אין מה לומר. לאור התוצאות האחרונות זה ברור מאליו שמכבי לא מצליחה להתגבש ולהפגין יכולת ראויה. היכולת הנוכחית לא תוביל את הצהובים לשלב הבא. נכון שהציפיות ממכבי תל אביב הן גבוהות וגם הלחץ הוא גדול, אבל אלה דברים שכל מאמן או שחקן שבאים להיכל נוקיה צריכים לקחת בחשבון שהם ייאלצו לתפקד בהם. אין ברירה אחרת.
נוצר מצב שבו בשני משחקי הבית האחרונים, נגד קאחה לבוראל ונגד אולימפיאקוס, הצהובים פיספסו ניצחון בכדור האחרון. הפסדים כאלה מערערים את הביטחון של השחקנים ופוגעים קשות במצב המנטאלי של הקבוצה. הרמה בבית של מכבי היא גבוהה והמעבר לשיטת 2 בתים בטופ 16 ביורוליג מביאה לכך שכל קבוצה פוגשת יותר קבוצות בכירות. זה עלול להוביל לסדרת הפסדים ולמשבר שמקשה על התפקוד.
אחת הבעיות של מכבי ת"א השנה, היא העובדה שחלק גדול מהשחקנים החדשים הגיעו ללא ניסיון משחק ביורוליג וגם הסיבוב הראשון הנוח לא הפיח בהם את הביטחון הזה. הם לא התעלו לרמה המצופה מהם וכך גלגל חוסר הביטחון פגע ופוגע ביכולת המקצועית של שחקנים דוגמת ניק קיינר מדלי, ריקי היקמן ומלקולם תומאס. דווין סמית', שאשתקד היה שחקן משלים לצד לנגפורד, הנדריקס וסופו, קיבל לפתע את משימת חייו - למשוך קבוצה לצמרת היורוליג, כאשר מעמיסים עליו ציפיות גבוהות. בינתיים, הוא פשוט לא עומד בהן.
גם שחקני הפנים של דייויד בלאט נתקלים כל שבוע בשחקנים פיזיים ואתלטיים, שגוברים עליהם בריבאונד ומגבירים את הקושי בלואו-פוסט ומונעים ממכבי סלים קלים. דווקא אמש מול אולימפיאקוס, דייויד לוגאן הציג את משחקו הטוב ביותר, אבל אחרים בקבוצה לא העלו את רמתם בהתאם. הרכזים לא הצליחו לקבוע את קצב המשחק ולא למנוע את ניהול המשחק המצוין של ואסיליס ספאנוליס. ושוב מכבי נאלצה לרוץ אחרי היריבה, לאבד אנרגיה במרדף ולהגיע לרגעי ההכרעה ללא שון ג'יימס. התוצאה? החטאות עונשין של דארקו פלאניניץ' ופספוס של סמית' ברגעים המכריעים. כרגע, אין שחקן-על במועדון שיכול לנצח ולקחת על עצמו את האחריות בדקות הקובעות
רבות דובר על הרוטציה של בלאט ואמש הוא ניסה לעשות שינויים ולהקטין את הרוטציה, אבל הרגלי ניהול משחק לא משתנים ונוכחותו של מלקולם תומאס במגרש במקום שון ג'יימס ושילוב רע שלו יחד עם קיינר מדלי, פגע בקבוצה. בסופו של דבר, צריך לזכור שמכבי הפסידה לאלופת אירופה. הגיע הזמן שמכבי תתחיל לנצח בחוץ, אולי בשבוע הבא באיסטנבול, מול בשיקטאש, זה יקרה.