אין דבר קשה כמו לפגוש את האקסית. הצביטה בלב, תחושת ההחמצה המלווה בשנאה, כל הזכרונות שמציפים אותך, אבל יותר מהכל התחושה הזאת של "לֵמָה". לֵמָה אתה צריך את זה עכשיו? דווקא אחרי שעברת הרבה והתגברת, אתה עומד מול אותה אחת שכל כך אהבת פעם וצריך להתמודד עם כל העבר שלכם ביחד. הסיפור של קווין דוראנט ואוקלהומה סיטי לא שונה בשום צורה מאותה פגישה עם האקסית המיתולוגית, חוץ מהעובדה שהיא פגישה כפויה.
אומנם דוראנט כבר פגש פעמיים העונה את אותה האקסית, ובטוח שזה היה לו קשה, אבל זה היה בבית שלו, ליד החברים שלו והתמיכה הייתה גדולה. הפעם (בלילה של בין שבת לראשון, 3:30, שידור ישיר ב-5SPORT) יפגוש KD את אוקלהומה סיטי בבית שלה. עם המשפחה שלה שזוכרת, עם הדודים הכעוסים, עם האוהדים השונאים ועם ראסל ווסטברוק אחד, שלא ישכח עוד הרבה זמן את הבגידה של חברו הטוב ביותר עם ההיא שנראתה טוב יותר ו"פיתתה" לעזוב לטובתה.
בראיון בתוכנית הפופלארית "60 דקות", אי שם אחרי ההפסד למיאמי בגמר, צוטט דוראנט כשהוא אומר: "הייתי מקום שני כל חיי. הייתי השחקן השני הכי טוב בתיכון. הייתי הבחירה השניה בדראפט. הייתי מקום שני בהצבעות ל-MVP שלוש פעמים. הגעתי למקום השני בגמר ה-NBA. נמאס לי להיות מקום שני. אני לא הולך להתפשר בעניין. סיימתי עם זה". כנראה אז דוראנט כבר הבין שעם הת'אנדר הוא לא יכבוש את המקום הראשון.
זה מה שחשבו אוהדי OKC על דוראנט לאחר העזיבה:
בקיץ האחרון, ה-NBA חווה את המעבר העוצמתי ביותר מאז שלברון ג'יימס ערק מקליבלנד למיאמי ב-2010. קווין דוראנט, שהפך לשחקן חופשי, הטיל פצצה ואחרי 8 שנים עזב את אוקלהומה סיטי (שהייתה עוד סיאטל כשהוא הגיע) לטובת חבורת המפלצות של גולדן סטייט. כולם באוקלהומה נעלבו. אף אחד לא הבין איך דוראנט היה מסוגל, בעיצומו של תהליך (מילה שאוהבים להשתמש בה היום), לארוז את הדברים שלו, לעזוב, ולהשאיר אדמה חרוכה בדמות קבוצה שתהפוך מפיינליסטית NBA לאחת שנלחמת על הסיכוי להגיע לפלייאוף המערב.
קבלת פנים "חמה"
האוהדים היו המאוכזבים העיקריים והם התכוונו להראות את זה. הם כתבו נאצות, איחלו קללות עסיסיות, שרפו חולצות (ואת אלה שהיו למכירה חלק מהחנויות הציעו ב-48 סנט בלבד), והגיעו עד למצב שמרוב ביקורות רעות ב-YELP שהם כתבו, דוראנט נאלץ לסגור את מסעדתו המצליחה בעיר. הם הרגישו שהכוכב שלהם עזב אותם והלך לדרך הקלה, כמו אחד שבמקום לעבוד קשה ולעבור עוד שלב במשחק וידאו, פשוט עשה צ'יט ודילג לשלב הבא.
באותה תקופה דוראנט דיבר על המעבר לאוקלנד: "אני לא מרגיש אשם", אמר אז במסיבת העיתונאים כשהוצג בגולדן סטייט, "לקחתי החלטה ואני עומד מאחוריה. אני מבין את האוהדים, אבל עשיתי החלטה טובה בשבילי. אני פשוט לא יכול להתחשב ברגשות של כולם". מקצועית, על אם המעבר של הגארד/פורוורד (איך שתרצו) היה נכון, אפשר להתווכח, ויש סיכוי לא רע שזה המהלך שיביא לו טבעת, אבל את האוהדים של אוקלהומה סיטי זה ממש לא מעניין. הם לא ישכחו.
לקראת המשחק הקרוב קיימת סברה (שהיא כנראה תתברר כנכונה מבין השתיים שלפניכם) שרוב האוהדים המקומיים הולכים להרעיש חזק מספיק שדוראנט ישמע מחדר ההלבשה את קריאות ה"בוז" לעברו. מנגד, יש כאלה שכבר הרגיעו את הרוחות ואומרים כי רוב האוהדים הולכים דווקא להיות הבוגרים במערכת היחסים שנגמרה ולהריע לכוכב העבר שלהם שעשה הרבה בשביל העיר, הקבוצה, ואפילו לקח אותם עד לגמר ה-NBA, נגיעה מהתואר שהם כל כך רצו.
KD, שנראה כי המעבר לא השפיע עליו כמעט כלל מבחינת ממוצעים, (קולע 25.7 נקודות, לוקח 8.4 ריבאונדים ומוסר 5 אסיסטים לערב), דיבר לקראת המשחק הקרוב וגם הוא יודע מה מחכה לו: "אני יודע מה חשוב לאוהדי אוקלהומה סיטי, והיא הקבוצה, הרבה יותר משחקן אחד בודד. אני לא הולך להגיע למגרש במחשבה שהולכים לעודד אותי, אני יודע איך זה הולך להיות".
"הייתי חלק מהערבים הכי רועשים באולם הזה", המשיך הסופרסטאר, "זה הולך להיות רעש חזק. אני יודע שזאת לא הולכת להיות קבלה הפנים הידידותית ביותר, אבל אני לא יכול לחכות לראות את האנשים שבניתי איתם מערכת יחסים נפלאה לאורך השנים". דוראנט יודע שיש אנשים שזוכרים לו חסד נעורים בקהל הכחול. "אני בטוח שאוהדים שעברתי איתם הרבה, אולי לא יריעו לי בקול רם, אבל כשאני אקרוץ להם במהלך המשחק הם יידעו עמוק בתוכם מה יש לנו ביחד".
המרוויח האמיתי
מלבד קבלתו על ידי האוהדים, לדוראנט יש אוייב נוסף, הפעם על המגרש, ראסל ווסטברוק שמו. הרכז הוא ככל הנראה המרוויח הגדול מהמעבר של דוראנט. אם הייתם שואלים אנשים בעונה שעברה, חלקם היו אומרים לכם שייתכן שווסטברוק הוא קוץ באצבע של הקבוצה ויכול להיות שאם הוא יעזוב הדברים יהפכו לטובים יותר. השנה, כמעט לא תוכלו למצוא באוקלהומה סיטי אנשים שמדברים בצורה הזאת. הרכז הפך מסוג של נבל למושיע ולסמל של הקבוצה.
הסופרסטאר מתפוצץ השנה מבחינה סטטיסטית והוא מעמיד ממוצעים שמפילים את הלסתות בדמות טריפל דאבל. 30.9 נקודות, 10.5 ריבאונדים ו-10.2 אסיסטים ב-34.7 דקות על הפרקט. אך ורק בזכותו הת'אנדר נמצאים במקום ה-7 במערב, כשהם לגמרי במאבק על המקום הרביעי לקראת הפלייאוף. היחסים של ווסטברוק ודוראנט תמיד היו סימן שאלה. על המגרש הם שיתפו פעולה בצורה נהדרת, אבל אף אחד לא ידע מה טיב מערכת היחיסים שלהם באמת. "לא דיברנו על המהלך שלי", אמר דוראנט כשנשאל אם התייעץ עם ווסטברוק, במה שהעיד על חברותם. יותר מזה, הדיווחים דיברו על כך שווסטברוק קיבל את ההודעה על העזיבה ב-SMS.
היו לי פעם חברים (Getty)
לא עזרו לי בני ז... (Getty)
בעוד כשבועיים השניים ישחקו באותה קבוצה באולסטאר בניו אורלינס. חלק מצופי ה-NBA מצפים לראות אם יקרה שם משהו מיוחד, אבל כנראה שלא יקרה כלום. שני התותחים האלה מספיק מכבדים אחד את השני כדי לא להביך את עצמם וכנראה שהכל יעבור חלק. רוב הסיכויים שגם נראה איזו לחיצת יד קרה או חצי חיוך במשחק הקרוב. מה שבטוח הוא שראסל ווסטברוק ינסה לתת הכל, למרות הסיכויים הפחותים של אוקלהומה סיטי לנצח (ועוד בלי אנס קאנטר). הרכז יקווה להתפוצץ ולהראות לאקס מה הוא פספס. כמו האקסית שלך שמשוויצה בכוח בחבר החדש שלה.
אבל כנראה שגם אם ווסטברוק יעשה טריפל טריפל של 100 נק', 100 ריב', ו-100 אס', זה לא ישנה יותר מדי את הרגשות של דוראנט. הוא כבר מזמן המשיך הלאה והתגבר על הקשר הזה, כשהוא נוצר את הזכרונות הנעימים. עכשיו, הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות בשביל עצמו זה להגיע חזרה לאוקלהומה, לבודד את עצמו מרעש הקהל, לקבל גיבוי מחבריו החדשים על המגרש (שיצטרכו לתת לו גב אמיתי בפעם הראשונה העונה), לתת משחק גדול ובעיקר לצאת עם ה-W, שהוא בעל משמעות גדולה הרבה יותר מעוד סתם ניצחון בעונה הסדירה.
עם העיניים על המטרה (Getty)