האם תם עידן שליטת הלייקרס במערב בכלל ובליגה בפרט? אלופת השנתיים האחרונות הגיעה לדאלאס למשחק השלישי עם גב אל הקיר כשהיא בפיגור 2:0 בחצי גמר המערב. היא הוליכה, נראתה מצוין וחמש דקות לסיום עוד הייתה ביתרון של 7 נק'. אבל אז התעורר צל רדוף מעברה וסחף את דאלאס לקאמבק ענק ולניצחון שקבע 0:3 לטקסנים. מפיגור שכזה לא חזרה אף קבוצה בהיסטוריה בסידרה של הטוב מ-7 משחקים. באטלנטה חגג דריק רוז רשמית את בחירתו ל-MVP עם שיא קריירה מרשים של 44 נק' וניצחון חוץ גדול שהעלה את השוורים ליתרון 1:2 והחזיר להם את הביתיות.
דאלאס-לייקרס 92:98 (0:3 למאבריקס)
סוף שנות ה-90 ותחילת 2000: קובי בראיינט הצעיר הורג את הקבוצה המלהיבה של סקרמנטו, כשלצידו שאקיל אוניל ורוברט הורי שפותחים שושלת ראשונה בלוס אנג'לס מאז ימי מג'יק ג'ונסון. בצד המפסיד סקורר סרבי העונה לשם פג'ה סטויאקוביץ'. מאז שעזב את הקינגס סטויאקוביץ' דעך, נפצע פעמים רבות וסבל מכאבי גב שאפילו גרמו לו לשקול פרישה בקיץ. מרק קיובן, הידוע בחיבתו לשחקנים וותיקים אך גמורים, הימר עליו. ללילה אחד לפחות, אם תרצו לרבע החשוב ביותר של העונה, סטויאקוביץ' של פעם הופיע. ונקם את נקמתו.
הלייקרס, שהופיעו ללא רון ארטסט, נראו שוב רעבים וחדים אבל הצליחו לשמוט משחק שהיה בידיהם – משהו לא אופייני לחבורה הזו שהגיעה לשלוש סדרות גמר רצופות. אנדרו ביינום היה מצוין מתחת לסלים, אבל איכשהו שוב העסק קרס. למי ששכח, במשחק הראשון בסידרה הובילה אל איי ב-16 הפרש לפני שראתה את המאבס, הלוזרים הנצחיים, חוזרים, הופכים את הקערה ומנצחים בסטייפלס סנטר.
פיל ג'קסון, מאמן האלופה, חשב בתחילה לשנות סדרי עולם ולפתוח עם הרכב נמוך מאוד, כששאנון בראון יהיה זה שיחליף את ארטסט. אולם לבסוף הימר פיל על למאר אודום, השחקן השישי של העונה, שפתח בעמדה 3 בה לא שיחק שנים. זה עבד כמעט לכל אורך הדרך. עד השביקה המנטלית והמקצועית במאני-טיים. שלשות של נוביצקי וסטויאקוביץ' (2) פגעו חזק מדי והובילו ריצת 6:18 שהרימה את קיובן והקהל המקומי על הרגליים. אל איי עד העונה הייתה מסוגלת להתעשת בזמן ובעזרת פסק זמן מתוזמן ותרגיל שייצא לפועל בצורה מושלמת גם לחזור ולנצח. לא הפעם.
"הלייקרס גמורים בעיקר כי הדברים הקטנים מנצחים משחקים גדולים", אמר צ'ארלס בארקלי. דברים קטנים כגון ריבאונד התקפה מכריע דווקא של ג'ייסון טרי הקטן שתורגם לשתי קליעות עונשין מדויקות, 18 שניות לסיום, שסגרו עניין. דברים קטנים כמו 13 זריקות בלבד שלקח קובי האנמי שסיים עם 17 נק'.
"אמרנו לעצמנו ברבע הרביעי שעלינו להמשיך להילחם בהגנה ולהתחיל לקלוע סלים בהתקפה, וכמה זריקות גדולות נכנסו", סיכם דירק נוביצקי שלהט עם 32 נק' ו-9 ריב', "תקפנו אותם וקלענו היטב, ובצד השני לקחנו ריבאונדים חשובים ונלחמנו. אנחנו הולכים על נצחון במשחק הרביעי עם הקהל הנהדר וההייפ וכל המומנטום שבנינו בימים האחרונים. אסור לנו לעצור כעת".
טרי רשם 23 נק' וסטויאקוביץ' 15, 11 ברבע המסיים. טייסון צ'נדלר סגר עם 8 נק' ו-5 ריב', 8 ריב' הוריד שון מריון. באל איי סיפק ביינום 21 לצד 10 ריב', אודום קלע 18 עם 6 ריב' וגאסול היה בינוני מאוד שוב עם 5 סלי שדה בלבד ורק 12 נק' ו-8 ריב'. 10 היו לשאנון בראון ו-9 לדרק פישר. וזה לא מספיק.
אטלנטה-שיקגו 99:82 (1:2 לבולס)
רציתם MVP? קיבלתם MVP! הופעה יוצאת דופן של דריק רוז, ללא ספק הגדולה בקריירה של הסופרסטאר הצעיר, החזירה את השוורים לדרך המלך. דווקא ביום בו קובי בראיינט לא היה מסוגל לסחוב את LA על הגב במשחק שלישי וחשוב מאין כמוהו, עשה זאת אחד הטוענים לתואר יורש העצר.
תנו למספרים לדבר: 44 נק' ב-16 מ-27 מהשדה, 4 מ-7 משלוש נק' ו-8 מ-9 מהעונשין, 7 אס', 5 ריב', חטיפה וחסימה ורק 2 איבודים ב-38 דקות. רוז הגיע לכמות הנק' השניה הגבוהה ביותר שנקלעה העונה בפלייאוף (דווייט האוורד קלע 46), אבל השורה התחתונה היא החשובה: שיקגו שוב נהנית מיתרון הביתיות.
רוז לקח אחריות ופיקוד מהפתיחה, עם 17 נק' כבר ברבע הראשון. הוא התעלל פעם אחר פעם בג'ף טיג ועשה ברכז הצעיר כרצונו. "גם כך קשה לשמור עליו", קיטר טיג בסיום, "אבל כשהזריקות שלו נופלות פנימה, הוא פשוט MVP". "כל העניין היה לתקוף במהלך הערב", סיכם חתן השמחה, "עשינו מהלכים של לחימה, כולם נתנו מאמץ גדול ויצאנו מהאולם הזה עם היתרון בסידרה. כל זה מראה על אופי, זה מי שאנחנו כקבוצה".
רק אתמול ישב רוז לשיחה עם טום ת'יבודו מאמנו. השניים צפו יחד בקטעי וידאו של הגארד בפלייאוף לאחר שהמאמן אמר לתקשורת כי על הגארד להיות אגרסיבי ואסרטיבי יותר ולבחור נכון את הזריקות. "אני רוצה שהוא יקרא את ההגנה בצורה נכונה", אמר המאמן, בהתייחסו ל-38% מהשדה ורק 21% משלוש נק' של רוז בפלייאוף הנוכחי. ואז הגיע הלילה, רוז הוכיח כי הקשיב
שיקגו פשוט רצתה יותר וניצלה את חוסר היציבות והבגרות של הניצים: 18 ריבאנדים בהתקפה היו לאורחים ויתרון משמעותי של 34:47 בסך הכולל. אטלנטה ראתה כיצד הגנת הבולס של טום ת'יבודו חונקת ומבצעת דאבל טים תמידי עם ג'ו ג'ונסון וג'מאל קרופורד, שני קלעיה העיקריים ולא ביצעה את ההתאמות הדרושות. אל הורפורד פחד לקחת את הכדור לטבעת וג'וש סמית זכה לבוז אדיר מהקהל לאחר שהחליט גם הוא להסתפק בקליעות מרחוק. כך לא מנצחים בפלייאוף.
ההוקס קיבלו רק 10 נק' מג'ונסון ו-7 מקרופורד. "אנו חייבים את אל, חייבים להחזיר אותו למסלול", סיכם JJ את הופעת הסנטר שתרם רק 10 ו-8 ריב'. 17 נק' ו-13 ריב' היו לסמית, 10 למרווין וויליאמס. ספסל אטלנטה ניפק רק 14 נק' כל הערב לעומת 34 של האורחים.
טאג' גיבסון ניגן כינור שני לרוז עם 13 נק' ו-11 ריב', 11 היו לקייל קרובר, כולל שתי שלשות ששברו את הניצים. סי.ג'יי ווטסון קלע 8, לואל דנג סיים עם 7 נק' ו-6 ריב' ו-15 ריב' ו-5 חסימות נתן ג'ואקים נואה שהסתפק ב-2 נק' בלבד.