מכבי תל אביב התאימה את עצמה לרמת ההגנה הנדרשת בטופ 16 (אולי בהשראת המשחק בין פנרבחצ'ה לצסק"א), התנפלה על מוליכת הליגה האדריאטית, הכוכב האדום בלגרד ואין מה לעשות – כשאתה עוצר את היריבה על 35 אחוז מהשתיים וגורם לה ל-18 איבודי כדור אז גם הכדורים העודפים שהסרבים קיבלו (18 ריבאונד בהתקפה ו-17 איבודים בצהוב) לא יכולים להשפיע על התוצאה הסופית.
מכבי הפעילה לחץ על מרקוס וויליאמס, שאף פעם לא השתגעתי עליו, הכריחה אותו לשיא עונתי אישי של איבודי כדור (6) כשבחירת הזריקות שלו לא טובה גם אם בעמודת האסיסטים שלו מופיעה הספרה 9. במה דברים אמורים: שחקן שעושה 3 מ-8 מהשתיים ו-2 מ-8 מהשלוש (16 זריקות) ומוסיף לכך 6 איבודים ו-9 אסיסטים מחזיק בכדור יותר מדי והוא טרף קל ללחץ של יוגב אוחיון, דווין סמית' ובריאן רנדל שהם הליבה של הגנת מכבי.
ככה גורמים לאיבודי כדור (אלן שיבר)
למרות שהיו חשופים לכמה שלשות מיותרות שבחצי הראשון נכנסו פנימה והשאירו את הכוכב האדום במשחק, הצהובים לא אפשרו למריאנוביץ' שום זריקה קלה והורידו אותו באחוזים שלו ובתפוקה. בצד השני של הפרקט, מכבי סימנה את הסנטר והתקיפה אותו גם בגב לסל עם סופו וגם - מכיוון שהוא מטפל רע בפיק-אנד-רול – הלכה עליו בייחוד עם יוגב אוחיון, בתוך הצבע. העבירה שנשרקה לחובתו במהלך הראשון הוציאה אותו מפוקוס הגנתי ומכבי המשיכה לשחק עליו כל הלילה, עד שנשבר/הוחלף.
מכבי משתדלת לרוץ כל הזמן, בייחוד ביד אליהו. מגרש פתוח של יוגב אוחיון וג'רמי פארגו בתוספת המהירות של רנדל כשדווין סמית' הוא הריבאונד הטוב בקבוצה נותן המון אופציות. אבל מה שצד הפעם את העין זה ההתאמות שאלופת אירופה עשתה במשחק ההתקפה העומד, שם הייתה הבעיה שלהם: רנדל, שבחלקים גדולים עד היום נהנה ממרווחים עקב העובדה שהשומר שלו בעמדות עזרה (בדרך כלל גבוה עוזר לגבוה על ההתגלגלויות של טיוס לצבע או לצופף על סופו) - קיבל הרבה פעמים זריקות פתוחות מבחוץ כמו בלו ופניני. הפעם רנדל הלך בגב ההגנה, וכשהשומר הלך לעזור זה סידר לו סל קל או ריבאונד התקפה. לראייה - רק נסיון זריקה אחד משלוש ו-6 מ-6 משתיים. הוורסייה השנייה של זה היא כשרנדל מתחיל בחוץ, חוסם לשחקן עם הכדור, מקבל חסימה מהביג-מן השני ועף לטבעת. ראינו שני מהלכים גדולים של זה תוך כדי משחק.
גם אמש הם רצו (אלן שיבר)
ברור שגיא גודס, שמכין את הקבוצה בצורה מקסימלית, שוקד על חלוקת הדקות בייחוד כשאנחנו זוכרים את המשחק הקודם בחוץ מול פאו. גם הפעם היה קשה להרחיב את הרוטציה מכיוון שנייט לינהארט לא התלבש (בשבוע שעבר היה זה סמית' שנעדר) וג'ייק כהן מתקשה להשתלב ביורוליג למעט הבלחות. אבל אמש לנדסברג וסופו שיחקו יחד 40 דקות (20 ו-20) לעומת 13 ו-8 ביוון בהתאמה וחסכו דקות משחק מפארגו ורנדל שנפלו מהרגליים לפני שבוע ואף יצאו בחמש עבירות. לעומתם, יוגב אוחיון (האנרג'ייזר) שיחק 8 דקות יותר, אבל ביכולת כזו וברמת מנהיגות שכזאת, זה לא משפיע עליו. לראייה: 8 אסיסטים לעומת 2 איבודים, נמצא בכל מקום (3 חטיפות), הגנה על הכדור, ריבאונד (4 בהגנה) ועזרה בצבע. פשוט שדרוג מדהים.
שוב, במבט לאחור לשבוע שעבר ועם הפנים קדימה – אם 12 איבודי הכדור בחלקים מסויימים החזירו את היוונים למשחק, אמש מכבי איבדה 17 כדורים ששוב שני המוליכים בקטגוריה הם פארגו (5) וסופו (4) אחרי 3 לכל אחד בשבוע שעבר. כדי לקפוץ מדרגה, שני השחקנים האלה שכבר עברו המון בקריירה, יצטרכו לתת את הדעת בנושא. סופו כבר הראה לנו שהוא מוציא את הכדורים מטראפ טוב יותר בחלקים מסויימים ופארגו בצד מסירות מדהימות לפעמים קבלת ההחלטות שלו לא טובה. אם בשני המשחקים האחרונים זו הייתה הסיבה שמכבי ת"א לא עברה את 80 הנקודות, אז נגד הגנות יותר טובות וכדי להגיע ל-90, הם יהיו חייבים לצמצם את האיבודים.
שמור על הכדור. סופו (אלן שיבר)
לצד תצוגות יעילות במשחקי הליגה בארץ, מרקז היינס לא מצליח להביא את אותה יכולת גם ליורוליג ובטופ 16 הוא על 13.5 דקות למשחק עד כה. בראייה עתידית, מכבי תהיה חייבת אותו טוב יותר נגד הספרדיות שיבקרו בינואר בהיכל. איך שאני מכיר את גודס, הוא יתרווח הערב על הספה, יצפה בבארסה נגד פאו וביום ראשון בצהריים יראה את הקטאלונים נגד מלאגה - בשעה שמכבי תשחק ביום שני בגעתון (נהריה) ותתכונן למשחק עונה אירופי עם שליחת מסר שגם שני המקומות הראשונים בבית פתוחים.
סגנון המשחק של ברצלונה הוא שונה, מביא המון משחקי פיק-אנד-רול בתנועה עם קלעים שפרוסים סביב הקשת, עם אינטנסיביות ורמת אימון גבוהה שרק מעלה את האתגר למכבי. יהיה מסקרן לראות האם במשחק בנהריה רנדל או דווין סמית' יקבלו מנוחה כדי להיות חדים נגד הקטאלונים.
ישמר לקראת בארסה? סמית' (אלן שיבר)