עד היום לא שמענו את המשנה הסדורה של גיא גודס. בגדול, השנה היא המשך ישיר לשנה שעברה ואת המשנה של פיני גרשון אנחנו מכירים. ואכן, אם זה הצליח, למה לשנות? חלק מהסגל נשאר ורוב האלמנטים המקצועיים גם הם נשארו כשהיו. גודס נראה כמאמין בהמשכיות.
מכבי תל אביב הנוכחית נבנתה להיות קבוצת סילונים. מינימום 80 נקודות למשחק ועד הסך של 90 נקודות. אך הנה, בשני המשחקים האחרונים מול ירושלים וצדביטה הם נתקעו על 63 ו-73 בהתאמה. וכמובן, הכל מתחיל בהגנה.
כדי שמכבי תקלע 90 נקודות, היא חייבת לחץ על הכדור, אגרסיביות, אינטנסיביות בכל מהלך, מניעת מסירה קלה, מניעת חדירה והגנת פיק אנד רול יותר מדויקת.
יסמין רפשה, שהוריד אתמול קוף גדול מהגב, יודע עכשיו את מה שחשבנו שרק המאמנים הישראלים יודעים לעשות מול מכבי: להביא את סופו למשחק הפיק אנד רול. הנזק שעשה סופו למכבי אמש במדד הפלוס/מינוס הוא 18- ב-13 דקות (עד היום, הייתה תחושה שהיווני עושה נזק ליריבה במספר דקות מועטות).
וכאן נכנסת האחריות של הגארדים. לגארד שלוחץ אסור לתת למתקיף להיכנס לפיק אנד רול (כמו דרק שארפ, ואל תגידו לי שפארגו והיינס לא יכולים להיות כמוהו). החובה של מכבי היא להיות מתואמים בעוד פתרונות פיק אנד רול ועזרה לסופו כדי שלא ישחקו עליו בזמן שהוא על הפרקט. את זה גודס חייב ויכול לדרוש מחניכיו, מה עוד שרק דווין סמית' ובראיין רנדל נראים מחויבים וזה מתבטא בעבירות.
סופו, הפעם גרם יותר נזק מתועלת (אלן שיבר)
נקודה נוספת היא שכדי לרוץ צריך את הכדור. האופציות הן או חטיפה או ריבאונד. בחטיפות מכבי עמדה מול צדביטה על 5 חטיפות, מספר ממנו אי אפשר לעשות הרבה סלים כמובן, וכמובן להוריד את הנחיתות בריבאונד. אפשר גם לשחק מהר כשאתה מקבל סל, אך מכבי מעלה את הכדור בכדרור במקום מסירה שהיא כמובן יותר מהירה. זה א'-ב' בכדורסל.
גיא גודס חייב להפסיק להיות נייס גאי. גם הפרה הקדושה השניה, ג'רמי פארגו, סיים עם מדד של 11- ועבירה בודדת ב-36 דקות. הוא וסופו הם שני הצירים המרכזיים במכבי והשפיעו באופן קיצוני לשלילה על התוצאה. הכדור חייב לצאת מהידיים של פארגו, גם במשחק העומד וגם במשחק הריצה.
מכבי מסתמכת המון על הגנה אישית שמתחלפת לאיזורית (למביני כדורסל, קוד ה-25 המסורתי). את ההגנה הזו ניתן לשמור רק אחרי סל, אך כשמשחק ההתקפה לא טוב קשה ליזום את המהלך ההגנתי.
מדברים המון על הגנת האחוזים של מכבי. ההגיון שבשיטה הזו מדבר על סגירת הצבע כדי להכריח זריקות מבחוץ. אבל אם קבוצה כמו צדביטה, שממוצע הזריקה שלה עד כה מחוץ לקשת עמד על 26 ניסיונות זריקה למשחק, מגיעה להיכל וזורקת 39 פעמים מהשלוש, ההגנה הייתה חייבת להוריד לא רק את האחוזים אלא קודם כל את כמות הזריקות מעבר לקשת. מיותר לציין גם שהקרואטים החטיאו אמש המון זריקות פנויות, כי שחקני מכבי איחרו לייצר תגובה הגנתית לסגירת קליעה (קלוז-אאוט אחרי רוטציה). גם במישור הזה הם יצאו בנס.
בשורה התחתונה, יש לצהובים את כל הכלים בכדי להצליח - משחק פנים, פורוורדים אתלטיים, קליעה מבחוץ, מוסרים ופיק אנד רולרים. מכבי צריכה לחזור לפשטות ולבייסיק. לבסיס. לא להתפזר יותר מדי על מגוון סגנונות. כעת היא יוצאת למבחן של שני משחקי חוץ במלאגה ולימוז' שיכריעו את גורל העליה לטופ 16 והמשך העונה האירופאית.
גודס מאמן טוב, האם ימצא את הפתרונות? (אלן שיבר)