בווידאו: תקציר הניצחון של הווריירס על הספרס
בשעה שחצי מקבוצות ה-NBA עסוקות בתקופה זו של השנה במאבקי הפלייאוף, החצי השני מתכונן לעתיד. לא פחות משש קבוצות בליגה מחפשות כרגע מאמן ואחת מהן היא ניו יורק ניקס, שם עלה השבוע שמו של דייויד בלאט כאחד המועמדים. בלאט הוזכר גם בהקשר של פיניקס, אבל בינתיים הניקס הם השם החם. ניעזר ברשימת חמשת המועמדים לניקס, אותה הציג אדריאן ווג'נארוסקי היודע-כל מ-ESPN וניבחן מה הסיכויים של כל אחד מהם, כולל בלאט, לקבל את המשרה.
דייויד פיזדייל:
למה כן? עם כל הכבוד לבלאט, פיז הוא השם הכי חם ברשימה כרגע, או בכל רשימה של כל קבוצה בליגה לצורך העניין. מי שהתפתח במשך כמעט עשור כעוזר מאמן במיאמי, קיבל את הצ'אנס בממפיס בתחילת העונה שעברה והוביל חבורה מנוסה ומעניינת למקום השביעי במערב ולפלייאוף. בתחילת העונה הנוכחית זה נגמר בפיצוץ ופיטורים מהירים, אבל הכישרון שם וכך גם הניסיון והיחסים הטובים עם לא מעט אנשים בליגה. הניקס מקווים לבנות חכם ולטווח ארוך ופיזדייל, רק בן 43, יכול להיות האיש המושלם שלהם.
למה לא? בגלל הרושם שהשאירה החלק השני של התקופה שלו בממפיס. זה התחיל עם הנאום שהפך למיתולוגי בסיום ההפסד במשחק 2 בפלייאוף מול הספרס, עם ה"Take that for data", שהראה אומנם יכולות ורבליות נאות, אבל גם איבוד עשתונות ברגע האמת וזה נמשך עם הבלגן בתחילת העונה הנוכחית. פיזדייל הצליח לריב עם מארק גאסול, לא בדיוק השחקן הכי קולני בליגה, ברמה כזו שגרמה לגריזליס להעיף אותו. הוא ביקר את גאסול בתקשורת והשאיר אותו על הספסל לכל אורך הרבע הרביעי בהפסד מביך מול הנטס, עד שבמאזן 12:7 החליטו בממפיס לחתוך. לניקס יש כוכב גבוה ועדין יותר מגאסול, את פורזינגיס כמובן ואחרי שהלטבי כמעט ברח מהעיר בגלל פיל ג'קסון, הדבר האחרון שהם צריכים סביבו זה עוד מישהו שיסתכסך איתו.
המועמד המועדף? פיזדייל (צילום: getty)
מארק ג'קסון:
למה כן? אם תשאלו את האוהדים, ג'קסון הוא כנראה הפייבוריט של חלקם הגדול. הילד שגדל מעבר לנהר, בברוקלין וכיכב במכללת סנט ג'ונס בקווינס, החל את הקריירה בניקס, היה רוקי העונה במדי הקבוצה ב-1988 ואולסטאר שנה לאחר מכן ולקראת הסוף אפילו חזר לעוד סיבוב בקבוצה אותה הוא כל כך אוהב, ושכל כך אוהבת אותו. ב-2008 הוא סיים שני במרוץ לתפקיד המאמן, אחרי מייק ד'אנטוני והשנים האחרונות, ב-ESPN, השאירו אותו במרכז הבמה וגרמו ללא מעט אנשים לחבב את האישיות שלו מחדש.
למה לא? מאיפה להתחיל... אולי מההיסטוריה הטרייה, שמראה שמאז שגולדן סטייט זרקה אותו מכל המדרגות והביאה את סטיב קר, היא הפכה לאחת הקבוצות הטובות אי פעם. התוצאות של הווריירס בשנים האחרונות לא עוזרות לקייס של ג'קסון, שהואשם בהתנגדות לבחינה אנליטית של המשחק ולסטטיסטיקות מתקדמות והסתבך בשלל מקרים, כולל תקרית סחיטה ותקרית של הערות הומופוביות. נדמה שאם הניקס יבחרו בו, זה יהיה עוד פלסטר זמני לקבוצה שצריכה ניתוח מסובך.
התוצאות של הווריירס לא עוזרות לו. ג'קסון (צילום: getty)
ג'רי סטקהאוס:
למה כן? צלף העבר עשה את הדרך הנכונה עבור מאמנים מתחילים. הוא שימש כעוזרו של דוויין קייסי בטורונטו ב-2015/16 ואחר כך קיבל לידיו את ראפטורס 905, הקבוצה של טורונטו בליגת הפיתוח. בעונה שעברה, זה נגמר עם זכייה באליפות הג'י ליג ובתואר מאמן העונה של הליגה והעונה עם הפסד בגמר וכעת נראה שסטקהאוס, שבריאיונות עמו נשמע רהוט, חכם ויצירתי מאוד, מוכן לקפיצה הבאה בקריירה. היכולת שלו לפתח בהצלחה רבה את פסקל סיאקם, פרד ואן פליט, יקוב פולטל ודלון רייט, שכולם הפכו לחלק משמעותי בטורונטו העונה, מקנה לו הרבה נקודות זכות.
למה לא? כי השקט של טורונטו ובעיקר זה של מיסיסאוגה, אונטריו, שם משחקים ה-905, הוא לא הרעש של מנהטן והמדיסון סקוור גארדן, בו כל החלטה נבחנת באלפי עיניים ומקלדות. הקפיצה מליגת הפיתוח לג'וב המחליץ בניקס יכולה להיות קצת יותר מדי עבור סטקהאוס, שאולי עוד צריך להשתפשף בשוק רגוע יותר ב-NBA. בתור בוגר מכללת נורת' קרוליינה, יכול להיות שהמשרה שפנויה בשארלוט הרבה יותר מתאימה לו.
הצלחה גדולה בג'י ליג. סטקהאוס (צילום: getty)
מייק וודסון:
למה כן? אם כבר הזכרנו את הטירוף הבלתי פוסק סביב הניקס, הרי שוודסון מכיר אותו היטב. הוא שיחק בקבוצה בתחילת דרכו ב-NBA ואחרי שהיה עוזר המאמן של הניקס ב-2011/12 תחת ד'אנטוני, הפך למאמן כאשר האחרון התפטר. בעונה המלאה הראשונה שלו עם הניקס, וודסון השיג 54 ניצחונות והוביל את הקבוצה להופעת הפלייאוף האחרונה שלה עד היום (חצי גמר המזרח). העונה הבאה כבר הייתה חלשה יותר, אבל העיתונאים שמסקרים את הקבוצה טוענים כי בניו יורק יכולים לבחור במישהו שמוכר לאוהדים (שעדיין מחבבים מאוד את וודסון, אשר העביר את השנים האחרונות כעוזרו של דוק ריברס בקליפרס).
למה לא? קריירת האימון של וודסון היא לא בדיוק הצלחה כבירה ובחירה בו תהיה סוג של חזרה אחורה עבור הניקס, לעבר בו הם כבר נכשלו. הקליפרס היו רחוקים ממימוש הפוטנציאל שלהם בשנים האחרונות ולמרות שהאשמה לכך נופלת בעיקר על ריברס, הרי שגם כל שאר הצוות שלו צריך לחטוף על הנושא. לא בטוח שמאמן בן 60, שכבר קיבל את הצ'אנס שלו בניו יורק, הוא מה שהניקס צריכים.
סיבוב שני בגארדן? וודסון (צילום: getty)
דייויד בלאט:
למה כן? בגלל ההצלחות הגדולות באירופה, כמעט בכל מקום אליו הגיע לאורך השנים. בגלל המומנטום המצוין עמו יגיע לניו יורק אחרי עוד תואר מרשים. בגלל שהפעם הוא לא יצטרך להתמודד עם אישיות גדולה מהחיים ושתלטנית כמו לברון, אלא עם כוכב אירופאי שמכיר כנראה את יכולות האימון שלו משנים עברו. בגלל הקשר החזק עם הנשיא סטיב מילס, השותף לחמישייה בפרינסטון. בגלל הניסיון שצבר בשנה וחצי בקליבלנד, שנגמרו, למי ששכח, עם הופעה בגמר למרות סגל פצוע לגמרי ועם מקום ראשון במזרח ומאזן 11:30. בגלל שמאז שעזב את הקאבס, למרות האליפות ההיא, הקבוצה בעיקר הלכה אחורה, מה שנותן לבלאט עוד כמה נקודות זכות. בגלל כל הישראלים בניו יורק, שידאגו שהגארדן יחזור להיות מלא עד אפס מקום גם כשהניקס יהיו במאזן 20:5.
למה לא? בגלל שהוא "בא מאירופה". בגלל שמי שנשרף פעם אחת בארצות הברית, מסומן מאותו רגע והלאה. בגלל האישיות הבלתי מתפשרת, שתקשה עליו גם הפעם להתמודד עם האגו הענק של שחקני NBA. בגלל שהניקס צריכים חריש עמוק ומאמן שיתחיל הכל מהתחלה ובלאט, שלאורך הקריירה שלו דילג ללא הרף מקבוצה לקבוצה, הוא לא ממש האיש למשימות האלה. בגלל שהישראלים יתפסו למקומיים את כל המקומות בגארדן כשהניקס יהיו במאזן 5:20.