כמה דובר על המשחק הזה. על הטריו של אוקלהומה מול זה של מיאמי, על המאבק הכביר בין שני הכוכבים הגדולים ונטולי האליפות ועל הסדרה שמבטיחה כל כך הרבה, והלילה כבר קיימה ופרעה שטר ראשון. זה אמנם לא הסתיים - אפילו ממש רחוק מכך - אבל החבר'ה הצעירים של סקוט ברוקס שלחו מסר חד: הם כאן, כדי להישאר. וגם כדי לענוד ממש בעוד כמה משחקים את התכשיט היוקרתי הזה על היד. אחרי שעברו את סן אנטוניו בסדרה מדהימה, גם מיאמי פשוט לא יכלה לקווין קוראנט, ראסל ווסטברוק וחבריהם, נכנעה 105:94, וכעת - מוצאת את עצמה בפיגור של 1:0 בסדרת גמר ה-NBA.
הקבוצה הצעירה, שהוקמה למעשה רק ב-2008, הציגה שוב יכולת נהדרת ובעיקר אופי בלתי נגמר בפלייאוף. כמו במשחק מספר 6 בסדרת גמר המערב מול סן אנטוניו, הרעמים התחילו לא טוב את המשחק ומצאו את עצמם בפיגור מוקדם ודי גדול של 13 נקודות. אבל גם השחקנים מסאות' ביץ' הרגישו את נחת זרועם של הת'אנדר ב-24 הדקות המכריעות. ובעיקר, את נחת זרועו הארוכה באופן בלתי הגיוני של דוראנט.
ה-כוכב של אוקלהומה ואולי של הליגה כולה שוב היה ענק עם 36 נקודות ו-8 ריבאונדים. מיותר לציין כמובן, שחלק מהנקודות היו במאני טיים והיו הסמן הימני והאות לתחילת הבריחה של המקומיים ברבע האחרון הקטלני שלהם. זה אמנם כבר הפך לסטנדרטי, אבל פשוט קשה להתעלם מהעובדה שהוא פשוט שחקן ההתקפה הטוב והשלם בליגה. יכול להיות שבעוד כמה שנים השם "סם בואי" (ההוא שנבחר לפני מייקל ג'ורדן) יישכח לחלוטין, כאשר מפלצת ההתקפה עם המספר 35 על הגב רק תחדד מיום ליום את הטעות ההיסטורית של פורטלנד, שבחרה לפניו את גרג אודן.
אבל גם הגדולים ביותר לא מסוגלים לזכות באליפויות לבד. ראסל ווסטברוק קלע 27 נקודות אבל דווקא השחקן החשוב היה טאבו ספולושה. השווייצרי של הת'אנדר מירר את חייו של הטוען לכתר השחקן הטוב בליגה וגם ה-MVP, לברון ג'יימס. אחרי רבע שלישי ענק של קינג ג'יימס, שהחזיק לבד את התקפת ההיט, ספולושה נדבק אליו ופשוט לא נתן לו לנשום. ובערב שבו דוויין ווייד בינוני, כריס בוש לא ממש מתפקד והעזרה היחידה מגיעה מכיוונו של שיין באטייה, עצירה של לברון משמעה ניצחון.
וקרדיט לא מבוטל מגיע למאמן, סקוט ברוקס. עם תכנית משחק פנטסטית, הוא לקח שוב את המשחק למקומות אליהם רצה, נתן לצוות המסייע של ההיט (שקלע מצויין מחוץ לקשת) לנצח אותו ו"הרג" את השחקנים החשובים. עד שהגיע ספולושה, דוראנט ואפילו איבקה ניסו לעצור את ג'יימס, רק כדי להתיש אותו כמה שיותר לרבע המכריע. ועם תוצאות לא מתווכחים, זה פשוט עבד. שוב.
אבל כמו שציינו כבר קודם, הסדרה הזו עוד כל כך רחוקה מסיום. כי להיט יש את הכלים לגנוב משחק באוקלהומה, למרות שעד כה, אף קבוצה לא הצליחה לעשות את זה בפלייאוף הנוכחי. בכל אופן, הסדרה הזו תהיה קריטית עבור לברון במיוחד. אחרי שני גמרים שבהם נוצח, הוא פשוט לא יכול להרשות לעצמו הפסד באחד נוסף. כמה אבסורדי זה יהיה, אם לשחקן שכבר בתיכונים סומן כטוב בעולם, לא תהיה טבעת אליפות, בזמן שלדוראנט - בסך הכל בן 23 - תהיה אחת כזו, על שמו, נוצצת מתמיד על האצבע.
דוראנט הוביל כמובן את המנצחים עם 36 נקודות (12 מ-20 מהשדה), ראסל ווסטברוק תרם 27 משלו ופלירטט עם טריפל דאבל כאשר הוריד 8 ריבאונדים ומסר 11 אסיסטים. איבודים? היו לו רק 2. סרג' איבקה הוסיף 10 נקודות. ספולושה כאמור קלע 9 לצד ההגנה הנהדרת, קוליסון הוסיף 8, פישר 6 והארדן הסתפק ב-5 בלבד.
ג'יימס צלף 30 עבור האורחים (11 מ-24 מהשדה), ווייד הוסיף רק 19 וחילק 8 אסיסטים. באטייה (17 נקודות, 4 מ-6 ל-3), צ'אלמרס (12) ובוש (10) קלעו גם הם בספרות כפולות, נתון שלא ממש מנחם כרגע את אריק ספולסטרה.
מהלך המשחק
ראסל ווסטברוק, טאבו ספולושה, קווין דוראנט, סרג' איבקה וקנדריק פרקינס היו אלו שעלו אצל המארחים. דוויין ווייד, מריו צ'אלמרס, לברון ג'יימס, שיין באטייה ויודוניוס האסלם פתחו בחמישיה של ספולסטרה מנגד. דווקא הצוות המסייע, בראשות באטייה והאסלם הוביל את ההיט ליתרון מהיר של 2:10, אך דוראנט, עם שתי שלשות, הוריד ל-10:8. כאן האורחים שוב השתלטו על המשחק ועלו ל-12:20 בזכות קליעות מוצלחות משלוש של באטייה וצ'אלמרס. דוראנט ניסה להגיב, אך סל של בוש כבר פתח פער של 11, 13:24 להיט. ה'דוראנטולה' שמר את המארחת קרוב, ויחד עם סל משוגע של הארדן, ממש על הבאזר, קבע 22:29 למיאמי אחרי 12 דקות.
ניק קוליסון הוריד ל-5 נקודות עם פתיחת הרבע השני, אלא ששוב היו אלו באטייה, וגם לברון, שדאגו לפתוח מיד יתרון של 13 נקודות, 24:37. ושוב, בכל פעם שהת'אנדר ניסו להתקרב, להיט הייתה תשובה מהצד השני. ווסטברוק הוריד ל-8 (45:37), אך בוש ו-ווייד דאגו לשמור על הפער בדאבל פיגרס. איבקה מיזער נזקים, ועם הירידה לחדרי ההלבשה לוח התוצאות הראה על 47:54 למיאמי.
הרבע השלישי כבר היה אופרה אחרת. לברון עוד העלה ל-51:57 עם שלשה, אבל ספולושה ודוראנט קבעו שיוויון לראשונה מאז הפתיחה, 60:60. במצב הזה, קינג ג'יימס התעורר ו-4 נקודות שלו הרגו את המומנטום שיצרו שחקני הת'אנדר. עוד מהלך גדול של ה-MVP של דאנק ועבירה העלה ל-66:71. אבל הת'אנדר ממש לא נשברו, וממש לקראת סוף הרבע השלישי חדירה מצויינת של ווסטברוק, שהסתיימה בסל ועבירה, העניקה יתרון ראשון לאוקלהומה, 73:74, אחרי 36 דקות.
עם הרוח הגבית, אוקלהומה פתחה בטירוף את הרבע הרביעי ועלה ל-73:78. לברון לא נבהל וקלע סל ענק שהוריד ל-84:81. דוראנט לא נשאר חייב וענה בשלשה גדולה מנגד, והיתרון של הת'אנדר שוב עלה ל-6. מאותו רגע, בכל פעם שמיאמי ניסתה להתקרב, דוראנט נעץ עוד מסמר בתוך הסל של ההיט ודאג אפילו להגדלת הפער. 94:105 ענק לאוקלהומה בסיום.