אחרי התבוסה ב-21 הפרש במשחק 1 בשיקגו כולם הספידו את ההיט, באקט שהזכיר את הדיבורים סביב חבורת הכוכבים מפלורידה כשפתחה את העונה במאזן של 8:9. אולם בפלייאוף כל משחק הוא יום אחר, וסיפור שונה לחלוטין. במקרה של מיאמי, היא גם קיבלה לברון ג'יימס אחר לגמרי מזה של משחק אחד. האיש שנעצר על 5 סלי שדה ו-15 נק' בהפסד 82:103 לקח אחריות במאני טיים ועם 9 נק' ב-4:30 הדקות האחרונות הוביל את ההיט לניצחון חוץ 75:85 ולגניבת יתרון הביתיות.
שיקגו-מיאמי 85:75 (1:1)
בסידרה הזו לא תראו 100 נק' ומעלה לכל קבוצה כמו בגמר המערב. המזרח הטיפוסי, זה עם ההגנה, המכות והשריקות השגויות שרק מחממות את האווירה, שוב איתנו. ובניגוד גמור לכל מי שחשב ששיקגו פילסה לעצמה במשחק הפתיחה את הדרך לפיינלס ואולי לאליפות, הרי שטעות בידו. ההיט עדיין בחיים. AND THEY ARE HERE TO STAY.
ההיט השיגו בעיתוי הנכון והחשוב ביותר את ניצחונם הראשון העונה על השוורים אחרי 4 הפסדים רצופים. נתון המפתח? השליטה בריבאונד, כשלראשונה במפגשי העונה ניצחו הפלורידנים בקרב. הגורם? הרבה נחישות ועוד יותר יודוניס האסלם.
אין אלופה או קבוצה שהגיעה לפיינלס ללא שחקן עם לב אמיץ ונשמה אינסופית. האסלם הוא כזה. במשחקו השני אחרי פציעה ארוכה הוכיח הפורוורד עד כמה הוא חיוני למערכת. למי ששכח, בתחילת העונה, כשלברון, ווייד ובוש חתמו על חוזיהם במיאמי, ויתרו השלושה על כמה מיליוני דולרים כדי שהאסלם יישאר בקבוצה. הלילה הם קיבלו דיבידנד בדמות 13 נק', 5 ריב' ונוכחות בצבע שהיא 'פרייס-לס'.
שיקגו הייתה בתפקיד הרודף החל מהרבע השני. אחרי פתיחה טובה הבולס נעלמו, וברבע האחרון פינו את הבמה ללברון ששבר שוויון 73:73 בשלשה ולא עצר. דריק רוז מנגד נתקע על 21 נק' ב-7 מ-23 ורק 2 ב-12 דקות הסיום, לואל דנג, גיבור משחק 1, קלע 13 בלבד עם 1 מ-7 משלוש נק' ורק 4 קלע אחרי הרבע הראשון המצוין שלו.
נעלם נוסף במשוואה של הבולס היה קרלוס בוזר, שאחרי ערב דומיננטי במשחק 1 חזר לחוסר היציבות עם 7 נק' בלבד ב-3 מ-10 מהשדה. שיקגו הסריחה עם 34% מהשדה מול הגנה משופרת בהרבה של מיאמי, קלעה רק ב-3 מ-20 משלוש נק' וב-16 מ-26 מהעונשין.
ולמרות כל זה, הבולס היו עדיין בתמונה: אחרי פיגור 11 נק' החזיר טאג' גיבסון את קבוצתו למשחק והישווה, אולם כששתי הקבוצות חיפשו בדקות ההכרעה את המנהיג שיעבירם בים, לברון הופיע. 29 נק', 10 ריב', 5 אס' ו-3 חטיפות היו לאיש שכולם אוהבים לשנוא. "שמתי הכל בידיים שלי ועשיתי כל מה שהקבוצה צריכה ממני כדי שננצח. זה היה משחק כל כך חשוב עבורנו שידעתי שאני חייב להיות שוב עבור החברים שלי", סיכם לברון.
אריק ספולסטרה, מאמן מיאמי, הגדיר בסיום את הסידרה, ובמיוחד את הרבע האחרון בו ניצחה קבוצתו 10:14, כ"קרב רחוב". ובקרבות רחוב האסלם הוא פקטור חשוב, כפי שהודה ספולסטרה: "לפני יומיים דיברנו והיה לו את המבט הזה בעין. הייתי בהרבה קרבות עם הלוחם הזה".
"הסידרה הזו רק החלה", ניסה ג'יימס להנמיך פרופיל, "אנחנו ב-1:1. אנו נלהבים מהעובדה שהצלחנו להשיג פה ניצחון, אבל זו רק ההתחלה". "השגנו את מה שהיינו צריכים", הוסיף ווייד, "עכשיו נחזור הביתה כדי לטפל בעניינים. שיקגו מאוד דומה לנו, הם יכולים לנצח בבית ובחוץ".
"שיחקנו בהתקפה בלי אנרגיות", אמר בטעם חמוץ מאמן השוורים, טום ת'יבודו, "גם בהגנה לא הבאנו אנרגיות והתוצאה לא טובה". "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעלות למגרש ולשחק בצורה כזאת. נתנו למיאמי להשיג סלים קלים, במיוחד בהתקפות המעבר".
דוויין ווייד הוסיף 24 נק' ו-9 ריב' במשחק טוב, כריס בוש רשם 10 ו-8 קטיפות אחרי 30 הנק' שלו במשחק הראשון. אצל הבולס, שסיימו עם 10 נק' בלבד את הרבע האחרון, היו לרוז גם 8 אס' ו-6 ריב'. ג'ואקים נואה קלע 9 עם 8 ריב', 8 היו לגיבסון ו-7 לרוני ברואר.