ארל לויד לא היה שחקן מיוחד. הוא היה פורוורד שנודע בזכות ההגנה שלו, וקיבל בשל כך את הכינוי "החתול הגדול". אבל מה שהוא עשה שינה את פני הכדורסל לנצח, ועזר לפתור בעיות שגדולות בהרבה מהמשחק. לויד היה השחקן השחור הראשון אי פעם ב-NBA , והלילה הוא מת בגיל 86.
בשנת 1950, לויד עלה לראשונה על הפרקט במדי הוושינגטון נשיונלס ובכך הפיל את מחסום הגזע. אחריו הגיעו עוד שלושה שחקנים שחורים באותה עונה (צ'אק קופר, סוויטווקר קליפטון והאנק דזוני), אבל זה היה רק הניצן הראשון של מהפכה חברתית בליגה הטובה בעולם. היום זה כמובן טריוויאלי, אבל באותם ימים קשים, לבנים רבים התנגדו לשיתוף שחקנים שחורים בליגות שלהם, ואפילו הייתה ליגה נפרדת רק עבור שחורים.
לויד שיחק עד שנת 1960 ב-NBA , כשהוא מייצג גם את סירקיוז (שבהמשך הפכה לפילדלפיה סיקסרס) ואת דטרויט. עם סירקיוז הוא אף זכה באליפות בשנת 1955, וב-2003 הוא נכנס להיכל התהילה על תרומתו לענף. הוא קלע 8.4 נקודות והוריד 6.4 ריבאונדים בממוצע בקריירה, ואף רשם קדנציה קצרה כמאמן הפיסטונס בשנות ה-70.
"כאשר ארל דרך על הפרקט באותו יום הרה גורל ב-1950, האדם יוצא הדופן הזה הרוויח בצדק את מקומו בתנועת שוויון הזכויות ההיסטורית, וחשוב מכך, הוא פתח את הדלת לשוויוניות באמריקה", נכתב בהודעה מטעם האוניברסיטה בה למד ושיחק, ווסט וירג'יניה סטייט.
VIDEO