אחרי אינספור דרמות, הפתעות, מהפכים וגם פציעה אחת מחרידה, טורניר המכללות הגיע לפנות בוקר (בין לשני לשלישי) לשיאו, כאשר לואיוויל ומישיגן נפגשו למשחק הגמר. אחרי 40 דקות נוספות של מתח עצום באולם באטלנטה, לואיוויל קרדינלס ניצחה 76:82 וחגגה זכיה שלישית בהיסטוריה.
שעות ספורות אחרי שנכנס להיכל התהילה של הכדורסל האמריקני, ריק פיטינו סיפק עוד הוכחה מדוע הוא נחשב לאחד המאמנים הטובים בהיסטוריה של ה-NCAA, כאשר הפך לראשון אי פעם שזוכה עם שתי מכללות שונות (הוביל את קנטאקי לאליפות ב-1996). "אלו הבחורים הכי קשוחים שאימנתי אי פעם", אמר המאמן במהלך החגיגות.
ההתחלה דווקא היתה של מישיגן, שהגיעה למעמד לראשונה מאז 1993 וקיוותה לשים את טראומת כריס וובר, ג'יילן רוז וג'ואן הווארד סוף סוף בצד. הוולברינס בצהוב פתחו מצוין ועלו ליתרון של 12 נקודות, אבל על התואר הזה נרשם שם אחר כבר לפני כשבוע ימים. ככה זה באמריקה - איך לך הרבה סיכוי כשבצד השני יש סיפור שריגש אומה שלמה.
מאז אותה פציעה מחרידה של הגארד קווין וור (ישב בצד עם גופיית המשחק שלו) ברבע הגמר מול דיוק, שחקניה של לואיוויל החליטו כי שום דבר לא ייקח מהם את הגביע. אחרי שחזרו מבור עמוק בחצי הגמר הם עשו זאת שוב, כאשר לוק הנקוק מוביל את הקאמבק עם 22 נקודות (5 מ-5 מחוץ לקשת) בדרך, כאמור, לזכיה שלישית בהיסטוריה של המכללה והראשונה מאז 1986.
"אלה האחים שלי", הצהיר בסיום וור בהתרגשות גדולה. "הם השלימו את המשימה ואני כל כך גאה בהם". גם בחגיגות הגדולות על הפרקט החברים של שכחו את וור, שזכה לגזור את רשתות הסלים כשהוא עומד בעזרת קביים. אגב, בחימום של לפני המשחק עלו כל שחקני לואיוויל עם הגופיה מספר 5 של וור. למישהו באמת היה ספק איך זה ייגמר?
מלבד הנקוק, שהוביל גם את המהפך בחצי הגמר (20 נקודות קלע מול וויצ'יטה סטייט), בלואיוויל הצטיינו גם פייטון סיבה (16 נקודות) וצ'יין בהנן (15 נקודות ו-12 כדורים חוזרים). מנגד, 24 של טריי ברק הנהדר היו מעט מדי, כאשר גם 12 של טים הארדווי ג'וניור לא מועילות.