ב-NBA יש סלוגן שאומר "בגלל זה אנחנו אוהבים את המשחק", ואיזה משחק קיבלנו הערב (חמישי) בין מכבי ת"א לדרושפאקה. היה בו הכל. קצב מהיר, שלשות, יתרונות שנמחקו, מומנטומים שהתחלפו מצד לצד, מאמן נגד עוזרו, וכל זה כשמכבי הגיעה עם הגב לקיר ברצף של שישה הפסדים רצופים ביורוליג.
איינארס בגאצקיס המשיך בניסיונות שלו בתחילת המשחק, כשעלה עם שתי הפתעות בחמישייה. קווינסי מילר בעמדה 5 ואנדרו גאודלוק בעמדת הרכז. פתיחה מוצלחת ויתרון מוקדם של 1:10 סימנה את הדרך למחצית ראשונה טובה מאוד של מכבי עד ליתרון מבטיח(?) של 17 נקודות במהלך המחצית הראשונה.
ואז הגיעה המחצית השנייה. תקראו לזה פסיכולוגי, מנטלי או השד יודע איך, אבל כל אחד בבית ובאולם מבין שלמכבי ת"א יש בעיה להחזיק יתרון, כמעט בכל פער. גם הפעם הרבע השלישי היה נדיר ודרושפאקה הצליחה לעשות מהפך מדהים (35:14). הצהובים נראו אבודים, כאשר לקראת הרבע הרביעי הם היו במינוס 4. ברבע האחרון המשחק התהפך בפעם המי יודע כמה. בגאצקיס הלך עם חמישייה אחת, כשסוני ווימס התחיל את ההתקפות כרכז ושיחק הרבה את התרגיל הכי פשוט וידוע בכדורסל, שנקרא "דאבל אלבו". (Double Elbow)
הפתעה בחמישייה. מילר (אלן שיבר)
פתח כרכז. גאודלוק (אלן שיבר)
מכבי עם חמישייה גבוהה ועם הרבה אופי הפכה את המשחק, ופתחה יתרון שנראה מבטיח כשלוח התוצאות הראה 81:90, 2 דקות לסיום. למרות זאת, החבורה של דיוויד בלאט לא ויתרה, לחצה, חטפה וקלעה, עד שהגיעה מרחק 3 זריקות עונשין מוצלחות של וונאמייקר להארכה, אך הוא קלע רק שתיים ומכבי שרדה בשיניים וקטעה את הרצף.
השינויים של בגאצקיס - בתחילת השנה ידענו שלמכבי יש קבוצה התקפית מרשימה, עם הרבה כלים. למשחק הזה הגיע בגאצקיס עם החלטות מובנות. 1 קיצור רוטציה. גל מקל נכנס ל-5 דקות והיה טוב, אך לא חזר. גיא פניני קיבל 3 דקות ויוגב אוחיון לא שיחק. 2. גאודליק סילי ואפילו ווימס ריכזו את המשחק והם אלה שהתחילו את ההתקפות. 3. משחק עם הרבה מהלכי גב לסל של הגארדים, במיוחד ווימס וסמית', שעשו זאת בגלל יתרון הגובה על וונמייקר ו-ווילבקין. 4. בהגנה עדיין יש הרבה עליות וירידות, בנוסף לריבאונד הגנה רע, והאיזוריות שראינו מהלטבי בשני המשחקים הראשונים שלו נעלמו.
הרוטציה קוצרה (אלן שיבר)
הגארדים ניצלו את יתרון הגובה (אלן שיבר)
קווינסי מילר - עוד כשחתם בקבוצה, ידענו שיש משהו בבחור הזה ששינה בשנה שעברה את הכוכב האדום בלגרד. גבוה, קליעה טובה, קשוח ובעיקר הוא נראה לי כסוג של אינטגרטור בקבוצה. חיובי, מחייך, דוחף מעודד ומוציא את היריבים מאיזון (הנגיחה לארדן...). ייתכן שככל שיכנס יותר לקצב וכושר משחק, יוכל לתרום הרבה למכבי ת"א, בעיקר באמונה והלכידות
סוני ווימס - כל כך הרבה נגענו בשחקן הזה. בעיקר ממה שציפינו ממנו ולא קיבלנו. והנה היום הגיע סוני ווימס אחר! נחוש, אגרסיבי, מרוכז, ופשוט לקח את מכבי על הכתפיים מההתחלה, אבל בעיקר ברבע הרביעי ובסוף המשחק (8 אסיסטים). נראה שבהמשך למאמנים הקודמים, גם בגאצקיס הולך איתו ומשחק איתו מעמדות 1 עד 3. המאמן נותן לו לקבל החלטות, וגם בהגנה מפקיד אותו על הרכז של היריבות כדי לשבש להם את המשחק. האם תהיה המשכיות?
לקח את הפיקוד. ווימס (אלן שיבר)