לסטף קארי, כידוע, יש על היד קעקוע בעברית עם הכיתוב "אהבה לעולם לא נכשלת". אבל יכול להיות שלמשחק הלילה ב"קיו" של קליבלנד היתה מתאימה אימרה אחרת בעברית – "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".
קליבלנד – גולדן סטייט 132:98
במשחק הזה היה כל מה שאוהד כדורסל יכול לבקש: שני MVP, אחד מהם מכהן, שתי קבוצות שהתמודדו בגמר האחרון ונפגשו מאז שוב למשחק מותח נוסף. רק שאז קרה דבר עגום ששינה לגמרי את התוכניות – המשחק התחיל.
לווריורס לקח בדיוק שתי דקות ו-12 שניות לעלות ליתרון הדו-ספרתי הראשון שלהם, עם 10 נקודות זריזות של הספלאש בראדרס. "ברור שללכת כאן בחדר ההלבשה יחזיר זכרונות טובים", אמר קארי לקראת המשחק, "אני מקווה שהוא עדיין מריח משמפניה". הציטוט הזה היה אמור לעצבן את הקאבס ("הלוואי שהייתי משחק הלילה", הגיב שחקן העבר ופרשן ההווה אוסטין קאר), אבל הוא בעיקר סימן את הביטחון העצמי של קארי והווריורס, שגם אחרי תבוסה בדטרויט ועם חשש לרצף הפסדים ראשון העונה, ארזו מחדש את הפוקוס שלהם, הנעת הכדור והתנועה ללא כדור, והוציאו את כל המטען על הקבאלירס.
במשחק הקודם בחג המולד, הקאבס הצליחו להאט את הקצב ולייצר משחק קשה לצפייה, כמו שהם מעדיפים. הם עשו זאת על ידי תשומת לב הגנתית נהדרת לקארי ותומפסון, והכריחו את דריימונד גרין ושון ליבינגסטון לנצח אותם, מה שבסופו של דבר אכן קרה.
הפעם הם איבדו את קארי מהרגע הראשון; ההרכב הפותח עם מוזגוב וקווין לאב המקרטעים הפגין איטיות בתגובה בהגנה, והצבע נשאר חשוף פעם אחר פעם לחדירות של הווריורס. קארי, אתם כבר יודעים, לא ממש צריך יותר משבריר שנייה כדי לזרוק שלשה, ועם היחס המנומנם שקיבל מרוב שחקני קליבלנד, היו לו הרבה שברירי שנייה כאלה. למעשה, אפילו המאמן שלו סטיב קר, שעדיין לא חזר לקווים, הראה כושר קליעה לא פחות טוב משחקני הקאבס, כשקלע מהחצי בחימום – אותה כמות שלשות שהיתה לחבורה של דייויד בלאט בכל המחצית הראשונה.
לא ערב שהוא ירצה לזכור (Getty)
זה אפילו לא היה קרוב (Getty)
הייתי פה (Getty)
השיאים השליליים של לברון
אחרי שקלע 35 נקודות ב-18 זריקות (7 מ-12 לשלוש) ב-28 דקות בלבד, את הרבע האחרון סטף היה יכול להעביר בקריאת ספרי פילוסופיה יוונית או פיתוח אפליקציות, כי הרבה כדורסל כבר לא היה שם. הווריורס עלו ליתרון 43 הפרש, הפיגור הגדול ביותר בקריירה של לברון ג'יימס, שסיים עם מינוס 34 בפלוס/מינוס, גם זה שיא שלילי, והפסד בית ב-34 הפרש, עוד שיא שלילי. ג'יימס קלע 16 לקאבס, וסמית' 14 לפני שהורחק על כניסה חזיתית בהאריסון בארנס במאבק על חסימה. נקודת האור מבחינת הקאבס היתה כמה סלים בגארבג' טיים, שמנעו הפסד בית ב-40 הפרש, ושבירת שיא שלילי מעיק מכולם.
"זו אשמתי", לקח בלאט אחריות, "פשוט לא הגענו מוכנים. חטפנו חזק הלילה, וזו אחריות שלי. לא נתנו פייט כמו שאנחנו רגילים לתת. אין טעם להאשים שחקן אחד. נהיינו מתוסכלים במהירות". אבל גם בלאט יודע שזו לא רק אשמתו; הקאבס כבר הראו שהם מסוגלים להתמודד עם גולדן סטייט, ולברון לא באמת צריך הוראות כדי להגיע מוכן מנטלית למשחק כזה. היתה שם אדישות כללית, איטיות מחשבתית, כשהקבוצה הכי טובה בעולם באה חדה ובמצב רוח קרבי.
"חטפנו בעיטה בתחת בסגנון הישן והטוב", הסביר ג'יימס, שרשם יחד עם לאב וקיירי אירווינג 27 נקודות בלבד – הכי מעט שהשלישייה קלעה מאז התקבצה יחד בקליבלנד, "המשחק הזה בעיקר הראה כמה מרחק עוד יש לנו לעבור כדי להתמודד על אליפות. מול הקבוצות הבכירות אתה רוצה לשחק טוב, ולא עשינו זאת".
אנדרה איגודאלה הוסיף 20 ודריימונד גרין 16 עם 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים לווריורס, שקלעו 19 מ-40 מעבר לקשת, ומסרו 33 אסיסטים מול 8 איבודים בלבד. היתה שם קבוצה אחת שכבר רשמה את הפתיחה הטובה בהיסטוריה, ועדיין ידעה לשמור את ההופעה הטובה ביותר שלה לביקור היחיד בעונה הסדירה אצל היריבה שלה מהגמר. והיתה שם יריבה שממשיכה להוביל את המזרח גם הבוקר בפער נוח, אבל נראתה רחוקה מהווריורס כרחוק קליבלנד מאוקלנד.
"בפוטבול אוסטרלי אנחנו קורעים אותם" (Getty)
ירצה למחוק את המשחק הזה מהזיכרון (Getty)
איגי פופ (Getty)