי רגיל.

איינבינדר הוא שחקן שונה בנוף הכדורגל שלנו: בגיל 27 הוא גר בבית של ההורים בנווה אילן, לא תמצאו אותו מבלה בלילות, או אוכל ג'אנק פוד. הוא לא נבהל משאלות קשות, אבל גם יודע לצאת מהן בכבוד. מצד שני על המגרש הוא לא הבן אדם הכי נעים, לעיתים עצבני. אם באימון הדברים לא הולכים כמו שהוא רוצה, הוא ירים את הקול ולא חשוב על מי, גם על עצמו.

אחרי שעבר לקרית שמונה ומכבי תל אביב, איינבינדר חזר בעונה שעברה הביתה לבית"ר ירושלים. לא כולם היו בעד החזרה שלו, אבל סלובודאן דראפיץ' לחץ, טביב התפשר והיום כבר אפשר לומר שבית"ר יכולים זכתה. רק תעשו לו טובה תהגו את השם שלו נכון.

"הרבה מסתבכים, אבל השם המדויק זה איינבינדר עם נ'. מי שרוצה מוותר על ה-נ' ואומר איינבינדר, זה גם בסדר אני כבר התרגלתי", אומר הקשר, שקיבל העונה את סרט הקפטן. "אם אני אגיד שחלמתי שאהיה הקפטן של בית"ר ירושלים אז אני אשקר. זו פשוט גאווה מבחינתי, משהו שלא מובן מאליו. היום יותר מתמיד אני מרגיש מוערך".

מהבן של סוזה למשבר הגדול בקריירה
לא סתם לאיינבינדר חשוב להרגיש מוערך. במכבי תל אביב הוא היה הפייבוריט של פאולו סוזה, אפילו יותר מניקולה מיטרוביץ', אבל כשהפורטוגלי עזב החלו הבעיות. במכבי הפנו לו גב, ובמשך חודשיים הוא נשלח להתאמן לבד, כשאף אחד לא זכר שהוא היה חלק מההצלחה האדירה של המועדון הצהוב מתל אביב.

"נפצעתי בתחילת העונה ונעדרתי שלושה חודשים ואחרי זה היה מאוד קשה להיכנס לרוטציה. פאקו דיבר איתי ואמר שהוא מעריך אותי אבל מבחינת הזדמנויות שקיבלתי זה לא היה מספיק ולא מה שציפיתי", הוא משחזר, "היתה תקופה לא קלה שאני ומכבי לא הגענו להבנות וחודשיים התאמנתי בצד. זה לא היה נעים בעיקר מבחינה נפשית ומנטלית".

"לפעמים צריך לדעת לקבל את המכה הזו ואז לעלות. לא הרבה אנשים יכולים לקבל מכה כזו ואז להשתקם. הרבה היו שוקעים בזה ואני שמח שהצלחתי להתרומם. אתה רואה את החברים שלך מתאמנים יחד, ואתה שלקחת איתם תארים ועשית איתם דברים מדהימים ביחד, פתאום בצד. זה החלק הפחות יפה בכדורגל".

זה קורה להמון שחקנים שהקבוצה לא רוצה אותם ומראה להם ככה את הדרך החוצה
"אז הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויעשה משהו בנידון. שני הצדדים חייבים לכבד חוזה בצורה כנה, אמיתית ושווה כדי שדברים כאלה לא יהיו והלוואי ומישהו יטפל בזה".

היית אפילו אמור לעבור להפועל ת"א בעסקה של ורמוט למכבי
"אלי כהן מאוד רצה אותי. הוא אימן אותי בבית"ר והיתה לנו תקופה יפה יחד, אבל באותו שלב בקריירה לא חשבתי שזה יהיה נכון לעבור להפועל. רציתי להמשיך בקבוצה שתרוץ לתארים וידעתי גם שמעבר להפועל יסגור לי את הדלת בחזרה הביתה לבית"ר ירושלים".

אצל פאולו סוזה עשית את הקפיצה הגדולה
"לי ולפאולו סוזה היה קשר מדהים. על ההתחלה הוא זיהה אצלי משהו", נזכר הקשר שעד היום בקשר עם המאמן של פיורנטינה והצוות איתו הוא עבד במכבי ת"א, "פאולו נתן לי ביטחון והחדיר בי אמונה שאני יכול להיות פקטור משמעותי במכבי ת"א. שיחקתי 40 משחקים וקיבלתי גב לכל אורך הדרך. כשמיטרוביץ' הגיע כולם קראו לו 'הבן של' כי פאולו הביא אותו. במהלך העונה כבר קראו לו 'הבן החורג' כי הוא העדיף אותי. למדתי ממנו המון והשאיפה עכשיו היא לעלות לליגה אירופית ולסגור מעגל מולו ומול הצוות שלו".
 
ועדיין תמיד יגידו שהמספרים שלך לא מספיקים, שמצפים ממך ליותר בדף הסטטיסטיקה
"אפשר להתווכח על מספרים טובים יותר או פחות, אבל את ה-100% שאני נותן בכל משחק, העזרה לכלל השחקנים, המנהיגות והאופי שאני מביא לקבוצה ולחדר הלבשה וביחד, אי אפשר לקחת ממני. עם כל זה אני מאמין שהמספרים השנה יהיו יותר טובים".

החזרה לבית"ר כשחקן מוביל
איינבינדר עזב את בית"ר ירושלים בגיל 24 רגע אחרי שהגיעה הפריצה המשמעותית שלו בקריירה שלו הגיעה. אלה היו שנים בהן בית"ר דשדשה בין צמרת לתחתית ובעיקר התמודדה עם קשיים כלכלים. אחרי קדנציות בקרית שמונה ובמכבי ת"א, איינבינדר נחת בקבוצה מהבירה על תקן מנהיג וזה שצריך לקחת אחריות. 

"כשאתה מגיע ממכבי ת"א, אחרי זכיות באליפות ולא מעט משחקים באירופה, אז אין ספק שאתה מגיע מאיזשהו מעמד מסוים. יחד עם זאת, כשהגעתי לבית"ר אף אחד לא הבטיח לי כלום", סיפר איינבינדר, "הייתי צריך להוכיח את עצמי, ולהראות שאני מסוגל להוביל את הקבוצה ולקחת אותה להישגים. אני שמח שעד עכשיו אני חלק מהדבר הנפלא שהתחלנו בעונה שעברה וממשיכים אותו השנה ואני רק מקווה שזה יימשך ככה".
 
עד עכשיו זו פתיחת עונה אדירה מבחינת בית"ר ירושלים
"עשינו היסטוריה כי בית"ר אף פעם לא עברה את השלב השני באירופה. אנחנו באמת שמחים ומעריכים את הזכות שיש לנו בהיסטוריה של המועדון ואנחנו רוצים לעשות עוד צעד אחד קטן ולהפוך את ההיסטוריה הזו לגדולה עוד יותר".
 
לך באופן אישי זו הזדמנות להעפיל לשלב הבתים עם 3 קבוצות שונות?
"לא הרבה שחקנים מקבלים את ההזדמנות הזו. כשטדי מפוצץ בכל משחק זו התרגשות עצומה. התחלתי לשחק מגיל 8 ופתאום, כעבור 20 שנה אני חלק מהדבר הגדול הזה עם בית"ר בליגה האירופית, זה לא מובן מאליו".

הסיכויים לא לטובתכם
"הסיכויים לא לטובתנו, אבל אני חושב שבכל שלב שהגענו אליו באירופה השנה הסיכויים לא היו לטובתנו. סנט אטיין זה סיפור שונה מכל שעברנו עד עכשיו. היא קבוצה טובה, שמשחקת בליגה חזקה, אבל זה האתגר. בכדורגל אפשר לעשות הכל. כשהייתי במכבי ת"א אז ניצחנו את פרנקפורט, שאף אחד לא האמין וניצחנו גם את בורדו והייתי גם מאוד קרוב לנצח את ליון עם ק"ש. עם טדי מלא מאחורינו, אנחנו נהיה מוכנים להתמודד מול סנט אטיין".
 
המו"מ עם בית"ר ידע עליות וירידות. זה לא היה פשוט
"כשעזבתי היה לי חשוב לעזוב ולהשאיר את הדלת פתוחה. המו"מ היה לא קל, אבל נגמר לטובת שני הצדדים. מאוד רציתי לחזור הביתה וידעתי שבית"ר זה המקום הכי טוב בשבילי".

לא חששת?
"אני לא אשקר ולא רוצה לצאת חנפן כי היו חששות. בית"ר זו קבוצה שיכולה לקחת אותך מאוד גבוה ושלא הולך זה מאוד קשה. ידעתי כמה למאמנים היה חשוב שאני אגיע וזה מה שהיה לי חשוב. רציתי לחזור לקהל כדי לקבל חיבוק חם אחרי חצי עונה פחות טובה ומיד קיבלתי את החיבוק הזה".

לא הרגשת את החיבוק מהקהל של מכבי?
"בטח שהרגשתי. אבל יש באוהדים של בית"ר משהו שונה. אתה רואה הרבה שחקנים ששיחקו במועדונים גדולים וההתייחסות שלהם להתרגשות בטדי היא שונה. הקהל של בית"ר מחובר בוורידים שלו לקבוצה".

לפעמים זה יכול להלחיץ
"נכון. בבית"ר הלחץ הוא הכי גדול מכל מועדון אחר בארץ. הקהל מאוד צמא לתארים ולכדורגל חיובי וזה מה שהמועדון מסמל בתקופה האחרונה: כדורגל התקפי ושמח".
 
בית"ר השנה יכולה לקחת תואר?
"אין ספק שבית"ר יכולה השנה לזכות בתואר, אבל צריך להבין שמכבי ת"א הפועל ב"ש מכבי חיפה אלו קבוצות עם הרבה יותר כסף ושרצות יחד הרבה שנים. לנו זה יהיה יותר קשה".
 
חסר לך ברזומה נבחרת
"זה כמו קוף על הגב. זה דבר שאני מאוד רוצה ומאוד מאמין שיקרה בסופו של דבר. בעונה שעברה הצגתי יכולת טובה והזימון לא הגיע, אבל אני אחכה לו השנה".