קליימייקר: על הגיבור של הווריירס בפלייאוף

בווידאו: תקציר הניצחון של גולדן סטייט במשחק מספר 6

מכירים את זה שבסצינה הראשונה בסרט מראים אקדח, ואתה כבר יודע שאיכשהו מהאקדח הזה ייצא הכדור שיהרוג בסצינה האחרונה את האיש הרע? בדיוק כך, סטיב קר הראה לאוקלהומה סיטי ולכל העולם את האקדח שלו - קליי תומפסון - ברבע הראשון במשחק השישי בסדרה. והת’אנדר לא הצליחו לפענח את העלילה.

• שידור ישיר של משחק מספר 7 בין הווריירס לת'אנדר. הלילה ב-4:00 ב-5SPORT

גולדן סטייט הייתה ותישאר הקבוצה של סטף קרי. הוא הפנים (והידיים) של האלופה. אבל ללילה אחד, ה-MVP פינה את הבמה לאחיו לבית משפחת “ספלאש”. מהפתיחה, הווריירס הריצו תרגילים שנועדו עבור תומפסון. קר ידע את מה שכולם רומזים, שסטף לא בשיא כושרו. רואים את זה בתנועה שלו, בשפת הגוף, באחוזים. לעזאזל - הוא אפילו החטיא שתי זריקות עונשין רצופות. אז מאמן גולדן סטייט החליט לפצוח במשחק של חילופי תפקידים וריכז את תכנית המשחק שלו סביב קליי.

בהתחלה זה לא נראה טוב. רוב הזריקות הראשונות של תומפסון היו לא מדויקות, אפילו כאלה בהן היה לו מבט פנוי על הטבעת. הוא קלע רק פעם אחת מ-4 הניסיונות הראשונים מעבר לקשת. קר לא דאג. הוא מכיר את תומפסון, האיש שקלע שיא של 37 נקודות ברבע אחד לפני שנה וחצי. הוא ידע שההשקעה המוקדמת הזו תשתלם בהמשך.

הפלא ופלא, זה עבד. ברבע השני קליי החל להתחמם עם שלוש שלשות ושמר את הווריירס במשחק. את הרבע השני הוא סיים עם שתי שלשות, אבל OKC המשיכה להוביל. ואז הגיע הרבע האחרון. קר אולי שיער שהתכנית המוקדמת תגרום לתומפסון להתחמם, אבל הוא לא חלם שהאקדח שלו יטווח בכאלה צרורות, מכאלה זוויות ומרחקים, בלי לכוון בכלל. זה נוגד את כל מה שמלמדים בגיל צעיר. בבליץ המשוגע של תומפסון, שנגמר עם 5 שלשות ברבע הרביעי ושיא פלייאוף של 11 בסך הכל במשחק, כל קליעה הייתה יותר משוגעת מאחרת.

האולם הביתי של אוקלהומה סיטי נקרא על שם חברת האנרגיה “צ’ספיק”, אבל עם כל שלשה של תומפסון, מצבורי האנרגיה התרוקנו ביציעים. “קליי היה מגוחך”, הסביר בפשטות קר, “הקליעות היו מהאדירות ביותר שתראו בחייכם”. תומפסון הסביר: “סטף אמר לי לפני הרבע האחרון, ‘זה הרגע שלך. תן הצגה ותהנה’”. זו לא הייתה סתם הצגה - זו הייתה אחת הופעות הקלאץ’ הגדולות בתולדות המשחק.

האמת היא שזה לא התחיל רק הלילה. במשך כל הפלייאוף, תומפסון הוא ה-איש של גולדן סטייט. כשקרי סובל מפציעות ולא מזכיר את עצמו, וכשדריימונד גרין מתקשה ביער הידיים של הת’אנדר ומתעסק יותר בלהכות את סטיבן אדאמס, הגארד בעל ההבעה האדישה ויד הנפץ לקח את האלופה על הגב פעמים רבות. הוא מעמיד ממוצע של 26.5 נק’ למשחק בפלייאוף, בעזרת 44.1 אחוזים מעבר לקשת. קליי הבין שסטף זקוק לעזרה ולקח צעד קדימה.

תומפסון הוכיח שהוא מסוגל להוביל בזכות עצמו. שהוא סופרסטאר. הרי אלמלא קרי, 276 השלשות שהוא צלף בעונה הסדירה החולפת הן שיא NBA - מדהים לחשוב שהוא אפילו לא הקלע הכי מצטיין בקבוצה שלו. ואחרי שהוא סחף את גולדן סטייט ברבע הרביעי, גם החברים הצטרפו. פתאום קרי נראה יותר משוחרר והטאץ’ מעבר לקשת חזר. פתאום אנדרה איגודאלה מבצע מהלכים הגנתיים מכריעים. פתאום הסוואגר המפורסם של דריימונד עשה קאמבק. באוקלהומה סיטי צריכים להיות מודאגים.

מלבד הקרדיט על הנחת הכדור בידיים של תומפסון, לקר מגיעות תשבוחות על התאמה נוספת. כשגולדן סטייט נקלעה לפיגור 3:1, המאמן ספג ביקורת על כך שלא עשה שינויים. אבל בשני המשחקים האחרונים, בהם הווריירס מחקו את הפיגור וכפו משחק שביעי אצלם בבית, הוא הגיב נהדר. קר ויתר כמעט לגמרי על חמישיית הסמול-בול המפורסמת שלו, וחזר לשיטה המסורתית עם סנטר במרכז, בעיקר אנדרו בוגוט.

פתאום אדאמס מסתבך בבעיית עבירות. פתאום מו ספייטס, אנדרסון ורז’או ופסטוס אזילי - כולם רואים פרקט באותו משחק. פתאום הת’אנדר נתקלים בעצמם ביער של ידיים. זה נוגד את כל מה שגולדן סטייט מבוססת עליו, אבל איכשהו המאמן הצליח לגרום לזה לעבוד מבלי לאבד את הזהות - השלשות. כי ביחד עם המופע הפרטי של תומפסון, הווריירס קברו 21 שלשות במשחק מספר 6, לעומת 3 בלבד (!) של OKC.

הת’אנדר החזיקו והחזיקו ביתרון, אפילו הובילו ב-13 הפרש, אבל בניגוד לשני משחקי הבית הקודמים בסדרה, הם לא הנחיתו את הנוק-אאוט. וכשאתה משחק מול אלופה כמו הווריירס, כשאתה כבר סוגר עליה בפינה ומיישר את האקדח לכיוון המצח, אתה מוכרח לסחוט את ההדק. באוקלהומה סיטי התמהמהו, ובסוף ספגו בעצמם מהאקדח הכי קטלני שיש.