דייויד בלאט הגיע ל-NBA כאלוף אירופה ובעונתו הראשונה הגיע עד לגמר. בדרך הוא נאלץ ללמוד את סביבתו, להתרגל למציאות מנטלית שונה, להתמודד עם תהפוכות של עונה מפרכת בת 102 משחקים רשמיים. כעת, קצת יותר מארבעה חודשים אחרי ההפסד האחרון לגולדן סטייט, הוא מגיע מחושל יותר. כבר לא רוּקי אפילו בסטנדרטים המקומיים. כבר כוח שיש להתחשב בו.
מצדו השני של הקו הוא מתעניין במתרחש במכבי תל אביב, מאזין בחיוך לביקורות על הפרומו בו העיר את אזרחי ישראל המנומנמים ומתרכז רק במשימה שלפניו. לא מדבר על המשפחה, הקשיים או על הקריירה המתפתחת של הבן, עכשיו הוא ממוקד בקליבלנד.
אתה עדיין חושב על סדרת הגמר? מריץ בראש מהלכים? עדיין חי את זה?
"כמו בעונה שעברה זה לקח קיץ שלם, אבל כשחזרתי לקליבלנד בספטמבר השארתי את העונה הזאת מאחור. לקח לי קיץ".
יש משהו שהיית עושה שונה?
"היינו שומרים על הבריאות אם היינו יכולים, מעבר לזה עשינו את המקסימום. היינו שני משחקים מלקחת אליפות NBA. היינו הקבוצה ששיחקה את הכדורסל הכי טוב עד לגמר, בחצי השני של העונה כולל הפלייאוף. איבדנו שחקנים קריטיים בהרכב ובסופו של דבר היינו עם שמיכה קצרה מדי".
מניסיונך, מה ההבדל בין עונה ראשונה לעונה שניה שלך על הקווים?
"ההבדל עצום. הכל מוכר - המקום מוכר, האיזור, השחקנים מוכרים, השיטה של הליגה, סוג המשחק, המהלכים שאתה צריך לבצע תוך כדי משחק שהוא שונה מאירופה. כל מה שקשור בהתמודדות עם דברים על המגרש ומחוץ למגרש. ההתנהלות שונה. זה מרגיש כאילו יום ולילה בין ההתחלה של השנה שעברה לשנה הזו. אתה פשוט יודע איך לסנן ולהתרכז בעיקר, זה באמת עוזר".
לקח לו קיץ להתגבר על הגמר (gettyimages)
"הצלחנו להשאיר 11 שחקנים מהסגל של השנה שעברה, שזה דבר בפני עצמו", מתאר בלאט את השינוי שהתחולל בחודשים האחרונים. "גם צירפנו שלושה שחקנים על עמדות בהן היינו מאוד זקוקים להם. אני מדבר על מו וויליאמס כפוינט גארד; אני מדבר על ריצ'רד ג'פרסון, שהוא מחליף ראוי ללברון בדקות מסוימות במשחק; ואני מדבר על סשה קאון, שנותן לנו יותר עומק בפנים. עשינו קיץ מעולה מבחינת החיזוק והשמירה על הסגל, שהוא ללא ספק סגל טוב עכשיו. הבעיה היא ששוב פתחנו בפציעות מרגיזות או בלחכות לאלה שנפצעו בשנה שעברה עד שיבריאו. בכל קדם-העונה שיחקנו בלי 5-7 שחקנים מהקאדר המרכזי בכל משחק. זה ביש מזל, אבל נתגבר גם על זה".
משחקי הכנה זה משהו שבכלל משנה לך?
"זה מאוד שונה מאירופה. אין יותר מדי חשיבות לתוצאות של המשחקים כמו שיש להכנה של השחקנים. זו הזדמנות לווסת את ההשקעה של השחקנים, כיוון שמחכים לחלק מהם 100 משחקים בשנה הקרובה. זו הזדמנות לבדוק שחקנים פוטנציאליים, לבדוק הרכבים שונים וגם לתת מנוחה בשבועות שלפני פתיחת הליגה".
ההגעה לגמר זה משהו שקירב את לברון לצוות ולשאר הסגל? זה משהו שנראה השנה?
"לברון הוא אחת הסיבות העיקריות שהגענו לגמר כמובן, ואין ספק שגם היכולות שלו וגם המנהיגות שלו בתור שחקן ותיק שהיה במצבים האלה מוערכות ומורגשות מאוד. מבחינת קירוב לצוות, לברון הוא שחקן שחשוב לו... מקומו בהיסטוריה בתור שחקן כבר מובטח, מה שבאמת חשוב לו זה החלק ההישגי בקריירה שלו. בכל זאת, הוא רוצה בעצמו לתת עונה מצוינת ואני גם מבין אותו".
"מדברים כל הזמן על ה-MVP הזה או ה-MVP הזה... אני אגיד לך משהו, ה-MVP של הליגה זה לברון ג'יימס. אין אף אחד בליגה שעושה בשני הצדדים של המגרש בכל הפרמטרים מה שהוא עושה כל יום. יש דברים פה ושם שיותר נראים לעין ויש שחקנים פנטסטיים אחרים, אבל אין אף אחד שעושה כל מה שלברון עושה בכל יום שהוא עולה על המגרש. הוא מכין את עצמו טוב, רוצה לתת עונה טובה ורוצה שהקבוצה שלו תצליח. זה מה שחשוב לו".
"לברון רוצה לתת עונה מצוינת" (gettyimages)
מה אתה הכי אוהב בקליבלנד ועד כמה הייתה קשה ההתאקלמות שלך בשנה הקודמת?
"האנשים מאוד תומכים ומאוד נחמדים פה. קשה לי מאוד עם מזג האוויר ועם הריחוק מישראל ומהמשפחה והחברים, אבל אני עסוק. הגעתי למקום שרציתי להיות בו ואין לי טענות לשום דבר ולאף אחד".
אתה מרגיש ישראלי שם או אמריקני או גם וגם?
"אני מרגיש גם וגם, תמיד הרגשתי ככה. יש בזה משהו חיובי וגם משהו שלילי, אבל בטוח שיש בזה משהו מיוחד".
שני הנציגים שלנו ב-NBA הם אתה ועומרי כספי, מה הוא צריך לעשות כדי להיות מרוצה מהעונה שלו?
"עומרי בסך הכל השתלב טוב בסקרנמטו ברגע שג'ורג' קארל הגיע. הוא הוביל את הנבחרת בקיץ וזה עוזר לו לקראת העונה הקרובה. העבודה שלו עם הנבחרת מאוד טובה כדי להכין אותו לתחילת העונה הקרובה. לעומרי יש כבר מקום מכובד ברוטציה של הקינגס וטוב שכך. הוא יכול לתת עונה מצוינת".
מה המטרות שלך ושל קליבלנד לעונה הקרובה?
"אנחנו אמרנו פעם אחרי פעם שאנחנו רוצים להביא אליפות לקליבלנד בפעם הראשונה מאז שקבוצת הפוטבול עשתה את זה לפני חמישים ומשהו שנה. כדי להשיג את זה יש הרבה עבודה, אבל זו המטרה. מעבר לזה, אני רוצה שנהיה בריאים. אני רוצה שקיירי יחזור לשחק; אני רוצה שאימאן שמפרט יחזור לשחק; אני רוצה שטריסטן תומפסון יחתום על חוזה ויהיה בקבוצה, כי הוא מאוד חשוב לנו. משם אנחנו, עם החזרה של קווין (לאב) לבריאות, נוכל עם הזמן לעוף. בין המטרה לבין ההשגה יש מרחק".
איזה כדורסל אתה רוצה שהקבוצה שלך תשחק השנה?
"בשנה שעברה היו למעשה שלושה סגנונות. זה התחיל עם הרכב מאוד חסר ויחסית דל. ברגע שהבאנו את שמפרט, סמית' וטימופיי מוזגוב, אז התפתחנו להיות משהו אחר לגמרי. מהחצי של העונה עד הסוף היינו עם הרקורד הכי טוב ב-NBA. גם סטטיסטית, התקפית והגנתית, היינו בין הטובים בליגה בכל הפרמטרים. ואז בא הפלייאוף, איבדנו את קיירי וקווין ובעיקר אחרי הסדרה נגד אטלנטה, הפכנו ליותר מטרתיים וסטטיים כי היה לנו סגל קצר ורצינו להאט את המשחק ולשחק בצורה מבוקרת. אני מקווה שנחזור לכדורסל של אמצע העונה עד סוף העונה".
ממרחק אלפי קילומטרים של יבשה וים ושנות אור מבחינה ארגונית ומקצועית, דייויד בלאט מסכם את השיחה במסר פשוט: "אני מבקש למסור ד"ש לכולם בישראל. אני יודע שכולם עוקבים וכל כך תומכים בקאבס, פשוט כיף לדעת את זה".
הסגל שודרג, הפעם זה יספיק? (gettyimages)
בלאט ומכר שלקח לו אליפות אחת (gettyimages)
והוא שמח על התמיכה. דייויד בלאט (gettyimages)