עם פחית בירה Coors ביד, וכשהוא רוכב על פאנקי-דאק – סוג של הכלאה בין סקייטבורד לסגוויי - התגלגל ג'יי.אר סמית' אל מחוץ לקוויקן לואנס ארנה. משחק 6 בגמר 2015 נגד גולדן סטייט הסתיים, חדר ההלבשה השני הריח משמפניה, וסמית' היה חייב לגנוב את ההצגה בדרכו שלו. במקום שידברו על ארל ג'וזף סמית' השלישי מסיבות שקשורות לכדורסל הרע שהפגין, דיברו עליו מסיבות שבכלל לא קשורות לכדורסל.
- הלילה ב-04:00 ב-5SPORT: משחק מספר 3 בשידור ישיר
ואולי כך זה חייב להיות אצלו. במשך קריירה שלמה, מרתקת, מפתיעה ומבלבלת חידת ג׳יי.אר סמית' את כל מי שקשור ל-NBA. רגע הוא תופר עשר שלשות בלי להתאמץ, רגע יושב בכלא 24 ימים לאחר שהיה מעורב בתאונה בה נהרג חברו אנדרה בל. רגע מעופף לדאנק וירטואוזי, רגע מעלה תמונה פורנוגרפית של אשה ממלון ניו יורקי. רגע מכריע משחק בדם קר, רגע מסתבך כשהוא שואל מעריצה צעירה שמגיעה למשחק אם היא "מעוניינת להגיע למקטרת".
סמית' והפאנקי-דאק. במה הוא מתעסק? (getty)
תביאו אותו ונסתדר
עם רשימת מעללים ארוכה כרשימת קניות לפני ארוחת ליל סדר, יותר מדי מאמנים ומועדונים החליטו שאין להם עניין בכאב הראש המהלך הזה. עם כישרון כדורסל אדיר, יכולת לצבור נקודות במהירות, אתלטיות ואקספלוסיביות שיש למעט אנשים על הפלנטה, קליבלנד החליטה להסתכן בינואר שעבר ולהמר על הטאלנט. זה השתלם לה בגדול, כאשר סמית התעלה בפלייאוף 2015. הרחק מהפיתויים של העיר הגדולה ולצד חברו לברון ג'יימס – שאמר להנהלה, על פי הדיווחים, "תביאו אותו לכאן ואני אדאג לשאר" - סמית' הביא לפרקט את הצד הקטלני עבור היריבות, ולא עבור הקבוצה שלו.
בתחילת העונה האחרונה אפילו הביע סמית', שרק שלושה חודשים וחצי קודם לכן איבד עניין בתדרוך של דייויד בלאט במחצית, אמון מלא במאמן שהאמין בו. "כשמישהו כזה עומד מאחוריך, הרבה יותר קל לשחק. הייתי רץ עבורו לתוך קיר לבנים", הצהיר. בלאט מצד שני הגן על סמית' בכל הזדמנות, גם כשחטא וגם כשהחטיא.
שדרוג זמני הגיע תחת טירון לו, שהאיץ את הקצב, ייעל את ההתקפה ושידרג לסמית' את הרישיון להרוג, לפחות בשבועות הראשונים. הממוצעים בעונה הרגילה אמנם התיישרו בסופו של דבר עם ימי בלאט (12.5 נק' לעומת 12.3), אבל בפלייאוף שוב הגיעה פריחה. עד הגמר, הוא צלף יותר שלשות בפלייאוף מכל שחקן שאינו נמנה על האחים ספלאש - 50, אחת פחות משקלע בכל פלייאוף 2015.
רק שאז קרה משהו. משהו שנראה כמו קיר לבנים. קוראים לזה גולדן סטייט.
ג'יי.אר היה נאמן לבלאט (getty)
גם לו הוציא ממנו את המיטב (getty)
טיפול של ספלאש בראד'ר
על סמית' הוטלה משימה כפוית טובה בתחילת הסדרה הזו. הוא האיש שצריך להצר את צעדיו של קליי תומפסון. במשחק 1 קליי נעצר על 4 מ-12 מהשדה, אבל הנזק הגיע ממקומות אחרים. יותר מכך, המרדף הזה - אחרי שחקן שנע ללא הפסקה, לפעמים דרך שתיים או שלוש חסימות בהתקפה אחת - מתיש את סמית', שגם נתקל באחת משתי ההגנות הטובות בליגה כשהיא בשיאה. "המפתח מבחינתם היה שלא אשאר פנוי", הסביר, "זכיתי לטיפול כמו זה שהענקנו לקרי ותומפסון". כשלוקחים לסמית' את השלשות, לא נשארות לו הרבה דרכים להזיק להגנה – הוא עומד בפלייאוף על 19 זריקות בלבד לשתיים ב-539 דקות. "הם נשארים לידו, לא עוזבים לו את הגוף, ואם אנחנו לא מצליחים לרוץ קדימה במעבר, קשה לג'יי.אר לזרוק מכיוון שהם לא עוזבים אותו", אמר המאמן לו, "בכל ניסיון לסדר לו מצב, הם מונעים ממנו לזרוק. זה קשה".
סמית' נהנה בדרך כלל מהנעת הכדור של חבריו, ומהתמקדות ההגנות באירווינג, לאב וכמובן לברון. אבל בסדרה הזו קיירי מניע כדורים בעיקר לעבר הטבעת, הודות להגנה שסוגרת נתיבי מסירה ומעודדת אותו ללכת לבידודים, בידיעה שהקאבס הרבה פחות טובים כיחידים מאשר כקבוצה – לאורך העונה הרגילה הם מסרו 24.2 אסיסטים בניצחונות ו-19.4 בלבד בהפסדים, כאשר בשני המשחקים הראשונים של הגמר הם מוסרים 16 אסיסטים בממוצע לערב בלבד.
קליי תומפסון עושה לו את המוות (getty)
ריאליטי צ'ק
אז סמית' מתקשה להתפנות, וכשהוא כבר נוגע בכדור, היכולת של שחקני הווריירס להחליף שמירות בתיאום מושלם ולסגור מרחק מקלעים, גורמת לחשוב מחדש על גבולות האתלטיות האנושית – מאז תחילת גמר המערב, היריבות קולעות מולם ב-31.1 אחוז בלבד מעבר לקשת. עד הגמר, סמית' ייצר 0.338 נקודות לנגיעה בכדור – מקום ראשון בקבוצה. בגמר הנתון הזה ירד עד עכשיו ל-0.116. "הדבר המנטלי היחיד שאני צריך להתמודד איתו הוא לזרוק את הכדור", אמר הלילה, "כשאני פנוי, לזרוק. אם לא, למסור. המשחק שלי די פשוט, ואני לא יכול לתת לשאלה אם אני קולע או לא להשפיע על היכולת שלי בהגנה או על מצב הרוח".
קאמבק של הקאבס לסדרה - בטח אם לאב ייעדר - תלוי מאוד ביכולת של סמית' למצוא מחדש את הגרוב. כמו הצלפים של הווריורס, הוא ממש לא צריך יותר משבריר שנייה של אור שמש כדי לזרוק. האחריות היא של אירווינג ולברון למצוא אותו ברגעים הבודדים הללו. אם לא, סמית' כבר יצטרך למצוא דרכים משלו לבלוט - למשל, כמו תוכנית הריאליטי שהשיק בקיקסטארטר ושתבוסס על דמותו.
"תדמית הילד הרע הידועה לשמצה, שהורכבה ממסיבות ליליות, נשים וקטטות המוניות, הפכה לחומר לטבלואידים. אבל לאחר שהסתבך עם החוק ואיבד חבר יקר, הוא למד ופתח דף חדש", נכתב עליו שם. "כעת הוא אב אוהב, פילנתרופ, חבר לקבוצה שאפשר לסמוך עליו, ומאורס לבחירת ליבו. זה הזמן להכיר את ג'יי.אר סמית' האמיתי, והכל מתחיל בבית". ואם גם הידית לא תתאפס הלילה, בבית, וסמית' של סוף גמר 2015 שוב יופיע – פרק ההדחה עלול להגיע מוקדם מהרגיל.
האם סמית' יתחיל לצלוף? (getty)