שינוי קצב

(וידאו: טורונטו איזנה ל-1:1 מול מיאמי)

"אנחנו ה'הוז'יירס' ואנחנו מתייחסים לאנשים - ובכן, מלבד היום - אנחנו מתייחסים די טוב לאנשים". כך לארי בירד ניסה להסביר שהג'וב שהתפנה באינדיאנה פייסרס הוא מאוד נחשק. למה הוא התפנה - זה כבר דיון אחר לגמרי.

לפחות על הנייר פרנק ווגל לא פוטר מאינדיאנה השבוע. לארי בירד הודיע באופן רשמי שאחרי 5.5 שנים משותפות החוזה של ווגל לא יוארך. האמת, צעד מפתיע. ב-6 העונות האחרונות אינדיאינה עלתה לפלייאוף 5 פעמים, מלבד העונה שעברה בה שיחקה ללא פול ג'ורג' הפצוע. הפייסרס הגיעו פעמיים לגמר המזרח, שם הפסידה רק למיאמי של לברון ג'יימס, אבל לא לפני שדאגה "להוציא לה את המיץ" בכל פעם. בירד אמר השבוע ש"הקבוצה צריכה לקלוע יותר נקודות", אחרי שבעונה שעברה קלעה 102.2 נק' (מקום 17 בליגה), יכול להיות שהוא גם צודק, אבל אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק שכח לציין שגם היתה לפייסרס קבוצת הגנה מצוינת, שבכל 5 העונות המלאות של ווגל בקבוצה דורגה בין 10 הקבוצות שספגו הכי מעט נקודות.

בירד, הנשיא לענייני כדורסל של הפייסרס, הלך למהלך שתוצאותיו עדיין לא ברורות. בירד גם אמר ש"הגיע הזמן לקול חדש", אבל אם נסתכל על דוגמאות מהקיץ הקודם, אז הוא כנראה לא בכיוון הנכון. שיקגו בולס פיטרה את תום תיבודו והקבוצה לא עלתה העונה לפלייאוף, סקוט ברוקס פוטר מאוקלהומה סיטי תאנדר וקשה לומר שיש שינוי ו/או שיפור מאז החליף אותו בילי דונובן. שוק המאמנים העונה בנבא חם מהרגיל והשמות שעולים כמועמדים להחליף את ווגל הם לא בדיוק כאלה שיכולים לקחת את הפרנצ'ייז של מדינת הכדורסל רחוק יותר. בירד כבר אמר שקווין מקהייל, מאמן שגם פוטר אחרי שהצליח עם יוסטון, הוא לא מועמד לתפקיד. למרות הקשר ההיסטורי הברור בין השניים בירד אמר "אני מכבד אותו יותר מדי כדי לעבוד איתו". מארק ג'קסון, ששיחק תחת בירד בתחילת המילניום, בראיין שואו, שעבד בפייסרס כעוזר מאמן, ועוזר המאמן הנוכחי נייט מקמילן הם השמות הבולטים שעלו בדיווחים שונים.

קשה שלא לתהות האם יש במהלך הזה גם דברים שאינם נראים לעין. מלבד התוצאות הלא רעות לכשעצמן ווגל גם הצליח לשדרג שחקנים שעברו תחתיו בשנים החיפות בצמרת המזרח. הסימן הכי טוב שהקרדיט מגיע לו הוא חוסר ההצלחה אחרי עזיבת הפייסרס. רוי היברט, שדעך כבר בעונה האחרונה שלו באינדיאנה, היה אצל ווגל אחד מהסנטרים הבולטים בליגה והנוכחות ההגנתי  שלו הפחידה אפילו את לברון ג'יימס. לאנס סטיבנסון, שהיה גארד דו מימדי לצד ג'ורג' היל ופול ג'ורג', כשל בשארלוט ורק תחת עננת הפציעות של ממפיס העונה קצת הזכיר את אותו שחקן שדאג ללחוש באוזן של השחקן הכי טוב בליגה.

עובדה מעניינת נוספת שמחזקת את התמיהות שהחלטה של בירד היא העובדה שבירד הודיע לווגל על הבשורה בטלפון ולא פנים אל פנים. שני המאמנים האחרונים שעבדו תחת בירד בפייסרס (ריק קרלייל וג'ים אובראיין) דווקא קיבלו את ההודעה באופן אישי. יכול להיות שבגלל ההערכה העצומה בין השניים בירד התקשה עם שיחה אישית, אבל זה לא בטוח בכלל. ווגל עשה דרך ארוכה מעמדת מנתח הוידאו, דרך סקאוט ועוזר מאמן, עד לעמדת המאמן הראשי. גם בהודעת הפרידה שלו מהמועדון הוא נשאר מנומס והודה לכל מי שעבר לצידו, כולל בירד. אני בטוח שהגיע לו יחס קצת יותר אישי.

מה הלאה עבור הפייסרס? בירד צריך להתחיל להפשיל שרוולים אם הוא רוצה באמת לשדרג את הקבוצה. פול ג'ורג' חזר לכושר הטוב שלו והוא אבן הפינה של הפייסרס, הרוקי מיילס טרנר הפתיע לא מעט ושודרג לחמישייה לקראת סוף העונה והעמיד מספרים מצוינים (11.5 נקודות בחמישייה). מונטה אליס וג'ורג' היל נותנים את שלהם בקו האחורי (בהנחה שהם בריאים). לפייסרס יש מקום תחת תקרת השכר להביא שחקנים (רק מקום 22 סך המשכורות העונה בליגה) ועכשיו בירד צריך לבחור מאמן ולהוסיף לו עוד שחקנים טובים, אולי אז אפשר יהיה להבין את ההחלטה שלו לשחרר את פרנק ווגל.